הנשמה ניצחה בקרב - אבל תפסיד במלחמה

דעה: הנפש של ליברפול לא נתנה ליובנטוס סיכוי במחצית הראשונה, אך ל-90 דקות היא לא הספיקה. קארסון טעה, קנבארו ניצל - קאפלו יצחק אחרון בגומלין.

אמיר ענבר | 06/04/2005 00:00

איגור בישקאן הוא עדיין רק איגור בישקאן (רויטרס)

25 הדקות הראשונות באנפילד היו מדהימות, המחצית הראשונה כולה מפתיעה - אבל בסופו של דבר, יובנטוס יצאה מרוצה יותר מההפסד 2:1 מאשר ליברפול מהניצחון 1:2. הנפש האדומה ניצחה את הגוף השחור-לבן בקרב - אך תפסיד כנראה במלחמה.

על הנייר, לגברת הזקנה היו כמעט את כל היתרונות על המארחת שלה, שממשיכה לחלום על ימים הדורים שהסתיימו לפני עשור וחצי. לפאביו קאפלו היתה את ההגנה הידועה שלו, הקישור החזק וקבוצה מאורגנת - בעוד שההרכב של רפאל בניטז נראה ככזה שנאסף ברגע האחרון. למה נראה? זו היתה הבכורה של השוער סקוט קארסון באירופה, בעוד שאנתוני לה-טאלק בכלל היה מושאל לסט. אטיין בפתיחת העונה.

אבל לליברפול, על כל השחקנים הזרים שלה, עדיין יש את הרוח האנגלית. ובניגוד לקבוצות אחרות בפרמייר-ליג, שמגיעות לאירופה ומנסות (לשווא) לחקות את הסגנון הקונטיננטלי של היריבות, היא גם שיחקה בסגנון אנגלי (עם יותר איכות מהקבוצה האנגלית הממוצעת, כמובן). בניטז שידר מסרים מבלבלים משהו לפני המשחק כשאמר שהוא רוצה לנצח, אבל שגם חשוב לו מאוד לשמור על רשת נקייה, אך ברגע שהמשחק החל האדומים זינקו על הרחבה של ג'יאנלואיג'י בופון.

קבוצות איטלקיות, על כל היתרונות שלהן, מתקשות לפעמים דווקא נגד המלחמה האנגלית שלא מאפשרת להן לפתח את צורת המשחק שלהן. לשחקנים של ליברפול לא היה מה להפסיד והם שיחקו בדיוק כך. הם לחצו, לפעמים יותר בהתלהבות מאשר בהיגיון (דבר שעלה להם בעייפות במחצית השנייה), היו ראשונים כמעט לכל כדור, נלחמו גם על כדורים אבודים ותקפו בכל הזדמנות. חשוב מכל: הם לא נתנו לשחקני הקישור של יובנטוס להחזיק בכדור ולהשליט את קצב המשחק האיטי שקאפלו היה רוצה.

הכדור היה באיזור הרחבה של הגברת הזקנה הרבה יותר משקורה בדרך כלל - ואפילו ההגנה האימתנית של יובנטוס נראתה פתאום פגיעה מאוד והיתה יכולה לספוג יותר משני שערים במחצית הראשונה. זאת בעיקר בגלל יתרון המהירות של שחקני ליברפול בקו הקדמי, שהפך גם את הכדורים הארוכים וה"מיושנים", כביכול, למסוכנים כשהם מגיעים למילאן בארוש, לה-טאלק ולואיס גרסיה.

אבל איך אומרים בצבא? לכל שבת יש מוצאי שבת - ובמקרה הזה, אחרי כל מחצית ראשונה באה גם מחצית שנייה. גם לנשמה של שחקני ליברפול יש גבול וגם לרגליים, שלא יכלו כצפוי לחזור במחצית השנייה על המאמץ האדיר מ-45 הדקות הראשונות. בסופו של דבר, היה הגיוני שבשלב כלשהו היתרונות של האורחים יתחילו לצוץ גם על כר הדשא.

מנואלה בלאסי, שהלך לאיבוד במרכז השדה, הוחלף - ויובנטוס החלה אט-אט להשתלט על הקישור. מה לעשות, צ'אבי אלונסו ודיטמר המאן אינם, ואיגור בישקאן הוא עדיין רק איגור בישקאן. פאביו קנבארו כבש לבסוף בעזרת המחלה הגדולה של רוב הקבוצות הבכירות בכדורגל האנגלי - היעדר שוערים ברמה גבוהה - אבל צריך להודות שהאיטלקים היו יכולים להבקיע שלישייה גם במחצית הראשונה, החלשה שלהם. לנשמה, כאמור, יש מגבלות.

כשהתוצאה היתה עדיין 0:2, אמרתי לסובבים אותי כי הקבוצה שתבקיע את השער הבא תעלה לחצי-הגמר. מי חושב אחרת? ומישהו חושב שאלסנדרו דל-פיירו, שהפך למוחלף הסדרתי במשחקים חשובים, יהיה ביובנטוס גם בעונה הבאה?

הוספת תגובה