חצי שעה לפתיחת המשחק מול ריגה, גאורגיוס דוניס כנראה כבר לא יכול היה לשאת את המתח בתוך חדרי ההלבשה והחליט לעלות אל כר הדשא ולצפות בשחקנים שלו מתחממים. הוא תפס את מקומו לצד מיודראג מדאן שהשקיף מאמצע המגרש על שתי הקבוצות, שהה 10 דקות על הדשא וירד בחזרה לחדר ההלבשה. מי שהיה נוהג לעשות זאת לפני כל משחק הוא פאולו סוזה. מאמן מכבי תל אביב בעונת 2013/14 היה נוהג לעלות בכל חימום כדי לראות את היריבה, איך היא מתכוננת וגם כדי לבדוק שהחניכים שלו מתחממים כמו שצריך.
הצטרפו לליגת החלומות הרשמית של ONE»
גם אצל סוזה, הצוות שלצידו קיבל לא מעט משקל. העוזר, האנליסט, מאמן הכושר, לכולם היו סמכויות רבות והפורטוגלי נעזר בכל אחד מהם עד תום. אצל דוניס, עוד לפני שהגיע, שמענו דרך העיתונאים שסיקרו אותו במשך שנים ארוכות ביוון שאחד הדברים שהכי מאפיין אותו זה האמון המוחלט שלו באנשיו: מאקיס אגלינאס (עוזר מאמן), מיודראג מדאן (עוזר מאמן שני וסקאוטינג), גאורגיוס גאורגיאדיס (אנליסט), פאנאיוטיס מאליאריציס (מאמן שוערים) וגריגוריס גיאורגיצאס (מאמן הכושר).
צפו: מכבי ת"א עוברת את ריגה עם 0:2 חשובתגובות מכבי ת"א לאחר הנצחון מול ריגהאת הנושא הזה השחקנים חשו עוד באימונים בקריית שלום תחת המאמן החדש והצוות שלו, אך גם אמש (רביעי) עם העלייה לבלומפילד היה ניתן לראות זאת היטב. בזמן שאנגלינאס העביר את החימום יחד עם גיאורגיצאס, מדאן וגאורגיאדיס בעיקר השקיפו מאחור. בהמשך, לפני שריקת הפתיחה, תפסו מקום ביציע עם שני טאבלטים וכל אחד קיבל תחום אחריות שונה להשקיף עליו בזמן המשחק ולנתח. את הנתונים והמידע הם העבירו באמצעות מערכת שמע לאנגלינאס, שאת הפעילות שלו על הקווים היה ניתן לראות בעיקר במצבים הנייחים. הוא זה שחילק הוראות להגנה כיצד לעמוד בקרנות ובמצבים נייחים, והוא גם שתדרך את השחקנים שנכנסו מהספסל.
קשה להיכנס לנעליים של אדם שהביא שתי אליפויות, זו המחשבה שמן הסתם עוברת לכולם בראש, אולם דווקא במכבי ת”א חושבים אחרת. אולי זו גם הסיבה שג’ק אנגלידיס בחר במאמן שהוא בדיוק ההפך מוולדימיר איביץ’, בדיוק כמו שאיביץ’ היה ההפך המוחלט מג’ורדי קרויף. אחרי ה”מתירנות” של ההולנדי בעונתו האחרונה במכבי ת”א שהתפוצצה לו בפנים, במכבי ת”א החליטו ללכת לכיוון אחר. שש שנים עם ג’ורדי היו בור גדול שצריך למלא ודווקא מהמחשבה הזו, צמח שינוי עם הבאתו של הסרבי הקשוח, זה שדן גלזר היה עובר לצד השני של המדרכה כשהוא היה רואה אותו בקריית שלום. השליטה האבסולוטית שלו בקריית שלום, התדמית של השריף האכזר, המאמן שלא סובל מסיבות עיתונאים ומבחינתו לא לדבר בכלל, עשו את שלהם.
איביץ'. 180 מעלות (נעם מורנו)הוא שלט במכבי ת”א כפי ששלט בליגת העל וגם היום במועדון אומרים את זה די בפשטות: “זה היה לו הכי קל בעולם. דווקא מהמקום של להגיע אחרי דמות כל כך דומיננטית כמו ג’ורדי, זה היה כל כך קל. לא היה לו מישהו על הראש והוא באמת יכל לעשות בתוך חלקת האלוהים שלו, את מה שהוא רוצה”. אז איביץ’ היה קשוח וקר, ודוניס הוא בחור חם וחייכן. בדיוק ההפך. כאילו אנגלידיס חיפש בכוח את הדמות ההפוכה לסרבי. אולי כי חשב שאחרי שנתיים שהשחקנים חוו והכירו את הגישה הזו, היא כבר לא תעשה עליהם רושם. אולי כי פשוט דוניס הרשים אותו בראיונות איתו. סביר להניח שהשורה האחרונה נכונה יותר.
אם מסתכלים על השבוע הראשון שלו כמאמן מכבי ת”א ועל המשחק מול ריגה, להתחיל להיכנס עכשיו לניתוחים של “איך הוא שינה את הצהובים” יהיה מצחיק ולא רציני אך כן אפשר להצביע על כמה דברים שכן התרחשו מול ריגה בפן המקצועי – הוא לא מאמן שחושש להגיב, שזו למשל אחת הביקורות שכן היו על איביץ’. “אם ב-0:1 בדקה 70 איביץ’ היה רואה שאנחנו ככה מסתגרים, הוא כנראה היה מכניס את מתן בלטקסה ועובר לשחק עם שלושה בלמים”, אמרו במכבי ת”א בשעות הלילה שאחרי המשחק. “במקום זה הוא הוציא את דור פרץ והכניס את איתי שכטר. אם הוא ככה התקפי בגישה שלו יהיה מעניין לראות אותנו בהמשך”.
מאקיס אנגלינאס מחלק הוראות, מקבל נתונים דרך מערכת השמע שעליו (רדאד ג'בארה)דוניס אכן מגיע עם “רזומה” של מאמן התקפי, ועדיין גם הוא בעצמו הודה בסיום שמבחינתו השחקנים צריכים להשתפר בשני פרמטרים – כושר גופני ומשחק ההגנה. לכך צריך להוסיף כמובן את האמירה שלו עם החילוף של דור פרץ באיתי שכטר. זה היה רגע שהפתיע את כולם, גם את השחקנים, וזו הייתה אמירה לא רק מקצועית\טקטית, בסופו של יום הוא גם העביר ככה את המסר לשחקנים שלו: “תפסיקו ללכת לאחור, תתחילו להשתמש בחלוצים”. דוניס מצידו הסביר: “מבחינתי פרץ שחקן מאוד התקפי, ככה שלא ראיתי שום בעיה להכניס את שכטר”. במחשבה שלו, מהיכרותו עם מכבי ת”א ומה שהוא ראה ממנה תחת ואן לוון, אפשר גם להבין. פרץ שיחק ממש מתחת לחלוץ בשני המשחקים הראשונים של העונה באלוף האלופים, אז הכניסה של שכטר “הגיונית”.
אבל אם מסתכלים על מה קרה מהרגע שהוא נכנס, אפשר להבין שזה גם היה שינוי טקטי לגמרי שמטרתו הייתה להכניס עוד שחקן מנוסה, שיכול לעזור לניק בלקמן עם שמירה על הכדור בחלק של היריבה, וכשיגיע מול השער כשהוא אנרגטי, יוכל להפיק מכך את השער שיסגור את המשחק. לשכטר היו שתי פעולות בתוך הרחבה, בראשונה סחט עצירה מהשוער, בשנייה סחט פנדל. החילופים של דוניס היו “בינגו”. גם הכניסה של דן ביטון על חשבון אדוארדו גררו הייתה מפתיעה. “נראה לנו שדן היה בשוק בכלל שהוא עולה, הוא חשב שהוא אולי רק מגיע כדי לשחק בדקות האחרונות במשחק הזה”, אמרו במכבי אך היווני לא פחד להמר עליו. עוד בתוך החימום במחצית, לפתע רץ מחדרי ההלבשה מיודראג מדאן והורה לביטון לעשות חימום לקראת כניסה. ההחלטה נפלה בחדר ההלבשה כאשר המאמן קיבל את הנתונים משני האנליסטים שלו, שכאמור, מאוד משפיעים על הצורה בה דוניס עובד.
דן ביטון. חילוף בינגו (רדאד ג'בארה)לצד כל אלה אי אפשר שלא לדבר על ההכנה שלו. כבר אחרי המשחק הוא התייצב למסיבת העיתונאים והצהיר שהוא והצוות שלו ראו בימים האחרונים גם את סודובה וגם את פלורה טאלין. בזמן שהוא מתכונן לריגה, דוניס כבר התחיל להכין את התכניות למשחק הבא נגד מי שזו לא תהיה. היסודיות הזו בטח הרשימה את אנגלידיס ומיץ’ גולדהאר, האדם שהמשפט שהוא הכי אוהב בעולם קשור לפרטים הקטנים. ודוניס בהחלט ירד לקטנות כי לצד סודובה וטאלין, כששאלו אותו על סכנין, שלף במהרה: “אני כבר יודע בדיוק איך הם משחקים, המאמן שלהם מעדיף לעלות עם שלושה מאחור, מערך של 5:4:1, נהיה מוכנים לכל תרחיש”.
את שיעורי הבית שלו דוניס עשה, אך עכשיו השאלה היא איך הוא ינהל את הקבוצה הזו לאורך עונה מלאה. זו הרי החידה המרכזית. משחק אחד לא יכול לספק מסקנות, אלא רק כמה אנקדוטות נחמדות שיהיה אפשר להיזכר בהן בסיום העונה. הרי בסוף, המטרה היא קודם כל שלב בתים אירופי ואח”כ אליפות נוספת. על אליפות עובדים לאורך עונה מלאה, שבה יש הרבה עליות ומורדות. אבל אירופה, בטח במציאות הקורונה, היא רצף של משחקי גמר אחד אחרי השני.
דוניס. ייבחן לאורך עונה שלמה (רדאד ג'בארה)את הגמר הראשון דוניס עבר. את הגמר השני הוא חייב לעבור. אם ריגה הייתה משוכה לא הכי נוחה, סודובה זו קבוצה שמכבי ת”א לא יכולה להרשות לעצמה ליפול מולה פעמיים תוך שנה אחת בלבד.