הפועל פתח תקווה ובית”ר ת”א/רמלה עומדות לדין בשעה זו בעקבות האירוע האלים שהתרחש במשחק ביניהן ביום שישי במסגרת הליגה הלאומית. כזכור, שבע דקות לסיום המשחק עשרות אבנים נזרקו מהחנייה שמחוץ לאצטדיון אל תוך המגרש ברמלה, כשעשרות אוהדים של הפועל פ”ת נכנסו אל כר הדשא על מנת לשמור על ביטחונם והמשחק שאיבד ערך ספורטיבי פוצץ.
הדיון נערך בפני הדיין גיורא לנדאו, בנוכחות תובע ההתאחדות עו”ד ניר רשף, יו”ר בית”ר תל אביב/רמלה ליאור שחטר והמנכ”ל של המועדון שמואל לבקוביץ’, נציגי הפועל פתח תקווה בדיון היו איציק כהן מנכ”ל האגודה ועו”ד אייל פייבל, וגם השופט קובי לחם הכהן. התובע רשף ביקש להבהיר בפתיחת הדיון: “לגבי בית”ר תל אביב/רמלה ייחסתי אישום בעבירה של התפרעות אוהדים, שנוגעת לאירוע ביציע ולאירועים שהיו מחוץ ליציע והובילו לפריצה למגרש. הפועל פתח תקווה הואשמה בהתפרעות אוהדים לא בגלל ההתפרצות למגרש אלא בקשר לקטטה שפרצה ביציע שלהם”.
המתפרעים באצטדיון ברמלה (אודי ציטיאט, באדיבות בית"ר ת"א/רמלה)התובע לא דרש ניצחון טכני, אלא משחק חוזר ללא קהל בין הקבוצות. בנוסף, דרש להעניש את בית”ר תל אביב רמלה בקנס, משחק רדיוס והפחתת נקודות על תנאי למקרה דומה. לגבי הפועל פתח תקווה הוא דורש עונש של קנס. עו”ד אייל פייבל זעם על הדרישה וקרא: “דורש לזכות אותנו ולקבוע ניצחון טכני”.
קרב גירסאות וזריקת אחריות
עוד לפני דרישת העונש, אמר בדיון שופט המשחק קובי לחם הכהן, שהחליט שלא לחדש את המשחק לאחר פריצת האוהדים לדשא, תיאר את שאירע: “התגרה שהתחילה בדקה ה-80 התחילה ביציע ונגררה כלפי היציאה. כחלק מהדרישה שלי מהצוות, אמרתי להם לא להתייחס לאירוע. היינו מודעים לאירוע ולאלימות, אבל רצינו להתרכז במשחק. חשוב לי להבהיר שאיציק פנה אליי ואמר לי שחשובה לו בריאות האוהדים, לקחנו ילדים מקרב אוהדי הפועל פתח תקווה לחדר ההלבשה שלנו ונתנו להם לשתות מים. המשחק היה יכול להימשך אם האוהדים היו מפנים את כר הדשא. הכוונה שלי הייתה להשתלט על האירוע ולהרגיע את הרוחות, האוהדים היו מאוד נסערים. המטרה שלי הייתה לחדש את המשחק. כוח המשטרה נכנס פעמיים לחדר השופטים ואמר שאין ביכולתו לפנות את הקהל בלי להקפיץ כוח עזר גדול, אחרי שלא הצליחו להשתלט על האירוע. הוא טען שייקח לו עוד רבע שעה לפנות אותם וזה היה כבר טווח זמן חריג”.
הדיין לנדאו הבהיר: “שיקול הדעת בהמשך קיום המשחק לא עומד לדיון. אין לי סמכות לדון בזה וזה לא הנושא פה”.
יו”ר בית”ר ת”א/רמלה ליאור שחטר הציג תמונות מהאירוע ואמר: “הקבוצה שלנו לוקחת אחריות על תחילת האירוע ועל זריקת האבנים. אלה לא אוהדי הקבוצה, הם אומנם מוגדרים כ’אוהדים לשעה’, אבל ניקח אחריות. מדובר בשלושה-ארבעה בני מיעוטים שהתפלחו לאצטדיון, הם אינם מוכרים לקבוצה, בנסיבות שאינן ידועות לנו פרצה תגרה. היה עימות מילולי, אנשי פ”ת ביקשו מהסדרנים להוציא אותם, הסדרן ניגש להוציא אותם, הם הלכו לעבר היציאה ואז תקפה אותם קבוצה ברוטאלית של אוהדי הפועל פ”ת. במהלך העימות שלושת האוהדים שהוצאו מהמגרש השליכו אבנים וכיסאות לעבר אוהדי פ”ת, ומפה התגלגל האירוע והפך להיות חמור. הקטינים ברחו מהמגרש ומנהל האירוע יצא לאחר מכן כדי לאבטח את האיזור שמחוץ למגרש כדי למנוע זריקת אבנים נוספת. הילדים הורחקו מהמקום וברחו. אוהדי הפועל פתח תקווה פרצו למגרש וסירבו להתפנות במשך כ-20 דקות. הכרוז לא פעם כרז וביקש לפנות את המגרש והאוהדים ‘עודדו’ את השחקנים לא לחזור לשדה המשחק”.
אוהד הפועל פתח תקווה עם האבנים שנזרקו (סער כרמלי)נציג הפועל פתח תקווה, עו”ד אייל פייבל: “הקטטה התרחשה במבואה שליד היציע, בשולי האצטדיון, ולא ביציע עצמו. הכל החל כאשר ביציע אותם האוהדים הסוררים עודדו את הקבוצה היריבה בלי שום סיבה במרכז יציע אוהדי הפועל פתח תקווה וכשהם יוצאים אין שום קטטה. הקטטה התחילה אחרי השלכת אבן ליציע וריסוס של גז מדמיע לעבר האוהדים”.
ליאור שחטר הוסיף: “הגורם לתחילת ההתפרעות הייתה אוהדי הפועל פתח תקווה מבחינתנו. חברת האבטחה אבטחה את האוהדים. המשטרה לא נכחה באירוע, נערכנו בהתאם להוראותיה לפני המשחק ולא היה משהו שניתן היה לצפות אותו. מיד לאחר שהתרחש האירוע, הוזעקה המשטרה על ידי המנכ”ל של הקבוצה. ביקשנו לפנות את המגרש אבל זה לא קרה בגלל האוהדים, למרות שביקשנו זאת. מיד לאחר ההכרזה על סיום הסופי המשחק, הם התפנו תוך דקות ספורות. פנינו לכל הגורמים כדי לעצור את אותם הקטינים, שהובאו בפני שופט ושוחררו בתנאים מגבילים. בכוונת הקבוצה להגיש גם תביעות אזרחיות כנגד המעורבים ובהתאם לדו”ח המשטרה. בית”ר תל אביב רמלה קיימת מאמצע שנות ה-30. חוץ מאירוע חריג ב-1943 כשגנבו לנו את הגביע, מעולם הקבוצה לא הייתה מעורבת באירוע אלים. לקחנו אחריות על האוהדים מרמלה על אף שהם אינם קשורים לקבוצה בדרך ישירה או עקיפה. ניתן היה לסיים את המשחק. ככל שבית הדין ימצא לנכון להרשיע אותנו, אבקש לבקש את המשחק מאותה דקה שבה הוא הופסק או לחילופין לקבוע משחק חוזר”.
עו”ד פייבל הגיב: “לא חשבנו מעולם שהאירוע הזה יופנה בבית הדין כנגדנו. לומר שהגורם להתפרעות הוא אוהדי הפועל פתח תקווה זו טענה לא רצינית, בכל הכבוד. זה התחיל מריסוס גז מדמיע, המשיך מזריקת אבן וחלק מהאוהדים ראו אפילו שלאחד מהנערים היה בידיו אולר. ברגע שרואים סכין וברגע שמיידים אבנים ומרססים גז, אין כמות מאבטחים שיכולה להשתלט על הסיטואציה הזו. לכן חלק מהאוהדים באו לסייע למאבטחים להוציא את החבר’ה האלה החוצה. זו פעולה טבעית להוציא אנשים שמאיימים על כל מי שיושב ביציע. והאיום התממש בעצם זריקת האבנים מעבר לחומות המגרש פנימה. המאבטחים לא הצליחו להשתלט על זה. איך אנחנו, שהותקפנו וילדינו בחרדות, הפכנו לאשמים? היו 16 מאבטחים על 500 אוהדים ועשרות של בית”ר תל אביב רמלה. אם הייתה משטרה או כמות מאבטחים מספקת, אולי זה היה נגמר אחרת. המשטרה הגיעה רק אחרי 20 דקות”.
אוהדי הפועל פתח תקווה במגרש לאחר זריקת האבנים (מערכת ONE)התובע ניר רשף אמר: “האוהדים של הפועל פתח תקווה התפרעו, אם לא ביציע אז בתוך האצטדיון, ולכן הם הואשמו בהתפרעות אוהדים. האחריות של בית”ר תל אביב/רמלה מוגבלת, הם אחראים לאירוע מתחילתו ויחד עם זאת הסירוב של האוהדים להתפנות מהדשא הוא חלק מההתפרעות של האוהדים. זה לא צריך להסתיים כניצחון טכני, האוהדים לא אשמים ואני מקבל את ההתפרצות שלהם, אבל עדיין לאור דבריו של השופט שביקש לחדש את המשחק - לגישתי צריך להיות פה עונש מוגבר לבית”ר תל אביב/רמלה, עונש מופחת להפועל פתח תקווה ומשחק חוזר בלי קהל”.