ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|ליגת Orbit|גיימינג|קונים וטסים לקלאסיקו
זוהיר בהלול
יליד עכו, ומבכירי שדרי הספורט והעיתונאים בישראל. הצטרף לרשות השידור ב-1974 ושידר משחקים בתוכנית הרדיו המיתולוגית "שירים ושערים" וכן ב"שבת של כדורגל" בערוץ ONE. בנוסף, שולב גם בשידורים הישירים של הערוץ הראשון ממשחקי המונדיאל, אליפויות אירופה בכדורגל, אתלטיקה והמשחקים האולימפיים. מכהן כחבר כנסת מאז 2015
טורים אחרונים

בנאדו צריך ללכת הביתה
זוהיר בהלול בטור אישי ל-ONE: מאמן חיפה מאבד אט-אט את הקבוצה. כדאי שיעבור למועדון קטן יותר. שחר צריך למנות מישהו שיחזיר את חיפה לחיים

הדרבי בין מכבי חיפה להפועל חיפה הזכיר לי את הדרבי הראשון שראיתי בחיי. זה היה בגמר גביע המדינה ב-1963. הפועל חיפה כבשה כבר בדקה השלישית על ידי החלוץ שמחה אורן. מאותה דקה ועד הסוף, מכבי חיפה תקפה, הפועל התגוננה ובסופו של דבר הגביע היה אדום.

גם הפעם נכבש שער מוקדם (13), שהספיק לזרקו קוראץ' להכריע את הדרבי, למרות הלחץ שהפעילו הירוקים במחצית השנייה. הפעם מכבי אמנם תקפה והחזיקה יותר בכדור, אך שוב נחשפו ליקוייה המבניים: התקפות מעבר איטיות, חלוצים נרפים, שגיאות בלתי מחויבות בהגנה, שוער שאיבד מביטחונו וקבוצה חסרת תשוקה.

קוראץ´ חוגג את הניצחון על הירוקים (עמית מצפה)
קוראץ´ חוגג את הניצחון על הירוקים (עמית מצפה)

אף אחד לא ייקח ממני הערכה אישית לשחקני עבר ובעיקר טאלנטים שאף הפכו לסמלים. אריק בנאדו משתייך אליהם, אך בדרבי הוא נכשל ובגדול. הוא אף הוכרע בנוק-אאוט על ידי המאמן היריב, שלומי דורה, ששיחק מולו בשח, סגר לו את נתיבי המסירות, חסם את דרכי המגנים והקריב לשם כך שחקנים (יובל אבידור והישאם כיוואן). שלא נדבר על סגירה כמעט הרמטית במרכז השדה ושיתוקם של רובן ראיוס ויניב קטן. אכן טקטיקה משובחת.

בנאדו, כך נראה, התכונן למשחק באופן לקוי. הוא כנראה לא הפנים את מצוקות קבוצתו ועדיין חי באשליה שמכבי חיפה פייבוריטית על אף מגרעותיה החמורות. זו גישה מאין ארוגנטית שאין לה מקום באף סיטואציה, בעיקר לנוכח מעמדה ההולך ומתרופף של קבוצתו, שמאבדת באופן שיטתי מנכסיה הידועים, כקבוצה מובילה בכדורגל הישראלי. אי לכך אני תוהה, האם מכבי חיפה במעמדה איננה גדולה על מימדיו האמיתיים של בנאדו? וזו השאלה המהותית יותר מאשר לדבר רק על היערכות לקויה במשחק זה או אחר. על אחת כמה וכמה שמדובר בדרבי.

וכאן, אני מפנה את השאלה לבעלים הכי יקר בכדורגל הישראלי, יענקל'ה שחר: על סמך מה קיבל בנאדו את המינוי? האם נבדקה די מוכנותו המקצועית בבניית קבוצה, שהרי הפעם, בניגוד לעונה החולפת, אריק היה אמור לבנות את הקבוצה בשלב טרום העונה, לבנות סגל, לבצע רכש, לשנן שיטה ולהפוך את הקבוצה למשומנת וערוכה למאבקי תארים. האם נעשו די מבדקים כדי לתהות על תהליך קבלת ההחלטות שלו? מי ליווה אותו מקצועית בתהליך הזה? מי אישר את רשימת הקניות שלו? ובעצם מי היה הרגולטור עליו? מה הכשרתו ומניין ניסיונו? האם לא מדובר בקפיצה גדולה מדי עבור מאמן קבוצת נוער היישר למועדון מוביל בכדורגל הישראלי?

אריק בנאדו. על סמך מה קיבל את המינוי? (חגי ניזרי)
אריק בנאדו. על סמך מה קיבל את המינוי? (חגי ניזרי)

נכון שניסיון איננו חזות הכל. אפשר למסור את המנדט לסמל צעיר ומוכשר. אבל רבותיי, מדובר במכבי חיפה, שם דבר בכדורגל הישראלי. האין זה לוקסוס להתגלח על זקנו של מאמן שהוקפץ באופן פתאומי מהנוער לבוגרים בעת משבר? אז נכון שבנאדו קנה את ליבם של שחקניו בזכות הכמיהה שלהם למעבר מתקופת ראובן עטר לתקופה אחרת, עם הרבה תשוקה לשינוי. אז בנאדו היה האיש הנכון במקום הנכון בזמן הנתון. אבל העונה עמד המאמן בפני אתגר גדול ממידותיו - בניית הקבוצה. וכאן הוא נכשל.

התוצאות מדברות בעד עצמן ואינן למעשה רחוקות ממה שעשה עטר בעונה החולפת, למעט שיקום קוסמטי זניח. אז מדוע עטר אאוט ובנאדו אין? מי אחראי על הבאתו של שמעון אבוחצירא, הטוב אולי לקבוצה בינונית, אך הגרוע לקבוצה גדולה? מי החליט על השארת אלון תורג'מן כחלוץ גואל בעוד שאין מדובר בחלוץ בעל נתונים המכשירים אותו לשחק כסנטר מפחיד ואימתני בקבוצה גדולה? שלומי אזולאי? פעם לא ופעם כן. לעזאזל מה הזיגזג הזה? ו-וויאם עמאשה? אחת הפרשיות המוזרות בקבוצה. הרי מדובר במלך השערים בשתי העונות האחרונות שלפתע הוצא מהסגל ללא נימוקים היגיוניים.

בזמנו כתבתי ליענקל'ה שחר למנות מאמן חונך לבנאדו. גם עכשיו אני טוען כך ובחוזקת יתר. כי בנאדו, עם כל הכבוד, מאבד גובה ואט ואט כמעט מאבד את הקבוצה. מכבי חיפה לא יכולה להרשות לעצמה להישאר ללא קברניט. הכסף לבדו לא יתחזק את המעמד. מעמד דורש מנהיגות מקצועית, סמכות ואוטוריטה המסוגלת לבנות לא רק טקטיקה אלא גם אסטרטגיה. היכן החזון של מכבי חיפה, מה היעדים, והאם הונף כבר דגל לבן מול התהליך הקונסטרוקטיבי המתנהל במכבי תל אביב?

יעקב שחר. צריך להציל את הספינה (משה חרמון)
יעקב שחר. צריך להציל את הספינה (משה חרמון)

בנאדו, עם כל ההערכה, לא מממש ולו חלק מהציפיות הללו. גם הצוות העובד איתו אפור וחסר השראה. כמעט אפשר לומר חסר חוט שדרה. הוא איננו משפיע ואיננו מסייע ליצירת דרך. הירוקים הפכו לתופעת בנאליזציה ואולי במקרה הטוב לבינוניזציה. פעמיים בתוך עונה: שתי אגדות – ושתי התרסקויות, ורק התעלות של שחר והכרה בכישלון תגרום לו לקחת החלטה אמיצה: להותיר את בנאדו בתפקיד המאמן ולמנות מעליו סמכות מקצועית מוערכת, ולא – אין מנוס. בנאדו אולי יתמנה למאמן קבוצה התואמת את מידותיו וישוב לחיפה אחרי שיצבור ניסיון וישדרג את התנהלותו. ובינתיים, צריך למנות מישהו שישיב את הרכבת למסילות. משימות קשות, קשות מאוד אפילו, אבל צריך לבצע את הפעולה הזו מיד ולאלתר.




RSS RSS  הדפס  שלח לחבר  הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
כדורגל ישראלי
כדורגל עולמי
כדורסל ישראלי
כדורסל עולמי
ספורט אחר
אולימפי
ארגוני ספורט
אקסטרה
1:1