אבי אטיאס, מדריד
|
קשה לחשוב על סגירת מעגל מושלמת יותר ממה שליברפול עשתה אתמול (שבת) במדריד, עת שחזרה לזהור על הבמה הכי גדולה של הכדורגל האירופי וזכתה בפעם השישית בליגת האלופות.
השעה היא 3 בבוקר בבירת ספרד שנצבעה כולה באדום במשך סוף שבוע שלם, ואוהדי ליברפול לא מתכוונים ללכת לישון. שנה אחרי שריאל מדריד שברה להם את הלב בקייב, הם כבשו את ספרד. רוב מוחלט של האוהדים האלו היה בגמר ההוא, אף אחד לא האמין שליברפול תחזור כל כך מהר למעמד הזה. הפעם זה נגמר בחיוך ענק.
יש כמה גיבורים גדולים לתואר הזה של המייטי רדס, אבל השם שנישא בפי כל הוא יורגן קלופ. קשה לתאר במילים את ההערצה שהקהל האדום חש למאמן הגרמני, וקשה להאשים אותם. "אני רוצה להפוך את המועדון שלנו למועדון שמאמין", אמר עת מינויו לפני כארבע שנים, באחת מתקופות השפל של האדומים. ארבע שנים אחרי, שלושה גמרים אירופיים ותואר אחד שסוף סוף הגיע, ואפשר לומר שהוא עמד במילה שלו.
זה היה משחק שהוכיח שאם אתה מתקן טעויות ומגיב, אתה תקבל את הפרס שלך. שנה אחרי שלוריס קאריוס החריב את הגמר נגד ריאל מדריד, היה זה אליסון שהחזיק במו ידיו את ליברפול בגמר הזה. אם נחזור להצלה המדהימה שלו נגד נאפולי בשלב הבתים שלמעשה איפשרה לאדומים לצאת למסע המדהים הזה, נראה שההחלטה של קלופ להתעקש על אליסון בקיץ, הייתה החשובה ביותר שלו, אולי אפילו בקריירה.
כי נראה שמשהו השתנה בקלופו, כמו שמכנים אותו אוהדי ליברפול, בשנה האחרונה. מי שאמר שלעולם לא ירכוש שחקנים ב-100 מיליון יורו הבין שכדי להיות חלק מהמשחק צריך לשחק אותו. הוא השקיע קרוב ל-150 מיליון על ואן דייק ואליסון, והוא בוודאי לא מצטער על כך.
השעה היא 3 בבוקר במדריד. אף אחד עוד לא הלך לישון פה. 14 שנה אחרי שזכו בתואר האירופי החמישי שלהם, אוהדי ליברפול, כמאמר השיר שלהם, "כבשו את כל אירופה". אם בזכייה הקודמת זה היה מקרי, הפעם נראה שקלופ בנה קבוצה שתוכל לחזור לאיסטנבול בעונה הבאה להתמודד על הזכייה השביעית, ואת איסטנבול, אוהדי ליברפול אוהבים מאוד.
ולסיום, האם אפשר כבר להכריז על וירג'יל ואן דייק כזוכה בכדור הזהב?