יובל פרייליך עשה את זה. אמש (שלישי) הסייף בן ה-24 הגיע להישג השיא בקריירה שלו ושל הענף הישראלי כולו, לאחר שזכה במדליית הזהב ההיסטורית באליפות אירופה שנערכת בימים אלה בגרמניה. כעת, הוא מביט בגאווה על הדרך שעבר עד לרגע הזה וגם חושב קדימה לעבר המטרות הבאות.
ענף הסייף הישראלי הוא ענף צנוע ושקט יחסית, אבל כזה שגם עבר טלטלה גדולה השבוע. לאחר שהובא למנוחות הסייף האולימפי לשעבר שלומי אייל ז”ל, העצב היה גדול, אלא שמהר מאוד הזכייה של פרייליך נתנה לאנשיו סיבה לשמוח אחרי האבל הכבד.
יובל פרייליך עם מדליית הזהב באליפות אירופה (איגוד הסיוף)זה היה רגע שבו כל הרגשות התפרצו. מיד אחרי הניצחון בקרב הגמר שלו נגד אנדראה סנטארלי האיטלקי, אנשי הצוות המקצועי ונציגי האיגוד הישראלי פתחו בריצה לעברו של פרייליך, ועל פניו עלה חיוך גדול. אחרי עבודה קשה של שנים על גבי שנים, ישראל על המפה.
זו מדליה שנייה לסייף הישראלי בתחרות מטרה, וגם הפעם עומד מאחורי ההישג הזה המאמן אוהד בלוה. “זה הישג חשוב מאוד שמעיד עד כמה אנחנו מאוד קרובים לצמרת העולמית בענף”, אמר בלוה. “אנחנו לגמרי שם, וזה לא רק ספורטאי אחד שנחשב לבולט ואיכותי. יש עד נבחרת שלמה שעובדת קשה ומביאה את הענף שלנו למקום גבוה בעולם”.
פרייליך היה ביום מדהים, יום שבו הוא הדיח יריב אחרי יריב והתקדם עד למדליית הזהב האירופאית. “הכל התחבר ליובל, למרות הגרלות לא קלות”, המשיך מאמנו. “זה היה יום מצוין שלו. צריך להיות ממש מרוכז לאורך יום שלם כדי להגיע לתוצאה שכזאת”.
יובל פרייליך מאושר (מערכת ONE)במשך שנים פרייליך היה נחשב להבטחה גדולה והוא כבר הופיע על הפודיום לא פעם. הסייף זכה בשלוש מדליות באליפויות אירופה לנוער, בהן שתי מדליות זהב, ואחר כך זכה במדליית כסף באליפות אירופה עד גיל 23. שלוש שנים מאז, הוא סוף כל סוף זכה במדליה משמעותית ראשונה גם בתחרות גדולה לבוגרים והוכתר לאלוף אירופה.
ולמרות שעמד בראש הפודיום בסגנון הדקר האישי, פרייליך עדיין לא קבע את הקריטריון העולמי לאולימפיאדת טוקיו 2020. “עשיתי תוצאות טובות ואני מקווה שזה ישפיע על המירוץ שלי לאולימפיאדה”, אמר יובל פרייליך המאושר. “ברמה המקצועית, אני מרגיש שעשיתי את קפיצת המדרגה שלי ואני מקווה שזה רק ידחוף אותי קדימה”.
יובל פרייליך בתחרות, משמאל (מערכת ONE)אלא שעם הזכייה הזו לא הסתיימה העבודה שלו. ביום שישי הוא יקח חלק גם בתחרות הקבוצתית - שם הוא ינסה להביא את נבחרת ישראל למשחקים האולימפיים עם השגת הקריטריון העולמי. “זו תהיה תחרות מאוד קריטית, לכל הענף הישראלי”, הדגיש אלוף אירופה הטרי.
“כל הנבחרת תשתתף בה, כשהמטרה שלנו היא לזכות במדליה קבוצתית. זה נכון שהזכייה שלי במדליה היא משמעותית, אבל התחרות הכי חשובה תהיה שם. זו הייתה תחרות מאוד מהירה, עם חילופים של סייפים תוך כדי, ממש כמו ‘מירוץ שליחים של סיוף’. המטרה היא לנצח את ארבעת או חמשת הקרבות שיהיו לנו, כדי להגיע עם ארבעה סייפים ישראלים לטוקיו. אם זה יקרה, זה יהיה דבר גדול. זו המטרה הגדולה שלנו, בשביל זה הגעתי לתחרות הזאת”.
המטרה - מדליה קבוצתית בדרך לטוקיו (איגוד הסיוף)יובל הוא ספורטאי מיוחד. הוא גדל בנווה דניאל שבגוש עציון והפך לאחד מהשמות הבולטים בענף מהר מאוד. כבר בצעירותו הוא עלה לכותרות, אחרי שניהל מאבק ממושך במטרה לגרום לתחרויות הספורט להתקיים בימי חול ולא בשבתות. הוא אפילו הגיע עם זה עד בג”ץ. זה קרה כשהוא היה בן 14, ולצערו המאבק הזה אומנם נתן לו אפשרות להתחרות במוצאי שבת אבל הוא לא צלח באמת כי התחרויות המשיכו להתקיים בשבתות. למרות זאת, הוא לא ויתר על האהבה שלו לספורט.
“זה היה מאבק חשוב וזה עדיין מאבק חשוב”, הוא אומר. “בזמנו זה לא צלח לצערי. רוב התחרויות בארץ היו בשבתות וככה זה נשאר. אני מסורתי ואני משתתף בהן בדרך שלי כדי שתהיה לי הזדמנות להשיג הישגים כמו אלה שהגעתי אליהם אתמול. אולי הממשלה הבאה שלנו תדאג לזה, אני מקווה שההישג של אתמול יגרום לזה שיסתכלו גם על ספורטאים כמוני ויבינו שאפשר להתחשב בכולם”.
שנה לפני המשחקים האולימפיים, ייתכן ונראה שם את אחד מהספורטאים הכי מיוחדים תוצרת הארץ. פרייליך הגיע גבוה אחרי עבודה קשה, ויתורים שעשה והרבה תמיכה שקיבל מצוות האימון שלו, שכולל בין היתר את אוהד בלוה, מאמן כושר ושני פסיכולוגים. “יש הרבה אנשים שעובדים איתי מאחורי הקלעים ועוזרים לי, ולכולם אני חייב לומר היום תודה”.