קשה להסביר את הפריצה של אור דסה לכדורגל הישראלי בסערה, דרך ההרכב של מכבי תל אביב. במועדון בו הכסף מקבל משמעות אחרת, שחקנים חותמים על חוזי עתק ונעלמים, במחלקת נוער בה מושקעים השנה למעלה מ-15 מיליון ש”ח (תקציב גבוה משל חלק מהקבוצות הבוגרות בליגת העל), דווקא במועדון הזה הגיעה הפריצה של מי שמאיים להפוך לפריצת השנה. כבר כמה שנים שמדברים בקריית שלום על ‘האחים דסה’. על האפשרות שמכבי ת”א תהנה בקרוב מקו ימני מאיים שמורכב מהצמד הזה, לא בטוח שמישהו באמת האמין שזה יקרה כבר השנה.
כשמנסים לספר את הסיפור של אור דסה, בסך הכל בן 19, אי אפשר לא להתייחס גם לאח, אלי, אשר אלה שמכירים את המשפחה מגדירים אותו כהרבה יותר מאח עבור אור. רק לפני כעשור, האח הבוגר לבית דסה עזב את מחלקת הנוער של מכבי ת”א שלא הייתה מוכנה לממן לו נסיעות מנס ציונה לתל אביב. בקיץ האחרון, עשה אלי לא מעט בשביל אחיו הקטן כשדאג שהוא לא יעבור את אותן התלאות, ודחף לכך שאור יקבל חוזה חייל. ההתעקשות השתלמה, כאשר שחקן עם שכר של 4,200 ש”ח בחודש הפך לזה שג’ורדי קרויף כינה רק לפני כחודש כשחקן ש”כל מי שפותח בהרכב, צריך לשחק כמוהו”.
הסיפור של אור דסה הוא קודם כל לקח. לקח למכבי תל אביב בעידן ג’ורדי קרויף, לקח ללא מעט שחקנים קיימים גם בסגל כיום שעדיין לא הביאו כלום מעצמם לקבוצה. דסה הצעיר הראה שלא צריך להיות מסומן ככוכב מגיל קטן, או להירכש במאות אלפי יורו שלא בצדק. מספיקה היכולת הבסיסית, לצד קצת תשוקה ונחישות כדי לפרוץ. והפריצה של אור דסה היא למרות הכל, הדבר הכי לא צפוי שקרה במכבי תל אביב 2017/18, הקבוצה שג’ורדי קרויף בנה כדי לקחת אליפות בעצמו בעונתו הראשונה כמאמן.
אבל לפני הפריצה, צריך קודם כל להבין איפה זה החל. דסה משתייך למכבי ת”א מגיל נוער, כמו אחיו הגדול, אך כל מאמן שעבר תחתיו, לא יגיד בפה מלא שהוא סומן ככוכב הבא. יש לפניו. גם בקבוצת הנוער הנוכחית, יש שחקנים לפניו ברשימה. תומר אלטמן, איילון אלמוג, עדן קארצב, אם תשאלו אנשים בקריית שלום – הם יגידו לכם שהם הדבר הבא, ואולי הם עוד יהיו, אבל מה שכנראה עזר לדסה יותר מכל היא הוורסטיליות שלו – עוד מגיל נערים. כבר אז, לא הייתה לו עמדה מוגדרת. פעם מגן, פעם בלם, פעם שחקן כנף לגמרי, פעם מתחת לחלוץ. בכדורגל המודרני, ורסטיליות היא מפתח וכך, קרויף זיהה בו משהו שאחרים לא.
זה קרה בעקבות הפציעות הרבות, דסה יחד עם אלמוג ואלטמן, זומנו לסגל האימונים. אפילו התאמנו לקראת משחקים בליגת האירופית ויצאו לקזחסטן (אלטמן אף נרשם על הספסל). שם, ג’ורדי ראה משהו קצת שונה. דסה אומנם לא גדול מימדים, אך פיזי מאוד ובעל מהירות נהדרת כמו האח הגדול יותר. עם היכולת לשחק במגוון עמדות, קרויף החליט לתת את הצ’אנס. תחילה בצד ימין, אחר כך כ-50:50.
“אני לא חושב שהוא אי פעם שיחק 50:50, בשום קבוצה”, נזכר ארז בלפר שאימן את דסה בנערים ב’ של מכבי ת”א. “אצלי בקבוצה הוא היה בין השחקנים הבולטים, לא הכי בולט אבל בהחלט בטופ. הוא ידע לתת תקופות יפות והייתה לו אולי רק ‘בעיה’ אחת קטנה וזה שהוא היה מרגיש נוח מדי הוא היה קצת יורד. לא אימנתי אותו המון זמן, אבל יכול להיות שהוא כבר התגבר על הנושא הזה. הוא היה משחק אצלי בנערים ב’ ככנף והייתי משתמש בו הרבה במערך של 3-4-3. ההסבה לאמצע הייתה רק אצל ג’ורדי, אני לא זוכר שמישהו שיחק איתו 50:50 לפני כן”.
בלפר ממשיך: “קודם כל, צריך להגיד, אור דסה ילד מאוד חכם, מאוד קשוב, הוא שחקן שרוצה כל הזמן ללמוד ולהתפתח. מבחינת תכונות כדורגל, יש לו לפני הכל כושר גופני מצוין. הוא מהיר ופיזי, יש לו יציאה מהירה מאוד מהמקום עם הכדור, הוא יודע לשנות קצב בצורה מאוד חכמה, יש עוד דברים בתחום הטכניקה שזקוקים לליטוש אבל בסך הכל, יש לו פוטנציאל להתפתח לשחקן טוב עוד יותר ממה שראו ממנו במשחקים שהוא קיבל עכשיו”. על עניין הרצון ללמוד ולהתפתח, אפשר להעיד על דסה לא רק דרך הכדורגל אלא גם דרך שולחן הלימודים כשלמד עוד שפות כמו ספרדית ואיטלקית. הרצון לספוג וללמוד כמה שיותר, הוא גם שמשך את קרויף.
לא היה כל כך במה להיתלות במכבי תל אביב של סוף חודש אוקטובר. ההפסדים הכואבים מול אסטנה בחוץ ונגד הפועל באר שבע באצטדיון טרנר הולידו משבר גדול בפתח דלתו של המאמן. ובדיוק ברגע הזה, כשכל מה שמאמן רוצה זה קצת שקט, הפסקה קטנה לפני משחק הליגה הבא, הגיע לו גביע הטוטו. “מה אנחנו צריכים את המשחק הזה?”, אמרו אנשי המועדון הצהוב רק יממה לפני כן. הרי היה ברור שהפסד גם במשחק הזניח ברבע גמר מפעל שבו מכבי ת”א לא באמת משקיעה מאמץ אמיתי לאורך שנים, יוליד כבר סערה שאי אפשר יהיה לכבות.
ג’ורדי קרויף הסתכל על מצבת השחקנים שלו, ראה את כמות הפציעות והשחקנים שמשחקים עם פציעות בהתהוות ולקח החלטה של חוסר ברירה, של אילוץ. גם הוא לא באמת האמין שמההחלטה הזו ייצא היהלום החדש של הצהובים. אבל שוב, היה בו משהו מיוחד. משהו שהיה מספיק מעניין כדי שקרויף ייזכר באימונים של השחקן ויחליט לפתוח דווקא עמו. ההחלטה הפכה לניצחון מוחץ. בלי לדעת, הוא העביר מסר מדהים לכל הקבוצה.
אבי ריקן אמר כי “אני בטוח שהוא ידביק את השחקנים בהתלהבות שלו”, לאחר המשחק המרשים שלו נגד בני יהודה שהסתיים בניצחון. ג’ורדי קרויף, אולי באקט של ניצול המצב או כי באמת האמין במה שאמר, הסכים: “השחקנים צריכים לראות את מה שאור דסה עשה היום ולשחק ככה. לשחק התקפי, עם תשוקה, עם מחויבות, עם אנרגיות. זה מה שאני רוצה לראות”. וכך, כמה ימים לאחר מכן, דסה כבר פתח נגד הפועל עכו במשחק שהסתיים ב-2:5 לצהובים. הקרדיט המשיך נגד אסטנה בגומלין בנתניה ומשם למשחק נגד הפועל רעננה טרם היציאה לפגרה. 0:1 צהוב, שער יחיד במשחק – שער של אור דסה.
מי שישב באותם הימים וצפה בכישרון הצעיר מקבל הזדמנות בקבוצה מהלחוצות ביותר בישראל, הזדמנות שנלקחה בשתי ידיים, הוא מרקו בלבול. מאמן הנבחרת הצעירה החליט להעניק זימון בכורה לדסה ובדיוק כמו במכבי ת”א, גם שם ההתחלה הייתה חלומית. שער ובישול נגד קוסובו במשחק חוץ במוקדמות אליפות אירופה 2019, משחקן שלא היה חלק מנבחרת הנוער לפני כן אלא שיחק במדים הלאומיים בפעם האחרונה בנבחרת הנערים. הסיפור החל לכתוב את עצמו.
אלון חזן אימן את אור דסה לפרקים בנבחרת הנערים, אך בנבחרת הנוער הוא לא היה חלק מהסגל. “בשנתונים האלה של 97, 98, יש הרבה שחקנים שכולם בתקופה הזאת בעלי תכונות שונות וכל שחקן מתפתח בעיתוי אחר. לא היה לו תפקיד מוגדר בגיל הצעיר יותר, הוא שיחק בכמה תפקידים. באותה התקופה של נבחרת הנערים, אור היה אצלי בכמה משחקים אבל לא המשיך כי היו טובים ממנו באותו הרגע. הוא לא זומן לנוער וזה לא עניין של ‘למה’ הוא לא זומן, זה הרי הגיוני ובסדר בגיל הזה כי בגילאים של 16-17-18-19, כל שחקן מתפתח ופורץ בגיל אחר וברגע אחר”.
“לדעתי הוא פרץ אפילו בניגוד לתחזיות של מכבי ת”א”, ממשיך חזן. “פה צריך לתת את הקרדיט לג’ורדי קרויף, שראה אותו באימונים והחליט לתת לו את ההזדמנות ופתאום זה התפרץ. תעבור על משחקי הנוער של מכבי ת”א ותראה שגם שם הוא לא שיחק באופן סדיר (וחזן צודק, מתחילת העונה על פי תיעוד ההתאחדות לכדורגל, דסה שותף ב-3 משחקי נוער מתוך 5 בהם יכל לקחת חלק, והוחלף בשניים מהם, ר.א). וג’ורדי לקח החלטה מסוימת בעיתוי של הפציעות וזה פתאום קרה. אני חושב שאין מישהו שהאמין שזה יקרה ככה וזה הכי יפה לראות. אין שמח ממני ששחקן צעיר פורץ ומקבל הזדמנות בקבוצה בוגרת”.
המנהל הביצועי של המועדון, פטריק ואן לוון, שאחראי גם על מחלקת הנוער, התרשם מאוד מביצועיו של דסה וכעת מתמוגג מההצלחה בבוגרת. ל-ONE הוא אמר בנושא: “אור שחקן עם תכונות ייחודיות ככדורגלן. בשנה הראשונה שלי, ראיתי ממנו איכויות של הגבהות, סיומת והכרעה של משחקים עבור קבוצת הנוער. באימונים, תמיד גיליתי שחקן בעל מוסר עבודה גבוה. את התקופה הנוכחית החיובית שהוא חווה, הוא הרוויח כאשר הראה למאמן הראשי את היכולות שלו ובזכות כך שנתן לו דברים אחרים בהשוואה לשחקנים אחרים במכבי ת”א. עכשיו זה לגמרי בידיים של אור ועליו לבצע את המשימה הקשה מכולן – לשמור על המקום בקבוצה הבוגרת”.
אז מה הלאה? ויק דסה, שהכירה את המשפחה דרך עבודתה כ’מתקנת שחקני כדורגל’ (משלימה לטיפולי פיזיותרפיה), עברה דרך ארוכה עם האחים דסה. תחילה עם אלי, כעת עם אור. יש האומרים שבעולם הכדורגל היא הראשונה להאמין באמת, בשניהם. “לגדול לצד אח כוכב, לפעמים זה יכול להלחיץ, אבל אור לקח את ההזדמנות בשתי ידיים ולמד מאלי את כל מה שהיה לאלי ללמד מהניסיון. אלי אומנם צעיר אך הרבה שחקנים בוגרים ממנו לא חוו חצי ממה שהוא חווה לאורך הקריירה עם פציעות קשות, כמו זו שחווה בשוקית בגיל 19 וגם הפציעה שהוא משאיר מאחוריו בימים האלה. דווקא הרגעים האלה, הם שחישלו גם את אור”.
“כשאתה בן 19, ואתה פורץ פתאום ברגע אחד, יש את הפחד הזה שהקריסה שלך תגיע מהר. אני חושבת שמזה חששתי ואני עדיין חוששת. כל הפצועים של מכבי יחזרו, הרוטציה שם מאוד דינאמית, אבל אם הייתה לי משאלה אז היא לראות את האחים דסה משתפים פעולה יחד על הדשא וכפי שאני מכירה את אור הוא לא מרגיש מאוים. הוא מאמין בעצמו כפי שהוא האמין שהוא עלה למשחק הראשון בגביע הטוטו. את הגול הראשון שלו הוא הבטיח כמתנת יום הולדת לילדה שלי. וכשאור מבטיח הוא מקיים”, מסכמת דסה ומכינה את כולם לדבר הבא – שיתוף הפעולה בין האחים דסה. חלום, שבהחלט יכול להפוך למציאות בשבועות הקרובים.