על הקווים במכבי חיפה עמדו כבר חמישה מאמנים העונה, בעודנו ערב המחזור ה-19. שיא חדש אפילו עבור רכבת המאמנים שנפתחה בכרמל בשנים האחרונות. אולם נראה כי האחרון שבהם, מרקו בלבול, עושה דברים בשונה מהאחרים לפניו. המרכזי שבהם הוא פשוט לנצח (5 משחקים - 5 ניצחונות), אולם מעבר לכך כמעט בכל נתון סטטיסטי אחר (כיבושים, ספיגות, איומים, איבודים וכו') חל שיפור מהותי.
אין ספק כי מדובר בשינוי מורכב: מנטאלי, טקטי, לוגיסטי ואסטרטגי, אך אנחנו ב״מספרת לחיבור״, כהרגלנו נתמקד בטקטיקה, דרך המספרים. לקחנו את הנתונים של מכבי חיפה העונה, שנאספו על ידי אינסטט ספורט (InStat Sport), וניסינו לבדוק מהיכן מגיע שינוי המגמה? מה ביצע המאמן שגרם לקבוצה שלו להיות טובה יותר, ובהפרש כה ניכר מהתקופה שקדמה לו. התשובה טמונה במרכיבים רבים, אנחנו ננתח כאן את המרכזיים שבהם.
מכבי חיפה עם בלבול ובלי בלבול (מערכת ONE)השינוי העיקרי עליו דובר רבות הוא המערך איתו משחק בלבול והמעבר לשלושה בלמים. גם כאן במדור דיברנו כבר על המערך ועל העובדה שלצד יתרונותיו, צריך ״לדעת״ לשחק אותו. במכבי חיפה הוא מיושם עד כה היטב, לא רק בצד ההגנתי. ננסה לשים זרקור על הנקודות העיקריות:
1. מגנים תוקפים: החיסרון הבולט של הקבוצה טרם תקופתו של בלבול הייתה דווקא בכנפיים. ארנסט מבוקה הוא בעל יכולות התקפיות מובהקות, אולם לא תמיד נכון הדבר ליכולתו בחלק האחורי, כך גם לגבי סאן מנחם (כשזה עוד שיחק), בעוד רז מאיר שמתופקד בעמדה השמאלית כעת, הוא בכלל ימני, על כל המשמעויות של הדבר. לפיכך, במערך שלושת הבלמים, מבוקה ומאיר פורחים.
מבוקה נזקק הרבה פחות בהגנה ומתפנה לסייע להתקפה - בסך הכל 4.75 עימותים הגנתיים בממוצע למשחק נרשמו לו בחודש האחרון, לעומת 7.2 בחודשיים שלפני כן. מנגד, בגזרת העימותים ההתקפיים בחלק הקדמי, היו לו בחודש האחרון 6 למשחק, 50 אחוז יותר מהממוצע העונתי. בנוסף, גם אם הוא טועה, לרוב ישנו גיבוי של עופרי ארד (הבלם הימני) שנמצא מאחוריו, מה שלא תמיד קיים ברביעייה הגנתית. אצל מאיר, העמדה החדשה מאפשרת לו ״להסוות״ את משחקו עם רגל הפוכה ולהפוך את החדירות שלו משמאל למרכז ליעילות יותר. השורה התחתונה - ״המיקום הממוצע״ של השחקנים הללו כעת הרבה יותר קדמי (ראו תרשים), ויתרונותיהם מורגשים יותר.
מערכי מכבי חיפה (InStat Sport)2. העברת הכוחות ימינה: עוד ניתן לזהות מהתרשים, כי כובד המשקל במיקום הממוצע של השחקנים עבר ימינה - למעשה, מדובר על הנייר במערך של 4:3:3, כאשר רוקאביצה, ויסמן וסלליך בשלישייה הקדמית, אולם בפועל התפקוד הוא ממש כשל שני חלוצים במרכז - ויסמן ורוקאיביצה, בעוד סלליך שומר על מיקומו באגף הימני. התוצאה: במיקום הממוצע יש רק שלושה שחקנים בחצי המגרש השמאלי: עאיד חבשי, ג'ורג' מנדז'ק (אליו נגיע עוד מעט) ורז מאיר.
על פניו, היינו מצפים כי לפיכך גם מספר ההתקפות יהיה גדול יותר מהאגף הימני, אולם דווקא אצל בלבול, המשחק מאוזן הרבה יותר: 34 אחוז מההתקפות הגיעו מצד ימין, 34 אחוז מהאמצע, ו-32 אחוז משמאל. לפני תקופתו לעומת זאת: 40 אחוז מההתקפות הגיעו מימין, 29 אחוז מהאמצע, ו-31 אחוז משמאל. כלומר: הזרימה הטבעית של הקבוצה ימינה לא מפריעה לאיזון של ההתקפה, וכך, כאשר הסכנה יכולה להגיע מכל מקום, היריבה לא יכולה "להמר" או לשים דגש על אחד האגפים.
סינטיהו סלליך מול תומר יוספי (מרטין גוטדאמק)3. חילוף קטן במרכז: לפעמים הפרטים הקטנים הם אלו שמכריעים, ואחד כזה הוא שינוי המיקום של נטע לביא וג'ורג' מנדז'ק. מתחילת העונה, כאשר השניים שיחקו יחד, היה זה לרוב מנדז'ק שתפס את הצד הימני יותר ולביא את השמאלי מבין שני הקשרים האחוריים. כעת, בלבול החליף ביניהם, ומסתבר שפגע בול. שני השחקנים שמחליפים הכי הרבה מסירות בירוק הם מנדז'ק ומאיר, עם 17.8 מסירות ביניהם במשחק. הוא זה שמנווט שמאלה את המשחק במידת הצורך, ואחד האחראים הישירים לנתון בסעיף 2. בנוסף, לביא בתפקודו החדש פשוט לוהט, וזה ממש לא רק השער מול ב"ש, אלא כל המעורבות. לדוגמה, ללביא יש כמות נהדרת של 6.75 תיקולים בתקופה של בלבול, נתון שמציב אותו בטופ של הליגה.
נטע לביא מול ז'איר אמאדור (מערכת ONE)4. משמעת: נכון שזו קלישאה, אולם משמעת הגנתית היא לפעמים חשובה לא פחות מהיכולת. את הדוגמה הטובה ביותר אנחנו יכולים לראות במצבים הנייחים של היריבות, ובפרט בקרנות, שם המערך לא משחק תפקיד. טרם תקופת בלבול, מכבי חיפה ספגה חמישה שערים מקרנות, רבע מסך כל שעריה. מדהים לא פחות, אחת מכל 3.6 קרנות הייתה מסתיימת באיום לשער ומתוכן שליש היו נגמרות ברשת. אצל בלבול, הקבוצה ספגה שער בודד מקרן, כשרק אחת מכל 5 קרנות של היריבה מסתיימת באיום לשער. דוגמה נוספת משתקפת בסדר ההתקפי - 74 אחוזים מההתקפות בחודש האחרון הינן התקפות מסודרות, זאת לעומת 68 אחוז לפני כן. לפעמים ה"בלאגן" וריבוי המתפרצות מועיל, אולם הירוקים היו צריכים קודם כל סדר ומשמעת, וזה הושג.
ניקיטה רוקאביצה בטירוף (חגי מיכאלי)5. הגנת ברזל: אם נמשיך באותו קו, יריבותיה של מכבי חיפה מצליחות להגיע כעת הרבה פחות לגיא חיימוב. טרם תקופת בלבול הן היו מגיעות לאיום אחד לשער על כל 10 התקפות בממוצע, כעת, המספר הזה צמח לאיום כל 16.7 התקפות בלבד. כשמאוימים פחות, מן הסתם גם סופגים פחות. הסגירה הטובה מהמרכז, אגב, גורמת לכך שרק 24 אחוז מהתקפות היריבה מגיעות מהמרכז כעת, זאת לעומת 30 אחוז עם שני בלמים.
6. עופרי ארד: ההחלטה הפרסונלית שאולי הכי השתלמה למאמן הירוק היא זריקתו של עופרי ארד למים. עד כה, נראה שהבלם הצעיר שוחה במערך החדש משמע היה יעקב טומרקין לפחות. 0 הופעות ליגה היו לו העונה עם כל המאמנים הקודמים, אולם בלבול, שמכיר אותו היטב מהנבחרת הצעירה, מפיק ממנו את המיטב. מבחינת נתונים: ארד מבצע 10 תיקולים במשחק, ב-80 אחוז הצלחה (האחוז השני בטיבו בקבוצה), הוא כמעט ולא מאבד - רק שני איבודים בארבעת המשחקים בחצי המגרש שלו, הוא כמעט ולא נזקק לעבירות - גם כאן רק שתיים בתקופה המדוברת, ואחד הדברים המרשימים - עליונות מוחלטת בכדורי הגובה, עם 19 ניצחונות מ-22 מאבקים אוויריים. זאת, על אף שהוא ממש לא שחקן הנישא לגובה רם (כ-1.80 מ'). למעשה, 92 אחוזים מכלל הפעולות שמבצע הבלם בשליש האחרון של המגרש, מוצלחות, נתון שגם בלמים ותיקים בהרבה היו מתגאים בו. במילה אחת - בינגו.
הנתונים של עופרי ארד (מערכת ONE)המעקב