1. הבה נודה, ברוב קבוצות הכדורגל בעולם, ארבעה משחקים רצופים של אפס, היו גורמים לתוצאות חמורות יותר מהרעידה הקלה בכנף שהסדרה הזו עושה למטוס של קובי רפואה. בהפועל שלנו, על אוהדיה ומקורביה, מתקבלת התופעה הזו כמעט בשוויון נפש, בשעשוע קל, בואכה קורת רוח. הרי מה כבר רחוקה התוצאה המכובדת הזו, מזו האהובה כל כך, אחד קטן לנו.
חוץ מזה, אסור לשכוח שאחד מהם היה נגד האלופה שבדרך, השני נגד קבוצת החודש בני יהודה, ושיכול מאוד להיות שארבע הנקודות הללו יעזרו לנו בסופו של דבר בקרבות התחתית. כאלו אנחנו, מה גם שבשבוע הבא מחכה לנו מכבי חיפה האימתנית, יכול להיות שכדאי לחתום על אפס חמישי כבר מעכשיו.
שחקני הפועל ת"א מאוכזבים (נעם מורנו)2. זה לא שהחלוצים של הפועל חדים ובשיאם, אבל להפיל הכל עליהם זו גניבת דעת, וגם רפואה בעצמו יודע זאת ולכן לא דיבר במפורש על החמצות מסמרות שיער, מה גם שהתקציר שהוקרן ברקע לימד על כך שאמיליוס זובאס יכול היה לפנות את השער גם לטובתו של שוער קבוצת הנוער. יש להפועל בעיה גדולה בעיקר בקישור, שמורכב למעשה משני שחקנים הגנתיים ורמזי ספורי שידע ימים טובים יותר. "אולי צריך להיעזר בפסיכולוג" שאל בסיום שדר הקווים, כאילו בעטו הדמארים שבע פעמים לקורה. ורפואה, לא שאנחנו נוטרים לו על כך, מיהר להיאחז בחבל שהוגש לו ולא לשלול את העניין. עזוב אותך מזה רפואה, אתה הרי יודע כמוני שפסיכולוגים זה בלוף, וקישור מתואם עם התקפה חשובים הרבה יותר.
3. ופתאום אנחנו נזכרים בזה שרפואה לא קיבל את הסגל שרצה, ואז הלך הביתה כמו גבר, וחזר עוד יותר כמו גבר כשקיבל את מה שהוא רצה. אז יאללה קובי, הגיע הזמן להראות קצת יותר כדורגל. לפחות כמו זה של ניסו אביטן או יוסי אבוקסיס, שקיבלו את התקציב הקטן שהם רצו מההתחלה.
ניסו אביטן, יש לרפואה ממי ללמוד (אחמד מוררה)4. ומגיעות ברכות למכבי (מה קרה למהפכת הצעירים הפעם) תל אביב, שיותר מהכדורגל הטוב שהיא מציגה, "הכל הולך לה", ומי כמו הפועל באר שבע יודעת שזה מתכון בטוח לאליפות. אלירן עטר שסומן כערן זהבי של האליפות הזו עושה לסרבי פרצוף? מיד מזניקים את הניגרי הצעיר, צ’יקו אופואדו מהספסל והוא מתחפש לקיליאן אמבפה. אייל גולסה המצוין שלא כובש רבות בועט דרדל'ה והכדור פוגע במגן ונכנס, ומכבי עוברת מוקש לא קל כמו חדרה המתלהבת. מזל שיש את עדן בן בסט ודיא סבע, הם עוד משאירים לנו תקווה.
5. ואם כבר הזכרנו את סבע, הרשו לי להתרגש, לראשונה מזה הרבה זמן, מהנבחרת שלנו, אף שהיא משופעת בלא מעט צהובים. לראשונה מזה הרבה זמן, הם נראים כמו קבוצה, והעובדה שחמישה משחקני ההרכב הראשון הם ערבים, לא רק מרגשת, אלא מהווה הוכחה ניצחת לדו הקיום היפה אחרי הכל ולמרות הכל, שיש כאן בינינו לבין רעינו, אזרחיה הערבים של מדינת ישראל. "הזועביס", קוראים להם בלעג חברי הטובים והמרגשים מהימין, כאילו היו ביברס, דיא, מונס, בירם, טאלב ועאיד חברים בג'יהאד האיסלאמי, ולא ספורטאים למופת, ואזרחים נאמנים והגונים של מדינת ישראל. אז אם רוצים לשחק כמו קבוצה ולעלות מהטורניר התמוה הזה, כדאי שיהיו בנבחרת כמה שיותר "זועביס" ופחות זהבי. למען הדגל חברים, ובשביל לשיר את ההמנון יש לנו את צמד רעים.
דיא סבע חוגג (רדאד ג'בארה)6. ותודה לחברי אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונאים שהזכיר לי כי הפועל חדרה המרגשת לא שיחקה היום באדום כי לא רצו לעצבן שם את מכבי תל אביב. והתמימות הזו מרגשת, כי לכל ידוע שבדי.אנ.איי של מכבי אין חמלה, וגם אם הייתה משחקת חדרה בתלבושת צהובה כחולה עם הפרצופים של אולסי פרי ושמעון מזרחי מוטבעים עליה, לא הייתה מכבי מרחמת עליה. תשאלו את שמעון ידידינו, מזל טוב ליום ההולדת חבר, צר לי שצסק”א הרסה לך את החגיגה.