גואנגז’ו ר.פ. לא מצליחה להתרומם ללא ערן זהבי. עבר יותר מחודש וחצי מאז 1 בספטמבר, לפני פגרת הנבחרות, היום בו הוביל הישראלי את קבוצתו לניצחון 0:2 על טיאנג’ין טדה. לאחר מכן הוא הגיע לישראל לקראת צמד המשחקים מול אלבניה צפון אירלנד וכזכור, נפצע ב-1:0 לאלבניה ושוחרר מהנבחרת. כעבור שבועיים, כשחזרה הליגה הסינית מפגרת הנבחרות, החמיץ זהבי משחק במדי קבוצתו, לראשונה מאז עבר לסין.
התוצאות של גואנגז’ו מאז מחפירות. שישה משחקים מאז החזרה מפגרה והקבוצה רושמת בכל המסגרות חמישה הפסדים ותוצאת תיקו אחת – שהגיעה במשחק השני מבין השישה, המשחק היחיד בו זהבי שיחק. אלא שהישראלי, שבאותו משחק (מול צ’ונגצ’ינג ליפאן של ג’ורדי קרויף) רשם 89 דקות, החמיר את פציעתו ומאז לא חזר למגרשים. ומאז – ארבעה משחקים, ארבעה הפסדים.
הקבוצה, שהדרדרה למקום ה-11, מרחק 4 נקודות מהקו האדום, משוועת לחזרתו, ולאחר הפסד נוסף בסוף השבוע האחרון אמר מאמן הקבוצה, דרגאן סטויקוביץ’, שהישראלי יחזור בסוף השבוע הקרוב למשחק התחתית הקריטי מול טיאנג’ין קואנג’יאן. היום ערכו איתו בעיתון מקומי ראיון מקיף בו מתייחס זהבי לתקופה הקשה שעוברת עליו מחוץ למגרש.
“הפציעה הזאת הטרידה אותי, אבל אני מרגיש טוב יותר עכשיו. אחרי שנפצעתי, הרגשתי כאב עם כל צעד, בכל דבר שעשיתי. כשמגיעה פציעה כזאת, אין מה לעשות”, סיפר זהבי, שאמר גם שלא היה חכם לשתף אותו נגד צ’ונגצ’ינג, שכן אם לא אותו משחק והחמרת הפציעה הוא היה חוזר מהר יותר, אלא שהקבוצה הייתה לחוצה להשיג ניצחון: “באותו זמן זה היה קצת חסר אחריות. לא הייתי כשיר במאה אחוז. ניסיתי להיות זהיר, אבל יש לזה השפעה על התאוששות מפציעה”.
זהבי התייחס גם להרגשה לראות את הקבוצה מפסידה מבחוץ: “הרגשתי אבוד כשראיתי את הקבוצה מפסידה, זה הרבה יותר קשה מבחוץ מאשר כשאתה על המגרש, כשהקבוצה בקשיים ואני לא יכול לתת מעצמי. באותו זמן רציתי מאוד לעזור לקבוצה, אבל לא יכולתי”.
על המיקום של הקבוצה בטבלה אמר: “התחלנו את העונה טוב מאוד, אבל אחרי כמה משחקים נרגענו. לאחר מכן הייתה הפסקה ארוכה וכשחזרנו, לא הצלחנו להיכנס לקצב. אחר כך הגיעו כמה יריבות חזקות, משחקים קשים. המקום שלנו בטבלה לא משקף את היכולת האמיתית שלנו”.
בינתיים זהבי נעצר על 17 שערים, שישה פחות ממוליך טבלת מלך השערים, וו ליי, חלוצה הסיני של שנגחאי ס.י.פ.ג. גם לכך התייחס הישראלי: “כל קבוצה שאנחנו פוגשים העונה, אני מרגיש יותר לחץ. כמה קבוצות אפילו שמות עליי שמירה אישית, שחקן שעוקב אחריי כל המשחק. אני שמח מהטיפול המיוחד הזה. לא שיחקתי כמה משחקים, זה הגיוני שנוצר פער ביני לבין וו ליי. אם לא הפציעה, הייתי יכול לכבוש את אותו מספר שערים שכבשתי בעונה שעברה. עדיין יש זמן העונה, אני מרוצה, אבל זה לא הגבול שלי, זה לא משקף את 100 האחוז שלי, אני יכול לעשות טוב יותר. השערים של וו לי העונה באמת נהדרים, מגיעה לו הכרה גם מחוץ לסין. מגיע לו לזכות במלך השערים”.
לסיום התייחס זהבי למטרות של קבוצתו ולאן הוא רוצה להצעיד אותה: “מעולם לא חשבתי שגואנגז’ו ר.פ. צריכה לקחת אליפות, זו קבוצה שלא יכולה להתמודד מול הגדולות של הליגה. היינו מקום חמישי ושישי בשתי העונות הראשונות שלי פה. אם משווים את זה להשקעה בקבוצה, אז שתי העונות האלה די מוצלחות.
“בקריירה שלי עזרתי לקבוצות שבהן הייתי לזכות בתארים. כשהגעתי לסין, קיוויתי לעזור לקבוצה לזכות בתארים, לא רק לזכות בתארים אישיים, חשובים לי התארים הקבוצתיים. שתי העונות האחרונות היו מוצלחות, אך עכשיו המטרה של הקבוצה היא להגיע לליגת האלופות של אסיה. אם אנחנו רוצים להשיג מטרות גדולות, אנחנו צריכים להראות יותר אמביציה ולפעול כדי להצליח”.