ג’ורדי קרויף הצטרף למכבי תל אביב כמנהל מקצועי בתחילת עונת 2012/2013 ובסיומה החזיר לצהובים-כחולים את כתר האליפות אחרי עשר שנים. זה נגמר בשלוש אליפויות רצופות, ולאחר מכן שלוש עונות נוספות ללא אליפות או גביע, כאשר בעונתו האחרונה הוא אף עמד על הקווים ושימש כמאמן (2017/2018).
ללא ספק, קרויף הוא אחד האנשים שהכי השפיעו על מכבי ת”א בשנים האחרונות, אולי אפילו המשפיע ביותר. היום (שלישי) התפרסם ראיון נרחב של ג’ורדי ב-BBC האנגלי, בו דיבר על קבוצתו הנוכחית (צ’ונגצ’ינג ליפאן הסינית), על אביו יוהאן, על הקריירה שלו כשחקן, על פפ גווארדיולה וגם על הליך בחירת המאמנים במכבי ת”א.
איביץ': "יש משהו מוזר בקבוצה"עוד לפני שהגיע למכבי ת”א, שימש קרויף כמנהלה המקצועי של א.א.ק לרנקה הקפריסאית וסיפר על אהבתו לתפקיד: “תפקיד המנהל המקצועי הוא משהו שבתוכך. זה לא משהו שאתה לומד – או שיש לך את זה או שלא. אני מרגיש בנוח עם זה, אני אוהב אסטרטגיות וחשיבה קדימה. אני אוהב פרויקטים קשים ומוזרים”.
“התקופה במכבי ת”א הייתה מוצלחת”, הוסיף ג’ורדי. "במכבי, כל עונה המאמן היה עוזב לליגה גדולה יותר. זה היה חלק מהדיל. בעונה אחת אימנו אצלנו סלבישה יוקאנוביץ’ ופיטר בוס, ושניהם עזבו בהפרש של ארבעה חודשים לפולהאם ואייאקס בהתאמה”.
פיטר בוס (איתי כהן)עוד הוסיף על בחירת המאמנים: “זה היה חלק מהתפקיד שלי, שיהיה לי רשימה של מאמנים שאפשר להביא ונוכל להתאים להם באופן מיידי. הכרתי את יוקאנוביץ’ כי הוא עשה עבודה טובה מאוד בווטפורד והייתה לנו הזדמנות להשיג אותו. עשינו את הכל מהר והוא הוביל אותנו לליגת האלופות. כשפולהאם נכנסה לתמונה הוא נעלם ולכן הייתי צריך להיות מוכן למי שאוכל לקחת בחודש ינואר, ובוס הוא גם אחד המאמנים שהכי קרובים לפילוסופיה של אבי. לפעמים מאשימים אותו שהוא משחק יותר מדי התקפי, אבל אני אוהב לראות מאמנים שאוהבים לשחק כדי לנצח”.
ומה היה לו להגיד על עבודתו הנוכחית כמאמן צ’ונגצ’ינג ליפאן? “בסין יש הבדלים גדולים בין הקבוצות הגדולות לקטנות. אנחנו הקבוצה הקטנה ביותר עם התקציב הקטן ביותר בסין, כך שאתה צריך להיות מציאותי. הייתה לנו עונה לא רעה, אבל נאלצנו למכור שניים מהשחקנים הטובים ביותר שלנו במהלך העונה. קשה לבנות משהו בסין. להרבה קבוצות יש שחקני התקפה ברמה גבוהה, כמו האלק, אוסקר או מרואן פלאייני וזה מצריך מאיתנו להיות יותר זהירים”.
סלבישה יוקאנוביץ' (רדאד ג'בארה)על אביו יוהאן: “לאבי תמיד היה כוח לא ייאמן, מה שלדעתי לא היה ל-99.9% מהאנשים שיש עכשיו בכדורגל, אבל כשהוא חזר הביתה הוא היה מנותק מזה לחלוטין. הוא לעולם לא היה מביא קולות שליליים ממה שקרה במשחק הביתה. זה מחשבה מאוד הגיונית, אבל הרבה יותר קל להגיד אותה מאשר לעשות. אני לא יכול לעשות את זה – אני צריך כמה שעות אחרי המשחק כדי לנקות את הראש שלי. כשאני שומע את הרגש שיש לאנשים כשהם מדברים עליו אני יודע שהוא היה איש מיוחד”.
התקופה המאכזבת במנצ’סטר יונייטד כשחקן: “כשאתה עושה מעבר לקבוצה כזו אתה צריך להיות מספיק בוגר, וכנראה שהגעתי מוקדם מדי. צריך להסתגל, זה היה שונה מהמ שהכרתי. נפלתי מפציעה אחת לאחר ולא הצלחתי לשחק כמה משחקים ברציפות ולהראות למאמן שהוא יכול לסמוך עליי. באימונים תמיד הייתי ברמה המתאימה, אבל כנראה שלא הבאתי את מה שעשיתי באימונים למשחקים. היו תקופות שניסיתי בכוח להבקיע שערים. כשאני מסתכל אחורה על הקבוצה ההיא – ראיין גיגס, דייויד בקהאם, פול סקולס, רוי קין, אריק קנטונה וטדי שרינגהאם – לא לשחק הרבה זה לא דבר להתבייש בו”.
ג'ורדי קרויף במנצ'סטר יונייטד (רויטרס)לסיום, דיבר קרויף על פפ גווארדיולה, מאמן מנצ’סטר סיטי, שנחשב לתלמידו של אביו: “כשאתה מסוגל לשים את החותם שלך בשלושה מועדונים בשלוש מדינות שונות עם כדורגל ברמה גבוהה, אז יש לך את זה. לפפ יש את זה. יש לו את הדחף, התשוקה והרעיונות. הוא מאוד יצירתי וסוג של ‘משוגע’, רק ככה הוא כל הזמן מוצא דברים חדשים לעשות. הוא תמיד מנסה להיות צעד אחד קדימה. כדי ליצור משהו כזה זה לוקח הרבה מאוד שעות של אימונים”.
פפ גווארדיולה (רויטרס)