אריאל פלקסין הטעות של דודו
מאז ומתמיד כיבדו ספורטאי ישראל את יום הכיפורים, חלקם אפילו הפסידו מדליה אולימפית בגלל זה. אם השוער ישחק ביום הקדוש, צריך להדיח אותו מהנבחרת
לשחק או לא לשחק ביום הכיפורים? זאת השאלה. דודו אוואט, שוער דפורטיבו לה קורניה ונבחרת ישראל, כבר החליט שהוא הולך לשחק ביום הקדוש לעם ישראל במשחק הליגה מול סוסיאדד.
אני אתחיל מהסוף. אם אוואט אכן ישחק ביום הכיפורים, צריך להדיח אותו מנבחרת ישראל, הוא לא יהיה ראוי ללבוש את החולצה הלאומית, לפחות לא בזמן הקרוב.
יכול להיות שאוואט חושש למקומו בהרכב הראשון של קבוצת הפאר הספרדית, יכול להיות שהוא לא צם ויום כיפור לא מעניין אותו, אבל אוואט מייצג לא רק את עצמו אלא גם את מדינת ישראל.
אין צורך להרחיב על קדושתו של יום הכיפורים וחשיבותו לעם היהודי, מאז ומתמיד הקפידו ספורטאים שלא להתחרות ביום הקדוש, וחלקם אפילו שילמו על כך מחיר אישי כבד. תשאלו את אלדד אמיר ויואל סלע, השייטים הישראלים באולימפיאדת סיאול, שאם לא ההחלטה שלא להתחרות ביום הכיפורים היו מביאים לישראל מדליה אולימפית 4 שנים לפני יעל ארד.
אין שום קשר בין יום הכיפורים לדת, ואין קשר בין הדרישה שלא לשחק באותו יום לבין כפיה דתית. לא מעניינת אותי החשיבות הדתית של היום ולא מה כתוב עליו בתורה. יום הכיפורים הוא היום שמאחד ומייחד את העם היהודי, ותסלחו לי על הקלישאה.
כשאוואט יעלה על הדשא למשחק בערב יום הכיפורים הוא יהיה "הישראלי שמשחק ביום כיפור", ככה גם תתייחס אליו התקשורת בספרד. השוער צריך לוותר על המשחק, אם הוא היה השוער הראשון של דפורטיבו לפני המשחק, הוא יישאר כזה גם אחריו. אף מאמן לא יעז להצטייר כמי שניפה את השוער היהודי שלו מההרכב בגלל שלא שיחק ביום הכי קדוש בשנה.
ואם אוואט יחליט לשחק בכל זאת? הכדור עובר לידיים של ראשי ההתאחדות ומאמן נבחרת ישראל דרור קשטן, שצריכים להודיע לו חגיגית (אחרי הצום כמובן...) שהוא מנופה מנבחרת ישראל.
הכתוב הינו טור דעה
כל הזכויות שמורות 2024-1999 © סיטינט בע"מ