"אין לי כלום בחיים חוץ מכדורגל. תוציא אותי היום לשוק, אני לא יודע לעשות שום דבר אחר. זה כאילו עצוב, אבל אני יודע שאני טוב בזה אז לא דואג לפרנסה. בתור כדורגלן הציפיות לא עשו לי טוב, גם שלי מעצמי, אני פגעתי בעצמי. אבל בתור מאמן אני יודע שאצליח".
עומר פרץ פתח בקיץ שעבר פרק חדש בחייו. קריירה שלא המריאה כפי שתכנן, שהחלה באקדמיה של שטרסבורג הצרפתית ונגמרה בגיל 29 עם קרע ברצועה הצולבת. החלוץ, שהגיע לישראל כדי להתגייס, חתם בהפועל תל אביב, נשבע לה אמונים, התבטא כנגד מכבי תל אביב ואז חצה את הכביש. גם בקריית שלום טען כי הוא מחובר לסמל והתבטא כנגד האדומים. ראיונות בלתי נשכחים הפכו את הנחיתה שלו בישראל לקשה ביותר, כמו גם המעבר לצהובים עם אביו, ויקי פרץ, שהיה עוזר המאמן במכבי.
אחד על אחד עם עומר פרץ"נפצעתי פה בבלומפילד במחזור הרביעי לפני שתי עונות", הוא מסמן על האצטדיון לידו ערכנו את הראיון, מנסה לשחזר את הרגע שקטע לו את הקריירה, בדיוק באותו אצטדיון שמסמל עבורו את המעבר החד שביצע ואת התקופה הקשה בחייו. אחרי מספר שניות של שקט הוא מעביר נושא במהירות. לא נתקע על הקריירה המפוספסת, אלא מתעסק בהווה. בקריירת האימון שכל כך מלהיבה אותו ובפרויקט האדיר - להשיב את הפועל ת"א לליגת העל.
אחרי התל-אביביות הוא עבר גם בעירוני קריית שמונה, הפועל רמת גן, מכבי הרצליה וסקציה נס ציונה, אך הקריירה לא נסקה ואף הידרדרה עם השנים. עד שהגיע למכבי נתניה. הפציעות הקשות לא תרמו, כמו גם אותה תדמית שנדבקה לו. כעת, בעונתו השנייה כמאמן לאחר שאימן את קבוצת הנוער של הפועל רמת גן וגם היה עוזרו של ליאור זדה בבוגרת, הוא חוזר להפועל ת"א מהדלת הקדמית. עומר בוקסנבוים, מי שניהל את מחלקת הנוער של ר"ג והעונה עבר למתחם חודורוב, המליץ עליו לניסנובים מהרגע הראשון. פרץ עבר לוולפסון ונשאר עם אותם שני כובעים.
עומר פרץ (רדאד ג'בארה)בראיון אמיץ וחושפני מהלב ל-ONE, פרץ מספר על הדיכאון, הדרך החדשה בחייו, מערכת היחסים המורכבת עם אביו, חשבון הנפש עם עומר בן ה-19, העבודה עם מוטי איוניר וניב סידי, והוא ממש לא חוסך בביקורות על התנהלות הכדורגל הישראלי.
“איווניר נראה קשוח מבחוץ, אבל יש לו ראש פתוח, כל אחד כאן יודע את מעמדו”
עומר, אתה פותח עונה בהפועל עם צוות אימון לא שגרתי. איך היית מאפיין את מערכת היחסים של שלושתכם? בכל זאת, לא בכל יום בכדורגל הישראלי, ובטח שבליגה הלאומית, למאמן יש שני עוזרים.
"שיתוף הפעולה עם מוטי וניב הוא מלא, אין אגו, כל אחד מביע את דעתו ולא מפחד. המשולש הזה לא תמיד מסכים על הכל ואף אחד לא לוקח את זה אישי. את מוטי אני מכיר שנים דרך דוד שלי אבי כהן ז"ל, אבל היום אני מכיר אותו הרבה יותר טוב והוא שונה ממה שדמיינתי אותו. הוא פיגורה, מבחוץ נראה קשוח, כזה שקשה לנהל איתו דו שיח. הייתי בטוח שהוא יהיה יותר סגור, יגיע עם החלטות מהבית ושאי אפשר יהיה להזיז אותו, אבל הוא עם ראש פתוח ומקשיב לנו. ניב הוא בחור צעיר, שאפתן, פריק כדורגל, תמיד כיף שיש אחד כזה במערכת. הוא שנים במחלקת הנוער, ככה שהוא עוזר לי מאוד. עם ניב אין לי שום חיכוכים או אגו, למרות שניסו לעשות כמה שריפות בינינו. כל אחד יודע את מעמדו".
מוטי איוניר. פיגורה (נעם מורנו)איך היית מתאר את היחסים בינך לעומר בוקסנבוים, עבדתם ביחד בר"ג ואתם גם חברים. ההיכרות ביניכם בוודאי עוזרת לעבודה השוטפת
"עומר ואני חברים טובים, אי אפשר להסתיר את זה, אבל יש לו חברים יותר טובים ממני בכדורגל, ככה שהוא לא בחר אותי כי אנחנו חברים אלא כי עבדנו ביחד בר"ג והוא אהב את מה שהוא ראה. אנחנו מסכימים על כדורגל ב-99% מהשיחות שלנו, אז חברות לחוד והפן המקצועי לחוד. זה לא 'חבר מביא חבר'. מקצועית, בוקסה הוא המנטור שלי".
הוא למעשה הציע שתשמש גם כמאמן הנוער וגם כעוזר בבוגרת, מה ההיגיון מאחורי שני הכובעים הללו?
"אני הצינור שיקשר בין הקבוצה הבוגרת לנוער, דבר שלא היה עד כה. שחקני נוער שיעלו לבוגרים לא יוכלו לעשות לי פרצופים כי מי שיעשה את זה לא ישחק בבוגרים. הכוח שלי חזק בקטע הזה".
עומר בוקסנבוים. "המנטור שלי" (הפועל ת"א) איך אתה משלב בעצם את שני התפקידים? לא חששת מהעובדה שזה ימנע ממך להיות טוטאלי באחד מהם לפחות, מה גם שזה בא על חשבון החיים הפרטיים
"מי שסבלה הכי הרבה זו אשתי עם הילדים. זה לא קל, את העונה שעברה סיימתי עם הלשון בחוץ. זו שנה אחרונה שאסכים לעשות דבר כזה כי זה גוזל הרבה זמן מסביב, אבל בעונה שעברה למדתי כל כך הרבה מהשילוב של שני התפקידים. בוגרים זה לא נוער, מבחינת בעלים ושפה והכל, זה מקצוע אחר, תכנים אחרים. כשאתה עוזר מאמן ומאמן במקביל זה המצב הכי טוב, ככה אמר לי יוסי מזרחי. אתה לומד מפה ומפה, לוקח הרבה דברים איתך. אני רוצה להיות עוזר מאמן ומאמן נוער, לספוג ולעשות טעויות כדי ללמוד לשנים הבאות. בשיחות עם שחקנים, בתרגולים, בחילופים. אי אפשר להיות רק עוזר ואז להיות מאמן".
מה למדת בעונה האחרונה בתור מאמן נוער ועוזר מאמן בוגרים, איפה טעית בדרך? מה למדת ביחס כמאמן שלא ידעת כשחקן?
"שחקנים רואים הכל ומריחים הכל. אם המאמן מאחר או האימון לא מוכן, גם אני לא הייתי מפספס שום דבר. שחקנים בוחנים את המאמן כל הזמן. הם לא פראיירים. אני לא אעשה מה שעשו לי ואבטיח לשחקנים דברים שלא אוכל לקיים, אני אוהב להעביר מה המעמד תמיד. לא אסבן שחקנים ולא אשקר, הכי טוב להגיד להם את האמת ושלא ימצאו חן בעינך מאשר שיאהבו אותך ואז יבינו שלא היית אמיתי. יושר זה דבר חשוב מאוד, בעונה שעברה עשיתי את זה עם שחקן שהבטחתי לו משהו ולא קיימתי, לא אעשה את זה שוב. דברים שחשבתי בתור שחקן שהם נכונים, היום אני מבין שלא. שחקנים לא חייבים להסכים תמיד עם המאמן אלא לכבד אותו ולהעריך אותו, גם כאלה שלא מעריכים זה בסדר".
שחקני הפועל ת"א באימון. "שחקנים מריחים הכל" (שחר גרוס)לאן אתה שואף להגיע בקריירת האימון? מה החלום שלך?
"אני חולם לאמן את הפועל ת"א, אבל כל כך הרבה מאמנים פוטרו השנה אז אי אפשר לבנות על תכניות ארוכות טווח בכדורגל. לפנטז על עוד כמה שנים זה בסדר, אבל אני חושב על ההווה ומחכה לפתיחת האימונים. אני פרפקציוניסט ברמות מגעילות ואני בטוח שזה יביא תוצאות. השוק של המאמנים זה דלתות מסתובבות, אין משהו חדש. רק ברק בכר, עדיין לא נפרץ הסכר של המאמנים הצעירים. יש את דודו אברהם, דני בונדר, אני מאמין שגם אהיה חלק מהלופ הזה. הייתי יכול גם העונה להיות מאמן ראשי בלאומית, אבל זה קל כמו שהרבה שחקנים שפורשים חושבים".
מי המודל לחיקוי שלך?
"אני אוהב לשחק התקפי ולחץ והנעת כדור ככה שפפ הוא המודל, כמו גם יוהאן קרויף ומרסלו ביילסה, שלקח את השיטה של לואיס ואן חאל. אני חוקר מאוד את הדברים הקטנים של המאמנים הגדולים, אבל בסוף אני מנסה לתמרן את עצמי ביניהם. לחקות זה קשה וזה לא טוב, אבל אני לוקח הרבה מכולם. יש לי ספרייה בבית של ספרי כדורגל, אני קורא הרבה מאמרים וצופה בהרבה הרצאות ואימונים שלהם. אוהב לראות מה מאמנים לא אמרו לי בקריירה ומה ציפו ממני בדיעבד, הפער הוא מטורף. ציפו שנעלה למגרש ונדע הכל לבד. אם יש מאמן בארץ שאני מתחבר לשיטת האימון שלו, ובכלל כמאמן ואיך שהוא מתנהל הוא רוני לוי".
פפ גווארדיולה. המודל (רויטרס)ממי עוד אתה לוקח דוגמאות? באיזה אלמנטים תשמש בעיקר?
"אני פריק של וידאו, הם יראו הרבה וידאו העונה. ראיתי אימון של אנטוניו קונטה ביובנטוס, שעה שלמה מסביר לשחקנים איך להניע כדור, איך עוצרים הנעת כדור, הכל על יבש - מדהים. אם אעשה אימון כזה מאמנים ישנאו אותי בארץ, אבל גם יעריכו ויכבדו אותי. אני אוהב מאוד את תיירי הנרי וג'יימי קארגר וסטיבן ג'רארד ואיך שהם מדברים על כדורגל".
יכול להיות שאתה אוהב לאמן יותר מאשר אהבת לשחק?
"אני מאמין שאהיה הרבה יותר מוצלח מאשר שהייתי שחקן. אני כל כך אוהב את זה, אני מכור לזה ומאמין מאוד בעצמי בקטע של האימון. אני חולה על להיות מאמן, אבל אין תחליף לדשא של בלומפילד או טדי ב-9 בערב. האובססיביות הזאת, אני מקווה לנטרל אותה בסוף. יכול להיות שאראה משחק ותוך כדי אדבר עם סוכן או אחשוב על מערך, זו הקרבה מאוד גדולה. אני קם באמצע הלילה וחושב על מערכים, למה ההוא לא מסר להוא. לא חושב ללכת לשירותים או לשתות מים אלא מה אתה צריך לעשות באימון, מה לעשות בווידאו ומה לומר למנהל הקבוצה בבוקר. אני 24 שעות בכדורגל, זה פוגע בחיי המשפחה".
אפרופו משפחה, כאחד שעבר גם סיטואציות דומות, איך היה לראות את הפירוק מהצד?
"המועדון הזה התרסק בשנים האחרונות. ראיתי סכומים ששחקנים קיבלו כאן, היה פה פשע אחד גדול בהפועל ת"א. הסתובבו כאן פושעים. מאמנים שהגיעו עם אנשי צוות שמרוויחים סכומים מטורפים. היו כאן בעלים שהתנהלו כמו מיליארדרים, אבל הם לא, ובסוף השחקנים והספקים נפגעו. כל מוסר התשלומים בכדורגל הישראלי הוא בעייתי. השחקנים הם בסוף הרשימה תמיד. מה אנחנו אוויר? אנחנו בני אדם".
למה זה עדיין קורה לדעתך?
"הבקרה התקציבית זה המוסד הכי מיותר בעולם היום. יכולים לעשות את זה בתחומים אחרים? בכדורגל הכל מותר כלפי השחקנים. נעלים לו משכורות, לא נשים לו נקודות, נדחה לו ל-20 בחודש. עברתי את זה שלוש שנים בנתניה ובר"ג. הייתי מגיע הביתה מאימונים ועונה לשיחות מהבנק, מבעלי הדירות ואומר שאין לי כסף. זו הסיטואציה הכי מגעילה שיכולה להיות. בצרפת אם קבוצה לא משלמת חודש או חודשיים, היא מקבלת התראה ואז יורדת ליגה אוטומטית. יעשו דבר כזה בארץ? כאן האנשים מהבקרה מנהלים את הקבוצות, אז נוח להם שיהיו את האיחורים הללו בתשלומים והתקציבים של הטוטו מגיעים רק בשלב אחר אז נוח להם לשלם רק אז".
אמיר כבירי (רדאד ג'בארה)כחלק מאותה התרסקות בהרבה חתומים גם "הבית האדום" נסגר. בתור אחד ששיחק במוסינזון, איך אתה מתייחס לכך?
"למכבי יש הרבה יותר כסף וכרגע היא שולטת בבית האדום. הניסנובים הגיעו בינואר והיו צריכים לעשות הרבה דברים ובסוף איבדנו את הבית האדום כי איחרנו את הרכבת, אבל אנחנו בונים אקדמיה. מנסים לעשות טוב במחלקת הנוער, ייקח קצת זמן, אבל בסוף ייצאו ממנה שחקנים לקבוצה הבוגרת".
זו לא אותה מחלקת נוער שאתה זוכר, מה השתנה לדעתך?
"שחקנים פה עזבו בשביל מכבי פתח תקווה או הפועל רעננה. חבר'ה, זו הפועל ת"א. קבוצה ששיחקה בליגת האלופות, משחקת מול אצטדיונים מלאים, זה כבוד. אני שיחקתי כאן בנערים וזו הייתה גאווה. היום זה מובן מאליו אם מגיעים או עוזבים, זה לא יכול להיות. קשה לנו להילחם במחלקות אחרות כי מציעים היום סכומים גדולים לשחקנים צעירים, פעם זה לא היה. במצבנו אנחנו לא יכולים לשלם לילדים בני 15".
עומר פרץ (רדאד ג'בארה)"רק רציתי שיאהבו אותי בהפועל, אז התבטאתי נגד מכבי. ואז עשיתי אותו דבר אחרי שחציתי את הכביש"
תחזיר אותנו 11 שנה אחורה. מה גרם לך להצהיר שאתה אוהד הפועל ואז לעבור מכבי ולעשות את אותו הדבר?
"הדבר היחיד שהיה חשוב לי באותה תקופה כנער מתבגר זה שיאהבו אותי, שכל אחד יאהב אותי והטוקביקסט יכתוב עלי דברים טובים. מכל אהבה או שנאה הרגשות שלי היו משתגעים. אוהד מקלל אותי - נכנס לחדר עם הראש בתוך הכרית ולא הצלחתי להיפטר מזה עד גיל 26, עד שהגעתי למכבי נתניה. אתה לא יכול להיות שחקן מצליח אם אתה עושה עניין מכל פיפס. כל כתבה משפיעה עליך. רציתי שבהפועל יאהבו אותי אז התבטאתי נגד מכבי, ואני באמת אוהב את הפועל, אבל עשיתי הפוך גם כשהגעתי למכבי כי רציתי שהם יאהבו אותי. הייתי צעיר ורגיש מאוד. בהפועל שרו לי 'תביא ת'רגל של תמיר' על בן דוד שלי ומחאתי כפיים, הייתי ילד מסכן שרצה שיאהבו אותו. נפטרתי מההרגל הזה".
אז למה בעצם עזבת את הפועל אם זו הייתה טעות כזאת גדולה עבורך?
"חזרתי לארץ מצרפת, הייתי הבן של ויקי המכביסט, אבל פרצתי ישר לתודעה. זה נחת עלי בבום, הייתי בהלם מהאהדה. הייתי עם האף למעלה וזה שיבש אותי. העזיבה שלי את הפועל נבעה רק מסכסוך של אבא שלי עם שחר בן עמי. הוא היה עורך הדין שלי בצרפת לפני שהוא עבר להנהלה של הפועל, הוא הבטיח הרבה הבטחות כספיות בתור עו"ד ואז בהפועל הן לא מומשו. אותי בגיל 19 זה לא עניין, אבל את אבא שלי זה מאוד הרגיז. כשהייתה הצעה ממכבי תל אביב אחרי עונה בהפועל, ואז כל מה שאבא שלי היה אומר היה קדוש, הוא החליט שאני צריך לעבור למכבי. הייתי אהוד בהפועל, אבל הוא נהיה עוזר מאמן מכבי. זה היה בלתי אפשרי להצליח שם ועוד התבטאתי נגדם. שיחקתי כאן בגילאי 13-16 והתפתחתי בהפועל, היה לי קל. המעבר למכבי עשה לי רע".
עומר פרץ (מערכת ONE)מה תאמר לאותם אוהדים שלא ישכחו לך את הראיון ההוא? היו לא מעט שהתנגדו למינוי שלך, מה יקרה למשל אם יקללו אותך או ייצאו נגדך?
"זה בלתי נמנע לגביי באופן אישי. אף פעם לא אגיב או אעשה שום דברים נגד האוהדים, אני אבחן רק על פי התוצאות. אני מגיע להפועל ב-100 אחוז מחויבות ובמטרה להצליח, אז אם מישהו, עשרות או מאות אוהדים ייצאו נגדי זה לא יהיה בשליטתי כבר. היו קשיים גם עכשיו עם כמה אוהדים, אבל זה הדבר האחרון שיפריע לי היום. אני יודע שהיום אני צריך להצליח, ושום דבר שיגידו לי לא ישפיע עלי לטוב או לרע. כמובן שיש עלי סטיגמות בגלל שזגזגתי. אם יאהדו אותי אשמח ואם יקללו אותי לא אייחס חשיבות. בפן הרגשי והמנטלי, הבעיות שהיו לי כשחקן לא יהיו לי כרגע. לא אסטה מהדרך בגלל שלא יאהבו אותי בהפועל".
אתה חושב שלך או לאיוניר תהיה בעיה כזאת או אחרת עם האוהדים בגלל העבר שלכם במכבי?
"לאוהד זה מאוד חשוב, אצלו זה או אדום או צהוב. כשמוטי הגיע למפגש האוהדים מחאו לו כפיים, אבל יש אוהדי הפועל שלא לובשים חולצה צהובה או לא משתמשים במארקר צהוב, מה תגיד להם? שום דבר לא יעשה לנו בעיה אם נעלה ליגה".
עומר פרץ (מערכת ONE)אחת ולתמיד, אחרי אותם ראיונות וחציית הכביש, עומר פרץ הוא אדום או צהוב?
"המעבר שלי היה יותר בכותרות בגלל אותם דברים שאמרתי אז זה יותר טעון משני הצדדים. היום אין לי זהות. לא אוהד אף קבוצה. היום אני אדום, אבל להגיד לך שיש לי אהדה לקבוצה מסוימת, לא. אני לא פנאט לאף קבוצה, יש לי דרייב להצליח כמאמן. אני מחויב להפועל כי אני עובד בהפועל. זה לנצח יהיה ככה. היום הכסף מדבר, אין זהות".
יכול להיות שהתקופה ההיא במכבי, עם אביך על הקווים והיחס העוין מצד הקהל גרמה לך לסטות מהמסלול שתכננת?
"הדעיכה שלי בקריירה הגיעה אחרי מכבי ת"א, כי שם הייתי מוערך ושיחקתי בהרכב, אבל ההתנהלות שלהם אז גרמה לי לאנטגוניזם כלפיהם ורק רציתי לעזוב בעונה השנייה. ההתנהלות של מכבי אז הייתה אחת הגרועות בארץ. הכל היה פתוח שם. האוהדים, המתחם, האנשים בתוך המועדון, האנטי כלפיי מצד האוהדים גרם לי להגיע לאימונים בתחושה לא טובה. מתאמן כדי להעביר את הזמן וכשזה קורה אתה יודע שזה עניין של זמן עד שתעזוב. משם הדברים לא הלכו כל כך טוב".
אוהדי הפועל ת"א (נעם מורנו)
“עד גיל 26 סבלתי מכדורגל, יצרתי מערכת ציפיות גבוהה ולא הגעתי למטרות, זה הפך אותי לחלש”
אז מה בעצם הכי פגע בקריירה? אותה התנהלות מול התקשורת, התדמית שנוצרה לך?
"בעיקר המסביב, כי הייתי שחקן טוב. ההתנהלות שלי לא הייתה טובה, ייחוס חשיבות לכל מיני דברים גרם לי לזוז מהמטרה האמיתית שלי. יצרתי מערכת ציפיות גבוהה מאוד מעצמי וכשלא הייתי מגיע למטרות שהצבתי, מנטלית הייתי הופך למאוד חלש. אנחנו צריכים את התקשורת לטוב ולרע, אבל אני לא חושב שמשהו שאמרתי או ראיון יצא מהקשרו. הייתי בחור צעיר שמצליח יפה, אבל בתוך תוכו היה מתרגש מכל טוקבק. הייתי מאוד חלש בפנים, אבל בחוץ הייתי מפגין פאסון".
אפשר לקרוא לתקופה הקשה הזאת דיכאון?
"עד גיל 26 סבלתי מכדורגל והייתי בדיכאון עמוק בגללו. ביום יום הייתי מאוד סגור, אי אפשר היה לנהל איתי שיחה. במשפחה כמובן, מבחוץ הכל היה בסדר כביכול. ראיתי הכל שחור, המחשבות היו שחורות. אתה גרוע, אתה אפס, אתה קטן. היה לי קשה ולקח לי הרבה זמן להתגבר על זה. זה קלישאתי לומר, אבל מאז שאני אבא יש לי הרבה יותר פרופורציות בחיים. אני אומר לעצמי תמיד שיש דברים יותר גרועים ממה שקורה לי. אתה חוזר הביתה ויש לי משפחה, כל השאר שולי. אני חוזר לילד בן ה-20 שהייתי ולא מאמין שהתרגשתי מאוהד שקילל או עיתונאי שביקר אותי או הילל אותי. הרגשות שלי התהפכו בגלל דברים כאלה. לא אגיד שדברים לא מרגשים אותי, אני רגיש מאוד. אבל לא אהיה עם דברים כאלה בראש 24 שעות, זה יבאס אותי אבל יעבור. פעם דברים כאלה היו מעסיקים אותי ונחרטים לי בראש".
עומר פרץ. "הדעיכה הגיעה אחרי מכבי תל אביב" (רדאד ג'בארה)איך בעצם הצלחת לצאת מזה?
"אנשי מקצועי שעזרו לי בדרך, נתנו לי כלים לצאת מזה. לא היה קל, אי אפשר לעשות את זה לבד. דברים לא ילכו חלק ולא יצליחו, אבל מה שיגידו אחרים כבר לא מעניין אותי. יקללו אותי והכל גם חודש וחודשיים, אני עדיין אעלה אל כר הדשא ואשב ליד מוטי וניב, אותם לא יקללו, אבל אקבל את זה. אני יודע שזה לא כי לא אוהבים אותי או בגלל דברים מוצדקים אלא אולי באתי לא טוב למישהו או לא התייחסתי פעם, אין לי שליטה על הדברים האלה. דברים שאין לי שליטה בחיים שלי, אני לא מתעסק בהם בכלל. מה שאני שולט בו ביום יום ואני נכשל, אעשה חשבון נפש עם עצמי”.
"אני לא הראשון ולא האחרון בעולם הספורט שהיה בדיכאון ועל הדרך עשה טעויות בחיים האישיים. אין לי כלום היום, הכל בסדר אצלי, הכל רגיל. מה שהיה בעבר זה היסטוריה מבחינתי, זה עשה אותי בן אדם יותר טוב היום. עם כל הדיבורים, לא הייתי משנה שום דבר בחיים ובמיוחד לא מהתקופה הזאת, תקופה קשה מאוד. זה חלק ממני. עוברים את זה בכניעה, בהבנה שמשהו לא בסדר אצלך, שזה לא יכול להימשך עוד, שלא צריך את זה, שמשהו לא טוב לך בחיים. אמרתי לעצמי עומר אתה ילד יפה, חכם, הכל טוב אצלך, אז למה אתה רואה הכל שחור? מה שעשית עד היום היה בסדר, אז מה הבעיה? אמרו לי דבר אחד – מה שעשית עד עכשיו, תתחיל לעשות הפוך".
עומר פרץ. "הייתי סובל מהכדורגל" (נעם מורנו)כמה קרדיט בזה יש לבן הדוד שלך, תמיר כהן?
"אין מילים לתאר כמה תמיר עזר לי בחיים. הוא, אמא שלי, אחי ואשתי הם האנשים שהיו העוגן שלי אז. בלעדיהם היה לי מאוד קשה לי לצאת מזה, אם בכלל. אם בשלב מסוים מישהו מהם היה מפנה לי את הגב אז לא הייתי מתרומם בעצמי, הייתי ממשיך בקו הזה. כשאתה לבד ובדיכאון, אתה לא יכול להגיע למקום טוב, אין דרך טובה".
הדיכאון חזר גם אחרי הפרישה?
"לקחתי קשה מאוד את הפרישה, אבל לא היה לי דיכאון של אחרי פרישה, זה קרה לפני. בגלל שזה נגמר בבום הייתי ממשיך להגיע לאימונים של נתניה כדי לא לשבת בבית. מגיע לחדר כושר ועושה ספינינג כדי להיות עסוק. אתה מאבד את זה ברגע וזה נגמר. לשמחתי סיימתי בנתניה והיה לי שם טוב, בסוף הפכתי לעוזר מאמן שם. אבל עד אז עשיתי הכל כדי לא לשבת בבית ולהריץ מחשבות, כדי לא לשקוע. כשחקן אתה מגיע לכל מיני מקומות ומקבל יחס אחר, אתה מרגיש שאתה מעל כולם בדברים הקטנים, אבל אתה לא. וגם זה נגמר, אתה כלום אחרי הכדורגל. זה תחום שאתה יכול בו על גג העולם, כתבים יתנו לך ציון 9 ושבוע אחר כך 4 ואלו דברים שמשפיעים".
תמיר כהן (שי לוי)הזכרת לא מעט את אבא שלך, ויקי פרץ, מה טיב היחסים ביניכם היום אחרי שהייתם בנתק? לפי מה שאתה אומר הוא גרם לך לעשות את הטעות הכי גדולה בקריירה שלך
"לא נכשלתי בקריירה בגלל אבא שלי. אנחנו לא ברוגז, אבל לא בקשר יום יומי. הקשר הוא לא אידאלי של אבא ובן. יש הרבה מאוד משקעים. זו מערכת יחסים של אבא שהיו לו ציפיות ודרישות גדולות מבנו, וזה התנגש כשהוא היה עוזר מאמן במכבי ת"א. זה עשה לנו לא טוב ליחסים, מתכון לכישלון. זה כואב, אני מקווה שנתקן את זה. אני טיפוס עקשן ויש לי אגו גדול, מנסה לנטרל את זה. אם דברים לא הולכים בדרך שלי, קשה לי, זה התבטא במיוחד כשהייתי שחקן. הייתי נעול מאוד ולא פתוח לשום דבר. בגלל המעבר למכבי לא הקשבתי לו לשום דבר. אבל בכל זאת, הוא היה שחקן מכבי ת"א ונבחרת ישראל, שחקן אדיר ויש לו ניסיון. גם אם לא היינו מסכימים, לפחות צריך שיהיה דו שיח".
מלבד היותו סמל במכבי ת"א, הוא גם עבד בהפועל ת"א בזמן שאתה שיחקת במחלקת הנוער. מה דעתו על כך שחזרת להפועל?
"אבא שלי היה מאוד מבסוט שהגעתי להפועל, הוא איחל לי בהצלחה. כשהוא היה העוזר של אלי כהן הייתי מגיע לאימונים שלוש פעמים בשבוע קבוע בתור שחקן בנערים. ישבנו בשער 5 ואז עברנו לשער 2. סבסטיאן סימרוטיץ' בשבילי היה הכל. היה את תיירי הנרי ואז את סימרוטיץ'. הייתי פריק של הפועל".
אבא ויקי. קשר לא אידיאלי (חגי ניזרי)"יש ציפיות שהעונה הזאת תיגמר, אבל האוהדים ירצו שהעונה הזאת תימשך לנצח"
מאיפה אתם שואבים את הביטחון שהפועל תעלה ללאומית תוך עונה? מה יקרה אם תיתקעו?
"אם מכבי נתניה עלתה אחרי מינוס 9, הפועל ת"א בליגה הלאומית היא כמו באיירן מינכן בליגה הגרמנית. לא הייתה קבוצה כזאת בלאומית אף פעם, בשנייה שהפועל ירדה היא הצהירה שתעלה מיד ליגה. הבאנו שחקנים טובים מאוד, רובם שחקני ליגת העל לכל דבר. אביחי ידין, ניר לקס, ג'וזף גנדה, מוטי ברשצקי, פדרו גלבאן, מוטי ברשצקי – הסגל שלנו הוא מעל הליגה הלאומית, אין ספק. אוי ואבוי אם לא נעלה. זה יהיה כישלון אדיר, אחד הכישלונות הגדולים. כישלון הרבה יותר גדול אם מכבי ת"א לא תזכה באליפות שוב".
מה יקרה אם דברים לא ילכו כמו שאתם מתכננים?
"דברים אולי לא ילכו טוב בהתחלה, זה כדורגל, הכל יכול לקרות. אני לא רואה את הפועל מסיימת את העונה בלי הפסד, יהיו קשיים. יכול להיות שנאבד נקודות במחזורים הראשונים, אבל לא ימנע מאתנו לעלות ליגה. הסגל, המועדון ותודה לאל גם אצטדיון המושבה – כל אלה יתנו לנו יתרון אדיר בליגה הזאת שאני מכיר אותה טוב. בסוף זה נופל על איכות שחקנים ופה אנחנו מובילים".
"זה יהיה כישלון ענק לא לעלות ליגה" (עמית מצפה)איך לדעתך המועדון והאוהדים יסתגלו ללאומית? זו ליגה זרה להפועל ת"א
"יש ציפיות שהעונה הזאת תיגמר, אבל האוהדים ירצו שהעונה הזאת תימשך לנצח. לא בלאומית אלא בתחושה. הייתי בנתניה כשעלינו לליגת העל, ראינו אותם בעונה שעברה – כל ניצחון הקהל מתחבר, שבוע אחרי שבוע, מתמכרים לזה. כל שבוע חוגגים, אין הסבר לאושר הזה של הניצחונות. כמה זה כיף להגיע לאימונים. היום הם מתים שזה ייגמר, יהיו קשיים, אבל הניצחונות יהפכו את העונה הזאת לטובה מאוד. עונה אחת בלאומית זה טוב, רק אחת".