אברהם גרנט ידוע בפעילות הענפה שלו לטובת הנצחת השואה והיום (שני), ערך מאמן העבר של צ’לסי ונבחרת ישראל כנס מיוחד במרכז הבינתחומי בהרצליה תחת הכותרת “משואה לצמיחה, אתגרי המנהיגות בחברה הישראלית”, אותו הוא מקיים לזכרו של אביו ניצול השואה מאיר גרנט ז”ל, כחלק מאירועי יום השואה הבינלאומי.
בכנס נטלו חלק ראש הממשלה לשעבר אוהד אולמרט, שרת המשפטים לשעבר ח”כ איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה ויינשטיין, העיתונאי אמנון אברמוביץ’ ואשתו לשעבר של גרנט השחקנית, המנחה והיוצרת צופית גרנט. את הרב שיח מנחה ניב רסקין. הכנס הועבר בשידור חי באתר. בין האורחים בכנס: יענקל’ה שחר, ארז כלפון, יוסי בניון, מרקו בלבול, ברק בכר, מורן מאירי, נאור גלילי, אריק דויטש, שלמה הופמן, רמי גרשון ואבי נמני.
גרנט: “אני מודה לכם שבאתם ביום החשוב הזה. אני להודות לאוריאל רייכמן והמרכז הבינתחומי שעזרו לנו לארגן את האירוע הזה, ולמשפחתי, שעוברים כל פעם איתי מחדש את המסע מהעבר ואל העבר”.
אברהם גרנט (שחר גרוס)“אני גדלתי כמו כולכם על כותרת של “משואה לתקומה”, על מיתוס הקורבן שהפך למי שיכול להגן על עצמו, לחייל. המשכנו מהשואה והקמנו מדינה חזקה. אנחנו עכשיו בשלב הזה, בשלב הצמיחה, ולכן הייתי משנה את הכותרת ל’משואה לצמיחה’, ויש אנשים שאחראים על זה וחלקם נמצאים איתנו פה היום”.
“האורחים שלי הם אנשים שהיו במקומות בהם היה צריך לקחת החלטות. אחד מהם הוא אהוד אולמרט, אחד מראשי הממשלה הכי טובים שהיו לנו. איש אנושי מאין כמוהו, איש של אנשים. איילת שקד, שעשתה דברים בלתי רגילים, נלחמה, והובילה רפורמות בלתי רגילות במערכת שלא קל להילחם איתה. את בגיל שבו יש לך הרבה מאוד ניסיון ועוד הרבה מאוד זמן ליישם את הניסיון הזה”.
“יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לשעבר, שלדעתי הכניס הרבה מאוד שפיות למערכת. אלו שלושה אנשים שהיו מקבלי החלטות והם חלק מהצמיחה של העם שלנו. להם נוסיף את אמנון אברמוביץ’, שצמח מתופת אחרת לגמרי והפך לעיתונאי מוביל ואיש מקסים. הוא ידבר מניסיונו. הוא הכיר את אבא שלי אגב”.
“אחרונה וחביבה מאוד, צופית גרנט, שצמחה ממקומות לא פשוטים למקום של נתינה אינסופית. היא התמודדה עם הרבה בעיות, וגם איתי, אבל אני בעיה קלה”.
“אין יום שלא שואלים אותי על צ’לסי, על ההחמצה של ג’ון טרי. איך התמודדות עם זה שהיית הילד מפתח תקווה שכמעט הגיע לגג העולם, ופתאום, בגלל פנדל אחד, אתה לא שם. לא ידעתי כל כך את התשובה אבל לאחר מכן הבנתי. זה בא משם, מרחוב טרומפלדור בפתח תקווה, כל העוצמות שהיו לי באותה תקופה, שנייה לפני שאני מגיע לתהילת עולם. הכל התחיל משם, מרחוב טרומפלדור 19”.
“אני גדלתי כילד לאמא יוצאת עיראק, הישגית מאין כמותה, ולאבא ניצול שואה, שדיבר על השואה בצורה חופשית לגמרי. אבי היה יושב איתי על הספה ומסביר לי בדיוק מה קרה באותה תקופה ואיך קבר את הוריו. לא ידעתי שניצולים אחרים לא מדברים על הנושא. בגיל 15 בערך ישבתי על המרפסת, ושמעתי צעקת אימים מחדר הוריי. צעקה שלא שומעים באף סרט אימה. רצתי לחדר וראיתי את אבי צורח תוך כדי שנתו. זאת הייתה הפעם הראשונה שאימי לא ישנה עם אבי, היא לא הרגישה טוב. היא נכנסה לחדר, נגעה בראשו והוא המשיך לישון”.
“זה הרגע ששינה את החיי. החלטתי שאני מגלה מה אני יכול על העבר של אבא שלי”.
“מתוך הצעקה הזאת שלו, ומתוך ההתנהלות של חייו, אדם אופטימי מאין כמותו, אני למדתי שגם מתוך תופת וגם מתוך קשיים אפשר לשמור על שפיות ולצמוח. כשצריך לקבל החלטות והחלטות קשות, אפשר וצריך לנטרל רעשים ולקבל את ההחלטה שאתם חושבים שהיא הנכונה. לכל אחד בחיים האישיים יש בעיות אבל ההתנהלות היא מה שקובע. זה לא קל אבל זה עדיין אפשרי”.
אבי נמני ויוסי בניון (שחר גרוס)“הלקח האישי שלמדתי מאבי הוא מאוד מאוד פשוט. אימי ברחה מעיראק, היא בחרה את חייה. עבור אבי, הנאצים בחרו את דרך חייו. אבל כשהוא יכל לבחור, הוא בחר בשלושה דברים: לא לקבל דברים טובים כמובן מאליו, שלשמור טינה זאת עבודה הרבה יותר קשה מאשר לסלוח, והדבר הכי חשוב, שלאבא שלי שהייתה את כל הזכות להיות מריר ותאב נקם, בחר בדרך השנייה. להיות חיובי ולא לשנוא אף אחד”.
“אנחנו לא שולטים בכל האירועים שקורים לנו, אבל התגובה היא תגובה שלנו. אנחנו שולטים ובוחרים איך להגיב”.
“אבא שלי לא אהב את ההתעסקות שלי בשואה ובעבר לדור הצעיר אני רוצה להגיד: ב-2008, יום לאחר חצי גמר ליגת האלופות, הגעתי עם צופית וילדיי לאושוויץ, ואמרתי לצועדים במצעד החיים ‘כשאתם תהיו בגילי, לא יהיה מי שידבר על השואה’. מוטל על הדור הבא והדור הצעיר להקשיב, ללמוד ולהעביר את זה הלאה. האנטישמיות הגואה בעולם היא תוצאה של בורות וחוסר ידע”.
“מוטלת עליכם החובה להמשיך ולספר על הדבר הזה. עבורי התמונה שמסמלת יותר מכל את השואה, היא התמונה של דוקטור מנגלה, שמחליט מי הולך למשרפות. הגרמנים שעומדים ליד ויודעים מה הולך לקרות, פשוט עומדים ומדברים שם. היהודים שבתור, חלקם ימותו וחלקם יחיו, ובתוך עשר שניות, הוא החליט מי יחיה”.
איילת שקד (שחר גרוס)"החובה שלנו היא לנסות ולעזור לניצולים, אלו שהחיים שלהם ניקחו מהם, לנסות ולהפוך את הימים האחרונים שלהם לנעימים יותר”.
היועץ המשפטי לשעבר, יהודה ויינשטיין: “לא הכרתי את אביו של אברהם, אני יודע שהוא אדם מיוחד בשל העובדה שאברהם סיפר לי על כך וגם בשל העובדה שאין אדם שאברם מעריץ יותר מאביו אז הדברים מעידים כל כך שהוא היה אדם מיוחד במינו”.
אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר סיפר: “״אני אוהד מנצ׳סטר יונייטד מושבע אבל באותו יום לפני הגמר כשדיברתי עם אברהם, אמרתי לו שאם היום מנצ׳סטר יונייטד יפסידו זו תהיה פעם ראשונה שלא אתחרט על זה כי זה הדבר הטוב ביותר שיכולתי להגיד לו. למחרת בעשר בבוקר, המזכירה אמרה שגרנט רוצה לדבר איתי והוא אמר לי אין לי גביע אבל גם אין לי ג׳וב. הייתי נרגש כמו כולם למחווה שלו לג׳ון טרי על ההחמצה של הפנדל, אברהם ירד למגרש עם הגשם השוטף של מוסקבה בלי מטרייה וחיבק את טרי, זה היה רגע שאי אפשר היה לשכוח כי מי שהיה המפסיד הגדול זה אברהם ולא טרי, ואגב אני לא זוכר שהוא הוקיר לך תודה על זה עד היום, אולי אמר לך באופן אישי״.
אוהד אולמרט (שחר גרוס)איילת שקד: ״אנחנו צריכים לזכור שזה לא טריוויאלי שהגענו לכן, כמו שאברהם אמר עוד מעט לא יהיה כבר מי שיספר והחובה שלנו זה להמשיך לזכור, לספר ולהעביר את זה הלאה. אני מאמינה במדינה הזו ובמערכות שלה. אברהם פגש אותי השבוע ואמר לי שאולי התפקיד של מאמן כדורגל יותר קשה מפוליטיקאים אבל בעיני שניהם קשים. חינכו אותי בבית לא לנסוע לפולין כי אסור לתת להם כסף ככה גדלתי שאסור לנסוע למקומות האלה אבל כשמינו אותי שנים לאחר מכן לשרת המשפטים אז שר המשפטים של גרמניה הזמין אותי לשם, נסעתי ופגשתי איש מאוד נחמד שסיפר לי שהוא בתפקיד בגלל אושוויץ, כיום הוא נמצא בתפקיד שר החוץ״.
איילת שקד (שחר גרוס)העיתונאי אמנון אמברמוביץ’ סיפר על הקשר שלו לכדורגל: "מה שאני אוהב בעיקר זה כדורגל, אני לא זוכר הרבה דברים, אבל מה שכן, אני זוכר שהכוכב של מכבי חיפה היה שמעון עמר לפני שנים רבות. לפני כשנה הגעתי לאום אל פאחם לסדרת כתבות ביחד עם דני קושמרו ופגשתי שם במקרה את מאמן אום אל פאחם דאז, שמעון הדרי ומספר שחקנים, האנשים שם היו בהלם מזה שידעתי את שמות השחקנים, בכל זאת שחקני ליגה שלישית עד לפני כשנה. אמרתי להם שהידע שלי הוא בעיקר בכדורגל ולא העשירייה הראשונה של מפלגת כחול לבן".
״המזל של ג׳ון טרי זה שאברהם חיבק אותו כי אחרת הוא לא היה איתנו״, צחקה צופית גרנט בפתיחת דבריה, ״יש לי המון אברהם והמון מאיר. כשבאים מילדות כמו שלי אז צריך מזל גדול עם מי שאתה מתחתן ולא התחתנתי רק עם אברהם אלא גם עם אבא שלו ועם המשפחה שלו וזה המזל הכי גדול שלי. אברהם הציע לי נישואין במקום הכי רומנטי שיש, באצטדיון רמת גן, ואז הבנתי שהבן אדם מחפוף. אין שופט בכדורגל הישראלי שלא שמע ממני את המשפט, כל מה שאומרים על אמא שלך נכון ואברהם היה בא הביתה ושואל אותי אם אמרתי אז אמרתי לו שכן. כל מה שלמדתי עד היום למדתי מאברהם, היו נכנסים בו כל הזמן, שלמה שרף היה תוקף אותו בכל מקום והייתי אומרת לו איך אתה לא מגיב אבל הוא אמר לי למה להגיב? הכוח של האיפוק שבא אצלו ממקום כל כך עמוק ואיתו אני מנצחת הכל. החמלה זה דבר שקורה גם עם שאר המשפחה וזה הכל ממאיר גרנט. אני מודה לאלוהים שהתחתנתי איתך אברהם, שהילדים שלי הם הילדים שלך, שהאבא שלך הוא הסבא של הילדים האלה״.
צופית גרנט (שחר גרוס)