משבר הקורונה תפס את כל העולם לא מוכן, בין היתר את העולם שלנו, הכדורגל הישראלי. עם הסיטואציה הלא פשוטה והמאוד מוזרה, שבה הכדורגל מושבת לחלוטין עד להודעה חדשה ובתקווה לשיפור במצב הבריאותי בכל הנוגע להתפשטות הנגיף, מתמודדים האוהדים, השחקנים, המאמנים, בעלי התפקידים שונים בקבוצות וגם הבעלים. ONE בפרויקט מיוחד של טורים אישיים מאנשי הכדורגל הישראלי. הראשון: קפטן מכבי נתניה, אלמוג כהן.
התקופה האחרונה לא קלה לי בכלל, תקופה מאתגרת. אני מנסה להתחזק, לראות את הטוב, מתפלל וחושב על כל עם ישראל, מתפלל שכולם יעברו את המשבר הזה בריאים ובשלום. אני קם כל בוקר, מתפלל בשטח הפתוח שיש לנו מתחת לבניין, אנחנו מתפללים ביחד 10 אנשים, מניין בדיוק וזהו. אחרי זה אני עולה בחזרה הביתה, מתאמן שעתיים-שלוש על חיזוקים, סיבולת, כוח רגליים, פלג גוף עליו וקרוספיט. בשאר הזמן כמובן אני עוזר לאשתי עם הילדים.
גם שחקני ליגת העל "נדבקו" באתגר הויראלימבחינתי משפחה זה הכל בחיים, אז אני מרגיש שיש פה עניין רציני שקשה לי. אני רואה את אבא שלי רק ככה, בתפילה. בדרך כלל אנחנו אוכלים ביחד בצהריים, נפגשים לפחות פעמיים ביום, כרגע זה קשה. גם לילדים זה קשה לא לראות את סבא, הם כל הזמן שואלים למה אז אני מסביר להם על הקורונה. הם מבינים שאסור לצאת מהבית, צריך לשטוף ידיים כל הזמן, והם שומרים על הכללים. שבועיים וחצי הם כבר בבית, יצאו מקסימום למרפסת.
אלמוג כהן. "מנסה לראות את הטוב במצב" (רדאד ג'בארה)בלי קשר למצב הנפשי והבריאותי של כולם, אני מרשה לעצמי להיות מרוצה מההתנהלות שלנו במכבי נתניה במשבר הזה. אני חושב ששימשנו דוגמה לכל ליגת העל, הוכחנו שהכל תלוי בגישה של המועדון ושל השחקנים. מערכת היחסים בינינו לבין ההנהלה מעולה, ברגע שהבינו אותנו ואנחנו הבנו את המועדון, והבנו מה חשוב לכל צד, זה נסגר די מהר.
זה התחיל באותה שיחה עם ניב גולדשטיין המנכ"ל שלנו, עבר דרכי והגענו להסכמה של כולם. בזכות ניב הכל הלך חלק. זה לא היה פשוט, אבל נסגר בצורה מכובדת ושום דבר לא יצא החוצה. גם אם כל הקבוצות האחרות בליגה היו מקצצות 10%, אנחנו שמחים שקיצצנו 50% כי עשינו את זה באהבה.
ניקיטה רוקאביצה ואלמוג כהן. "מרוצה מההתנהלות של מכבי נתניה עם המשבר" (עמרי שטיין)לשיחות עם השחקנים באתי בגישה שחל"ת זו אופציה ומזה התחלנו. שמחתי שיש אצלנו אנשים שאפשר לדבר איתם. עשינו את זה, לדעתי, בצורה הכי יפה שאפשר. מגיע שאפו לכולם. דיברתי עם כולם והם הבינו את המצב ובאו לעזרת את המועדון, ותהיו בטוחים שלאף אחד בעולם לא קל לוותר על 50% מהשכר שלו.
התקשרתי לדני (עמוס), סתיו (פיניש), רועי (קהת), חן (עזרא), גיא (מלמד), לזרים, פניתי אליהם לרגש. לא אמרתי להם 'שומעים? אנחנו מקצצים', קודם כל הסברתי כמה המועדון צריך אותנו ברגים כאלה, ניסיתי לגשר. זו הסיטואציה הכי טובה. שמרתי על השחקנים הצעירים. שחקנים שמרוויחים פחות מ-10 אלף נטו לא קיצצו בכלל. לא רציתי להגיע למצב שאנחנו רבים על 5%, ועוד מעבירים מסרים דרך התקשורת.
זו הדרך שלי ומדי פעם לפעם יוצא לי להוכיח שכסף זה לא הכל בחיים. זה החינוך שקיבלתי מההורים שלי. זו טעות להסתכל על חצי הכוס הריקה ולא המלאה, לחשוב מה הרווחתי שם ומה פה. אני מודה על מה שיש לי ולא מתלונן על מה שאין לי. אם עוד היו מסתכלים ככה, כל הקבוצות היו מגיעות להסדרים יפים ומכובדים.
אלמוג כהן. "מודה על מה שיש לי ולא מתלונן על מה שאין" (נעם מורנו)"הימים האחרונים רק מגבירים את הסטיגמה עלינו"
אני יודע אישית על הרבה שחקנים שלא רוצים ללכת לחל"ת, גם בכפר סבא וברעננה, אבל זה המצב שנכפה עליהם. דיברו איתי כמעט כל הקפטנים בליגה וניסיתי להבין מהם מה קורה בקבוצות שלהם, לגרום להם להבין את המצב ואני שמח שהרוב הגיעו להסכמות.
כשדיברתי עם נטע לביא שמחתי לראות את התוצאה במכבי חיפה. יצאה מהם הודעה יפה וזו דוגמה נפלאה. מכבי ת"א היא דוגמה מצוינת גם, הכל נעשה בשקט, שאפו גדול להן, ככה זה צריך להיות. אני מסתכל על הקבוצות האלה ואומר לעצמי הלוואי שנגיע עם נתניה לדברים כאלה. בסוף המועדונים האלה מתקרבים לאירופה ולא רק על המגרש.
כן, אני מרשה לעצמי להביע דעה על האחרות כי אנחנו במצב שהוא הכי מצחיק. הסכמנו לקצץ 50% ובקיץ נהיה חייבים לקצץ שוב, כולם יודעים את זה, כי זה עוד היה מתוכנן מראש ועכשיו בכלל. בגלל זה מגיע שאפו לשחקנים. אנחנו לפני קיץ קשה, באה לנו המכה הזאת וקיצצנו, וגם בקיץ נקצץ כי חייבים לשמור על המועדון בגלל שאייל סגל עוזב. איבדנו משכורת וחצי וזו רק ההתחלה. אבל אני מאמין שאנחנו נסתדר. מי שלא ירצה לקצץ, אני לא רואה מצב שהוא יישאר בנתניה.
אלמוג כהן. "מגיע שאפו לכל השחקנים" (רדאד ג'בארה)חשוב לי לומר שממש לא נוח לי עם הכותרות של הקבוצות האחרות בהקשר הזה. בכלל, אני לא אוהב את המעמד של השחקן הישראלי בארץ. שיחקתי תשע שנים בגרמניה, שם כדורגלן זה האליטה של האליטה, ברחוב מסתכלים עליך ככוכב ובטוחים שזה קשה להגיע לאן שהגעת כי אתה נקרע ועובד קשה כי זה מוסר העבודה שם. בארץ זה לא המצב. הקהל חושב שאנחנו לא מתאמנים פה מספיק, הרושם שאנחנו משאירים על האוהדים הוא לא טוב, אין מה לעשות.
זה נראה לקהל הישראלי שאנחנו באים בבוקר לאימון, מסיימים בצהריים והולכים לבית קפה. אנחנו הישראלים חייבים לשנות את המחשבה הזאת עלינו. אם האימון מתחיל ב-10 בבוקר, אל תעלה תמונה מבית קפה מיד אחרי האימון ב-12. ככה נוצר הרושם הזה וגם נקודת הפתיחה שלנו לא להיט, אז תחשבו בעצמכם מה קורה. אי אפשר לעשות את זה ואז להתלונן על הסטיגמה של הכדורגלן הישראלי.
אלמוג כהן מאוכזב. "השחקן הישראלי מגביר את הסטיגמה עליו" (רדאד ג'בארה)כמובן שהימים האחרונים רק מגבירים את הסטיגמה הזאת. כואב לי על השחקנים בהפועל באר שבע על מה שקרה שם עד שזה נסגר והצורה שבה הדברים יצאו החוצה. שיר צדק חבר מאוד מאוד קרוב שלי. דיברתי איתו הרבה פעמים על זה, ניסיתי לעזור כמה שאפשר. שיר הבין את המצב של הפועל ב"ש, אולי חלק לא, אבל לצערי היה לו קשה להשפיע.
בהפועל ת"א אני חושב שהשחקנים וההנהלה גרמו לזה להיראות לא טוב, אני לא יודע יותר מדי, אז לא רוצה להתערב, אבל בשורה התחתונה זה יצא החוצה רע. אבל אני חייב לומר שהבינו את מאור בוזגלו לא נכון בכלל. הוא לא התכוון לומר שהוא לא מוכן לקצץ בכלל, הוא מוכן הרבה, אבל הוא לא מוכן שיגידו לו מה כן ומה לא. זה לא הצטייר נכון ויצא רע החוצה.
מאור בוזגלו, "לא הובן נכון" (שחר גרוס)מה שכן, אני חייב לציין מילה טובה לארגון השחקנים. הם פתחו לנו קבוצה של הקפטנים, עשו את זה לפני שהתחיל הבלגן ועזרו לנו בכל דבר. חצי מהקבוצות חיכו וחיכו לאחת שתתחיל את השרשרת, שיחקו אותה לא מבינות ורצו להיות מתואמות ואנחנו כבר דיברנו על זה בינינו וידענו איך להתכונן לשיחות מולן.
על הפועל חיפה כבר הבעתי את דעתי. הקבוצה של יואב כץ הגיעה לפלייאוף העליון, הוא היה צריך לתת לשחקנים שלו קצת יותר כבוד ולא להוציא אותם ראשונים לחל"ת, זה לא נראה טוב. היה צריך לשבת איתם, להסביר ואם לא מסתדר אז חל"ת. בכבוד. היחס שם לא היה שווה בין המועדון לשחקנים. כאב לי על שחקני הפועל חיפה. זה לא צודק מה שעשו איתם.
אלמוג כהן. "כאב לי על שחקני הפועל חיפה, לא צודק מה שעשו להם" (חגי מיכאלי)"אין כמו להיות בארץ בעתות משבר"
אני לא יודע אם נחזור לשחק כדורגל העונה, אבל גם אם כן יש לי תחושה של אכזבה ענקית מהעונה הזאת בגלל האדומים שספגתי. לקבל ארבעה אדומים בעונה זה לא יכול לקרות. אני מקווה בעזרת השם שלא אעשה את זה בעונה הבאה. זה הרס לי משחקים נדירים עם נתונים מפחידים, האדומים הרסו לי את הכל. אני לוקח את כל האחריות ורוצה ללמוד מהעונה הזאת.
האמת, ציפיתי מעצמי ליותר בגרות בהרבה מצבים. אבל כדורגל זה משחק אמוציונלי. כל ההתלהבות של החזרה לנתניה והרצון לתת מעצמי, הרסו לי. הרסתי במו ידיי (פעם אחת גם הדגמתי תרתי משמע) וקיבלתי אדומים ברצף משחקים טוב ותוך כדי משחקים מצוינים. זו עונה חסרת אחריות שלא הייתה לי בחיים ואני מקווה שלא יהיו לי עוד כאלה.
אם תהיה לנו הזדמנות להשלים את העונה ולשחק בפלייאוף התחתון, קשה לי עם המילים האלה עדיין אבל אין מה לעשות, אנחנו לפחות נזכור בכל רגע שבכדורגל זוכרים בעיקר את הסוף. הלוואי שנוכל לשמח את האוהדים ואת המועדון. אני מקווה שאם נחזור נצליח לנצח כמה שיותר כדי לשמח את האנשים שקשורים למכבי נתניה.
אלמוג כהן. "ננסה לשמח כמה שיותר את האוהדים במידה ונחזור" (רדאד ג'בארה)למה זוכרים את הסוף? כי בכדורגל גם לא זוכרים מה עשית אתמול. כל כדורגלן צריך להבין שהוא חייב למחוק את האתמול, כי זה כבר לא מעניין, ולעבוד יותר חזק. קיבלתי ביקורות על האדומים, ובצדק, אבל אלה דברים שמחזקים אותי. אם אחרי עונה כזאת, המאמנים שלי, הבעלים, המנכ"ל, רואים שאני משקיע, בא ראשון והולך אחרון, זה מה שחשוב.
אני משתדל שכל אימון יהיה עם ערף מוסף. כל שחקן שהפסיד במשחקון באימון שירגיש רע עם עצמו. שכל אחד ישתדל להתחזק ולהשתפר, מנטלית ומקצועית. הדברים האלה מאוד חשובים לי. אני נותן מעצמי 1000 אחוז, אין דבר כזה פחות. סלובודן (דראפיץ’) ושי (ברדה) רואים אותי בכל אימון, יום אחרי זה הכל מת. יום אחרי יום לעבוד קשה ולהצדיק את השכר ואת הקרדיט, זה מבחינתי שווה הכל.
סלובודאן דראפיץ' עם שי ברדה (נעם מורנו)עוברת בי הרבה המחשבה של מה היה קורה אם הייתי נשאר בגרמניה, אני בקשר עם המאמן שהיה לי ועכשיו חזר לשם, הבעלים, המנהל המקצועי, עם כולם. אני מאוד מחובר לאינגולשטאט ואוהב את המועדון מאוד. אז אם הייתי שם עכשיו הייתי מרוויח העונה הרבה יותר כסף, מבלי לחשב ולתאר עד כמה. אבל לא הייתי נמצא בארץ הקודש ומתפלל כאן כל בוקר. אני שמח בחלקי, שמח פה בארץ, אין כמו להיות בארץ בעיתות משבר וזה המצב. אני פה, בנתניה, רוצה שנחזק אחד את השני במשבר הזה. אני דוגל בזה שצריך תמיד להודות על מה שיש, לשדר אהבה ואחווה ולשמור על האמונה והתקווה. זה כל מה שחשוב בימים שכאלה.
הביא לפרסום: מאור רחמני