כבר כמה שנים שהמזרח מאבד מנכסיו, על אף שבעונה שעברה התברר ששני השחקנים הטובים בליגה, מצאו את עצמם נאבקים זה בזה בגמר הקונפרנס - קוואי לנארד ויאניס אנטטוקומפו. עכשיו, אחרי שגם הראשון נדד מערבה, שוב תרחף התחושה כי ההגעה לגמר פחות מסובכת כשעוברים דרך השער המזרחי. וברגע שאתה שם, הכל פתוח. בשנה שעברה טורונטו הצליחה לנצל את המצב כדי לעשות בדיוק את זה, אבל האם ליתר קבוצות הצמרת יש את מה שצריך כדי לחזור על התרגיל בשלמות כזאת?
על יאניס עוד נרחיב, אבל יש עוד כמה טוענות לכתר המזרח. פילי תשלים עוד שלב בדרכה להפוך לקונטנדרית ועכשיו כבר לא תשמעו את המושג, "The Process" חוזר על עצמו. בוסטון החליפה את קיירי אירווינג בקמבה ווקר ולא ממש ברור עדיין אם מדובר בשדרוג או לא. הקרב על ניו יורק עוד עשוי להתפתח ליריבות נפלאה ויש גם את טורונטו שמחפשת את עצמה, אבל אחרי כל הרעש אנחנו מגלים כי יותר ממחצית קבוצות המזרח נמצאות בתחילתו או עמוק בתוך תהליך של בנייה מחדש.
קמבה ווקר (רויטרס)אטלנטה (טריי יאנג ודיאנדרה האנטר), וושינגטון (רוי הצ'ימורה), שיקגו (קובי ווייט) וניו יורק (אר ג'יי בארט), יהנו מכוכבים צעירים בפוטנציה כבר עכשיו. הגדילה לעשות קליבלנד, שבחרה בשני דראפטים רצופים בגארדים בוסריים (קולין סקסטון ודאריוס גארלנד), שהשנה גם יעבדו תחת מאמן מכללות מוערך כג'ון בייליין ממישיגן סטייט. שארלוט הצטרפה השנה גם היא לקבוצות שעשו ריסטארט כדי לנסות לבנות עתיד טוב יותר, אבל תזכור איך הניקס והקאבס פספסו את זאיון וויליאמסון, במה שרק המשיך את הרצף חסר המזל של המזרח.
אז רגע לפני שכדור הפתיחה מוקפץ באוויר, ננסה לעשות סדר בבלאגן עם תשובות לחמש השאלות הבוערות במזרח… מתחילים
מה התקרה של יאניס אנטטקומפו?
אחרי עונה בה זכה ב-MVP, ה'גריק פריק' נכנס לעונה הנוכחית עם קוף על הגב, אבל גם עם הזדמנות אמיתית להגיע לגמר אחרי ההיחלשות של המזרח. על פי ESPN, לבאקס יש את האחוז הגבוה ביותר לעשות את זה (41%), כשאחריהם בהפרש ניכר פילדלפיה (28%), בוסטון (10%) ואינדיאנה (9%). יאניס חייב לשפר את הג'אמפ שוט ולהיות פחות צפוי, אבל נדמה כי מה שפגע בו אולי יותר מכל בפלייאוף, זו הירידה באחוזים מקו העונשין. בעונה הרגילה הוא קלע מעל 70 אחוזים מהקו, ובפלייאוף ירד לאיזור ה-60. בעונה הרגילה מילווקי לא הפסידה שני משחקים ברצף, אבל בפלייאוף היא פתאום הפסידה ארבע פעמים לטורונטו בגמר המזרח.
יאניס אנטטוקומפו וברוק לופז חוגגים (רויטרס)את כל הנתונים האלה יאניס בטח שינן בקיץ, משום שבכל עונה ראינו אותו מבצע עוד קפיצת מדרגה. במילווקי גם לא מתכוונים לסחוט אותו, בתקווה שיישאר בריא ורענן גם בפלייאוף, כך שיש לצפות ליותר משחקים בעונה הרגילה בהם אנטטקומפו הולך לנוח. הסגל של הבאקס נותר כשהיה, מינוס מלקולם ברוגדון המצוין, אבל עם ווסלי מתיוז, רובין לופז וקייל קורבר. האם זה יספיק כדי להשיג את הכרטיס המיוחל לגמר? אם זה תלוי באנטטקומפו, אז כן.
האם באמת קיים קרב על ניו יורק?
לכאורה, העתיד נראה טוב בהרבה עבור אוהדי ברוקלין בשנים הקרובות. עתיד שכולל שני סופרסטארים אדירים. ובכל זאת, הציטוטים האחרונים שהגיעו מכיוונו של קווין דוראנט הציתו את האש בין שני מועדונים שתמיד נמצאו בספרה אחרת בהשוואה לשתיים מלוס אנג'לס למשל. לכאורה, לניקס יש הרבה יותר אוהדים ומסורת מאשר לנטס, אבל כבר שנים שאין להם מוצר בו הם יכולים להתגאות. הכל לכאורה, כי ניו יורקרים לנצח יחשבו שהם וכל מה שהעיר שלהם מייצגת, זה הדבר הכי טוב שקרה לאנושות.
לכאן נכנס קווין דוראנט, שהסביר לאחרונה מדוע מעבר לניקס מעולם לא עמד על הפרק עבורו, למרות שבניו יורק היו בטוחים שהוא אוטוטו נוחת במדיסון סקוור גארדן. "הרבה אוהדים מסתכלים על הניקס ולא מבינים את הדיבור סביב המותג הזה. הם לא מכירים או זוכרים את המועדון הזה מצליח. שחקנים צעירים לא חושבים שהניקס באופנה. גולדן סטייט זה קול, אפילו הלייקרס או הנטס. כרגע הניקס לא קול".
דוראנט אחרי הניתוח (אינסטגרם)ההחלטה של דוראנטולה להגיע דווקא לברוקלין בקיץ, לוותה בלא מעט גבות מורמות גם אחרי שנודע כי קיירי אירווינג מצטרף אליו. צריך לזכור כי KD יחמיץ את כל העונה הנוכחית בגלל הפציעה המפורסמת מסדרת הגמר, אבל הוא יהיה שם נוכח לכל אורכה גם כשהוא לא על הפרקט. יהיה שמח בכל פעם ששתי הקבוצות האלה ייפגשו, כשהניקס עם אר ג'יי בארט המבטיח, עוד עשויים להפתיע לא מעט מומחים ונמצאים בעיצומו של תהליך בנייה נכון לשם שינוי. עם כשרון צעיר והרבה מקום מתחת לתקרת השכר.
פילדלפיה בשלה לתואר?
התהליך הארוך המכונה The Process, יגיע העונה לשיאו. להוציא את שני הסטארים שלה - ג'ואל אמביד ובן סימונס - פילדלפיה כבר לא קבוצה שמתבססת על בחירות הדראפט שלה כמו שהיתה לפני שנה. בפעם השלישית בתוך שנה, אמביד וסימונס יקבלו צוות מסייע חדש. ג'ימי באטלר וג'יי ג'יי רדיק עזבו, כשבמקומם הצטרפו ג'וש ריצ'רדסון ואל הורפורד, בעוד טוביאס האריס חתם על הארכת חזה.
ההחתמה של הורפורד הופכת משמעותית לא רק בגלל ההגנה שהוא יודע לספק, אלא גם בגלל הנסיון בפלייאוף והדקות שהוא יכול לתרום בכל פעם שאמביד יצטרך לנוח. זה יקרה בעיקר בשלבים המכריעים של העונה, כשפילי תצטרך את העזרה שלו. לא שוכחים שם איך הקבוצה פשוט התפרקה בכל פעם שהסנטר שלה ירד לספסל (ספגה 109 נקודות ב-99 דקות מנוחה של אמביד). למרות הכל, היא הייתה רחוקה רק ארבע קפיצות משוגעות על הטבעת מהגעה לגמר המזרח. עכשיו, אחרי עוד שנה של כאב ולמידה, ועם מצטרפים חדשים לסגל, יש מצב שאמביד וסימונס בשלים להנהיג את הקבוצה עד לגמר.
בן סימונס עם ג'ואל אמביד (רויטרס)למי יתגעגעו יותר בבוסטון, קיירי או הורפורד?
ב-2017 וב-2018 בוסטון הגיעה לגמר המזרח. בפעם הראשונה זה קרה עם אייזיאה תומאס ובשנייה ללא קיירי אירווינג הפצוע. דווקא כשאירווינג היה זמין, נדמה היה שהסלטיקס לקחו צעד אחורה בעונה שעברה. מרכוס סמארט התעלה, "סקארי" טרי רוז'יר זכה לכינוי, שני הצעירים ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום קיבלו הזדמנות ובוסטון הייתה קבוצה שכיף לראות.
פתאום אירווינג מגיע ומעז להתלונן? לשחקנים ואפילו לאוהדים פשוט נמאס. אחרי הכל, טייטום אמור היה לפרוץ לדרגת סופרסטאר וזה לא קרה, ג'יילן בראון בכלל ירד לספסל, ונדמה היה שהעתיד המבטיח של הירוקים הלך והתמסמס. אז לא, בבוסטון לא הולכים להתגעגע לאירווינג, אלא דווקא להורפורד. בקו האחורי, קמבה ווקר הוא שחקן אחר לגמרי. על הפרקט הוא לא יהיה דומיננטי עם הכדור והחבר'ה הצעירים הולכים ליהנות ממנו, כשמחוץ למגרש מדובר במנהיג שקט וכריזמטי יותר. מתחת לסל לעומת זאת, התחליף להורפורד ובמידה מסוימת גם לארון ביינס ומרכוס מוריס שעזבו גם הם, נראה פחות טוב מהמקור. אנס קאנטר אולי לוקח יותר זריקות מתחת לסל, אבל בהגנה מדובר בליגה אחרת בהשוואה ישירה בין השניים.
טורונטו טאנקינג? האלופה מחפשת כיוון
האם שחקן אחד יכול להיות אחראי להבדל כל כך תהומי בין קבוצה אלופה לכזו שלא תגיע לפלייאוף? קוואי לנארד בהחלט יכול להיות בין היחידים שיענה בחיוב על השאלה הזו. טורונטו שמרה על הסגל מהעונה שעברה, להוציא את אותו שחקן בודד שעזב. אז למה סוכנויות ההימורים ופרשנים רבים, שמים אותה במקום השביעי או השמיני במקרה הטוב, ומחוץ לתמונת הפלייאוף במקרה הרע?
פול ג'ורג' וקוואי לנארד (רויטרס)אז נכון, כל הסגל הרלוונטי להוציא את לנארד כמובן, נשאר כשהיה. הג'נרל מנג'ר, מסאיי יוג'ירי, שבקיץ הקודם שם את כל הז'יטונים על טרייד שהביא לו סופרסטאר בשנה האחרונה של החוזה שלו, הרי הכיר את הסיכונים ובוודאי הכין תכנית מגירה למקרה שכזה. נראה כי הוא פשוט עדיין לא החליט אם ללכת על תכנית א' או ב'. משמע, האם הולכים על בנייה מחדש סביב פסקל סיאקאם, או מחכים לטרייד או לפרי אייג'נט הנכון כדי להמשיך לשדרג את הקבוצה באופן מיידי?
בינתיים, גם אחרי ההארכה הטרייה של קייל לאורי, הקבוצה תמשיך להחזיק במספר חוזים שעומדים להסתיים ובראשם זה של מארק גאסול. יוג'ירי פשוט לא היה מסוגל כנראה, להיפרד מאף אחד מהאחראים לאליפות ההיסטורית והרגיש שהוא חייב לתת לחבר'ה שזכו להרבה אהבה גם מחוץ לטורונטו, להמשיך ולפתוח את העונה הנוכחית עם הטייטל המחייב 'האלופה המכהנת'. עם שחקנים כמו פרד ואן פליט, סרג' איבקה, גאסול, לאורי וסיאקאם, הראפטורס שווים לדעת יוג'ירי מקום בטוח בפלייאוף, אבל אם בשלב מסוים בעונה יתברר שזה לא יקרה, ה-GM המסקרן בליגה, עוד עלול ללחוץ על כפתור הריסטארט.
קייל לאורי חודר לסל (רויטרס)לסיום, סגרנו לכם את הרשימה המלאה של קבוצות המזרח, על פי ההימור שלנו לדירוגן בסיום העונה הסדירה. תבלו.
1. פילדלפיה סיקרס
2. מילווקי באקס
3. בוסטון סלטיקס
4. אינדיאנה פייסרס
5. ברוקלין נטס
6. טורונטו ראפטורס
7. מיאמי היט
8. אטלנטה הוקס
9. דטרויט פיסטונס
10. שיקגו בולס
11. אורלנדו מג'יק
12. ניו יורק ניקס
13. וושינגטון וויזארדס
14. קליבלנד קבאלירס
15. שארלוט הורנטס