על שליש בריכה, עשר שחייניות עושות משהו שאף אחד אחר לא מנסה. לצד שחיינים ששוחים באופן אינדבידואלי הלוך ושוב בתוך המים, הן מנסות לשפר את התיאום ביניהן. ידיים יוצאות מהמים, רגליים זזות בקצב, הראש כל הזמן עובד. פעם אחרי פעם הן יחזרו על אותם התרגילים כדי להגיע לרמת דיוק מושלמת, כזאת שתשתלב עם המוזיקה הרועשת שמתנגנת ברקע. סגנון אחר, ולמרות השוני, יש הרמוניה. כולם באים לראות איך עובדת הנבחרת של אנה טרס.
בשקט בשקט, מתחת לרדאר הגיעה לישראל אחת מהמאמנות הטובות ביותר בעולם בענף השחייה האמנותית. אנה טרס הספרדייה היא זו שמובילה את הפרויקט החדש בבריכה הישראלית הקטנה, כחלק מהשינויים שמנסים לעשות באיגוד. לפני כשנתיים נחת על שולחן ישיבת הוועד האולימפי דו"ח הביקורת של המשחקים האולימפיים בריו 2016 ובסעיפים שהתייחסו לאיגוד הזה נכתבה מילה "כישלון". מאז, האיגוד עבר לעבודה עם יועצים מקצועיים חיצוניים ואחד מהשמות שנחתו בארץ, באופן מפתיע למדי, היה שמה של אנה.
"זה לא היה בתוכניות שלי", סיפרה אנה טרס בראיון ל-ONE. "פנו אליי בקיץ לפני שנה וחצי ושאלו אם אוכל להגיע לישראל כדי לעזור. לא חשבתי שאעשה את זה באותה התקופה, אבל הגעתי כדי להבין על מה מדברים איתי, הרגשתי את האווירה, ראיתי את הרצון של כולם להצליח וקיבלתי החלטה. הבנות פה גרמו לי לאהוב את מדינת ישראל ולרצות לעבוד בשבילה. הרגשתי בבית מהרגע הראשון ולכן גם החלטתי לעזור ולהישאר".
עובדות ביחד. טרס ושחייניות נבחרת ישראל בשחייה אמנותית (שחר גרוס)טרס בת ה-51 היא אחת מהמאמנות הטובות בענף. במהלך הקריירה המפוארת שלה כמאמנת הלאומית של נבחרת ספרד היא הובילה אותה לזכייה בארבע מדליות אולימפיות בבייג'ינג 2008 ובלונדון 2012 - שלוש בצבע כסף ואחת נוספת מארד. על הדרך, היא זכתה בעוד עשרות מדליות באליפויות עולם ובאליפויות אירופה, ואחרי שהפכה את ספרד למעצמה עולמית היא אימנה אפילו בסין ובאוקראינה.
כעת היא הגיעה גם לארץ הקודש וכבר מסכמת שבעה חודשים של עבודה מספקת, כזאת שכבר מראה גרף של התקדמות. ארבע פעמים היא עשתה את הדרך מספרד לישראל מאז שמונתה לתפקיד, אבל לא פעם גם השחייניות יצאו לעבוד איתה בברצלונה או נשארו להתאמן רק עם צוות המאמנות הישראלי, שכולל את סבטלנה בלכר ולריסה קונין.
שתיהן עובדות עם טרס בשיתוף פעולה מלא. בכל זאת, היא עבדה יותר מ-15 שנה בנבחרת הספרדית, הקימה מועדונים, בנתה לצעירות מרכז לאימונים ברמה גבוהה והניחה את התשתיות למהפכה הספורטיבית הגדולה שלה. כשמסתכלים עליה, מבינים שמדובר בבולדוזר, כזה שבינתיים מסתדר דווקא עם המנטאליות הישראלית.
טרס עם השחייניות במים (שחר גרוס)"מכלום, בתוך עשר שנים השגתי לנבחרת ספרד מדליות אולימפיות", היא נזכרת. ואכן, בתחילת דרכה ב-1998 הנבחרת הזו דורגה במקום ה-11 בעולם וב-2008 היא הצליחה להביא אותה עד למקום השני במשחקים האולימפיים, בענף שהוא לא ממש מדיד אלא עובד על ניקוד בהתאם לביצוע.
למרות ההצלחה, סיום דרכה באיגוד השחייה הספרדי היה מאכזב מאוד מבחינתה. "לא עזבתי את התפקיד, זה הם שזרקו אותי החוצה", היא מדגישה. "נלחמתי על הזכויות שלי מול האיגוד. הבאתי הרבה כבוד, וכל הזמן שאלתי למה כולם נגדי ורוצים שלא אהיה שם. אני מודה, לא הכל הלך חלק מול הבוסים, אבל לתחושתי הם פשוט לא רצו שאהיה שם יותר".
מי שנהנית מההחלטה היא כמובן נבחרת ישראל, שמורכבת מטלי אוסטרובסקי, שלי בובריצקי, עדן בלכר, אלינה חלמסקי, גל ליטמן, ניקול נחשונוב, אריאל נשיא, יעל פולקה, אמילי גרין ומיה דורף. כבר בהתחלה היה ניתן לזהות את השינוי אצלן. לפני כחצי שנה הן זכו במדליית ארד בתחרות מהסבב העולמי בפאריס, ולפני כחודשיים הן סיימו במקום השמיני בגמר אליפות אירופה בגלזגו, במה שהיה להישג שיא בתחרות הקבוצתית, בענף שבדרך כלל העדיף להתרכז בדואט. והאמת שהייתה לכך גם סיבה רציונלית, הרי שלמשחקים האולימפיים יכולים להגיע 22 זוגות בדואט, בעוד שלתחרות הקבוצתית יכולות להיכנס רק עשר נבחרות - כך שעל פניו המשימה להגיע לשם עם נבחרת נראית כמעט בלתי אפשרית.
נבחרת השחייה האמנותית של ישראל (שחר גרוס)אלא שלמרות זאת אנה טרס מעדיפה להתמקד קודם כל באימונים הקבוצתיים, כאשר שתיים מתוך השחייניות בנבחרת ייצאו מתוכה ויופיעו בדואט. לשיטתה, העבודה בנבחרת תועיל גם להן. "עברתי קריירה יפה מאוד, אבל עכשיו יש בי שוב את התשוקה הזו לבנות מערכת חדשה, מהבסיס לטופ. יש פה אתגר חדש. כשהגעתי ראיתי את הבנות, ראיתי שיש בהן את הפוטנציאל, ראיתי את צוות האימון שרוצה להוכיח את עצמו וללמוד, אז אמרתי 'למה לא? בוא ננסה' וזהו זה", אמרה טרס.
היית פה בביקור ב-1994, אבל איך זה מרגיש להגיע לישראל ולעבוד פה?
"אני מרגישה כאן טוב מאוד והכל השתנה אצלי מהרגע שנחתתי פה. כשהגעתי לישראל בפעם הראשונה הייתי בטוחה שאראה מדבר עצום, אבל גיליתי גן עדן. כשחזרתי לעבוד כאן, אחרי כמה שנים, כל הנוף השתנה שוב ופתאום ראיתי איך הפכתם למדינה אמיתית בתקופה קצרה. תל אביב למשל נראית מדהים, כמו ניו יורק או ברצלונה, האנשים אדיבים וגם יש פה מתקני ספורט משוכללים יותר".
בואי נדבר על ספורט. מה המטרה הגדולה שלך לנבחרת ישראל?
"יש בישראל פוטנציאל, אבל צריך גם להוכיח את זה ולהתקדם. אנחנו רק מתחילות לטפס את ההר ודברים לוקחים זמן. כדי להגיע לקצה ההר, צריך לבנות את זה שלב אחרי שלב. אומנם כבר עכשיו אנחנו מוכיחות שאנחנו כאן וזה טוב, אבל נתרכז עכשיו רק בהכנות לאליפות העולם הבאה שתהיה בקוריאה. יש בה אתגר גדול מאוד כי בניגוד לאליפות אירופה, הפעם יהיו עוד נבחרות שיופיעו שם. אנחנו ננסה לסיים שם בטופ 16, כשמקום 14 תהיה תוצאה טובה מאוד עבורנו בשלב הזה. זו המטרה העיקרית שלנו".
אנה טרס צופה באימון (שחר גרוס)ומה בנוגע לאולימפיאדת טוקיו? יהיה קשה להשיג את הקריטריון לשם, אבל האם זו מטרה מבחינתך?
"המטרה הגדולה שלי כרגע היא לא לחשוב על טוקיו 2020. תראה, שום דבר לא נחשב בעיניי כבלתי אפשרי, אבל לטוקיו יכנסו רק 10 הנבחרות הטובות ביותר בעולם וזה יהיה קשה להגיע לשם. בענף הזה צריך להיות עם ראש פתוח ולחלום על מטרות גדולות, אבל גם להישאר ריאליסטיים. ככל שנתקדם, נדע מה יהיה בעתיד".
ומה לגבי הדואט?
"שם אנחנו כמובן נוכל להיכנס למשחקים האולימפיים יותר בקלות. שתי השחייניות שלו עובדות כרגע עם כל הנבחרת כדי שיוכלו להוכיח את עצמן, להבין לאן אני מכוונת ולהשתלב טוב. אחר כך, יהיה קל יותר לעבוד איתן בזוג".
לא רק מאמנת
בשנה האחרונה אנה טרס מנהלת חיים כפולים. מעבר לזה שהיא עובדת כמאמנת-העל בנבחרת הישראלי, היא גם משמשת כחברת פרלמנט בקטאלוניה, חבל ארץ שנמצא בצפון-מזרח ספרד. היא נולדה בברצלונה ופעילה מאוד חברתית, לכן גם הצטרפה לשם מיד אחרי הכרזת הפרלמנט המדובר על עצמאותה של קטאלוניה, הכרזה שהגיעה בעקבות משאל עם שעשו בחבל קטאלוניה בנושא. המהלך כולו, אגב, נעשה ללא הסכמתה של ממשלת ספרד, שמצידה הטילה סנקציות, סגרה קלפיות ונקטה במעצרים. בעקבות זאת, בברצלונה פרצו מהומות גדולות ואפילו הופעותיה של קבוצת הכדורגל של ברצלונה בליגה הספרדית היו בספק, אך לבסוף ההחלטה הושעתה, השקט חזר ונבחר פרלמנט חדש, אליו כאמור גם היא הצטרפה כחברה.
איך הגעת כאשת ספורט להיות חברה בפרלמנט הקטאלוני?
"הנשיא הקודם פגש אותי בבלגיה כשהייתי צעירה יותר וחשב שזה יהיה טוב אם אצטרף. בחלוף הזמן ספרד החליטה לפעול נגד האזרחים הקטאלונים ואמרתי שאני לא ממש באה מהעולם הזה ולא רוצה להיות שם, אבל אחר כך שוב קראו לי וביקשו שאגיע כי הציבור היה צריך את התמיכה שלי. אני טיפוס שקרוב לאנשים ובגלל שהצלחתי במקצוע שלי להכיר הרבה פוליטיקאים שעזרו לי לפתח את התוכניות שלי, החלטתי להסכים ולנסות לנצל את המעמד שלי כדי לעשות טוב לאזרחים בכל התחומים".
גם פלרמנטרית בזמנה הפנוי. טרס (שחר גרוס)את יודעת, לרוב אנשי ספורט נמנעים מפוליטיקה, במיוחד אחרי המהומות שפרצו בגלל הרצון שלכם לצאת לעצמאות.
"נכון, אבל אני מזוהה מאוד עם העם הקטאלוני. נולדתי קטאלונית, אני דוברת השפה, אני חיה את התרבות הזו ואני גם שומרת עליה. זו אני. היה לי קשה לראות אנשים ופוליטיקאים שנכנסו לכלא רק בגלל שהם חיו כמו קטאלונים. לצערי הבנתי שהפוליטיקה שונה מאוד מהספורט, כי בספורט יש תחרות מחר וצריך להביא תוצאות מהר, אבל בפוליטיקה הכל יותר באוויר עם הרבה דיבורים ורעיונות שזזים לאט מידי. בספורט כל החלטה שתקבל, בכל שניה, תהיה חשובה להמשך כך שאין מקום לטעויות, ובעולם הפוליטי אני לפעמים מרגישה מרומה כי לא תמיד אומרים לי את האמת. בכל אופן, אני מנסה לשנות את הדברים בדרכי שלי".
את עדיין מאמינה שתקום מדינה קטאלונית בעתיד?
"כמובן. כשאנחנו מקבלים את ההרגשה שכל ספרד לא רוצה אותנו, כשהם לא מכבדים אותנו ואת התרבות שלנו, כשהם מזלזלים בכסף שלנו שעוזר לכל המכונה הגדולה הזאת שנקראת המדינה הספרדית להמשיך ולעבוד, אז נדמה לי שהגיע הזמן לומר להתראות. כל הזמן באים אלינו רק כשיש בעיות ולא דואגים לנו באמת. אם זה ככה, אז אפשר להיפרד ולומר להם 'אוקיי, אתם תעשו את זה בדרך שלכם, אנחנו נפעל בדרך שלנו'. זה לא פשוט, אבל אם אנשים לא אוהבים אותנו, שיתנו לנו ללכת. זה בערך כמו ההבדל בין הישראלים ללבנוניים. יש לכם תרבות שונה, שפה שונה וחיים אחרים, ולכן יש מדינות אחרות. אין לנו בעיה עם האנשים, יש לנו בעיה עם המערכת. התחושה היא שמרמים אותנו ושאנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו באמת. אני מאוד מקווה שזה יקרה בקרוב ושנצא לעצמאות. ישראל היא מדינה קטנה וחדשה, ואתם יודעים איך זה מרגיש לא להיות רצויים נכון? אז כך גם אני מרגישה".
ליאו מסי. תבוא, תרגיש בטוח (רויטרס)אפרופו ישראל, קבוצת הכדורגל של ברצלונה לא ממהרת להגיע לכאן וגם ליאו מסי סירב לאחרונה להגיע ולשחק בישראל עם נבחרת ארגנטינה בגלל המחאה של העולם הערבי. מה את חושבת על זה?
"אני חושבת שאתם צריכים להראות לעולם את התמונה השונה שמתקבלת מהביקורים פה. כשאני כאן, אני מרגישה מאוד בטוחה, אבל כשאני יוצאת מישראל לחו"ל אז אנשים שואלים אותי כל הזמן איך אני מסתובבת כאן. זה מצחיק, הפכתי לשגרירה של ישראל ואני כל הזמן אומרת להם שהם חייבים להגיע לבקר. יש לכם בעיות עם הפלסטינים ואני לא מכירה את הסיפור לעומק, אבל הכל פה מנוגד לגמרי ממה שאומרים על ישראל בעולם. ליאו מסי הוא כוכב ואי אפשר לדעת מה עבר עליו כששמו אותו באמצע המחלוקת הזו וחבל. ישראל היא מדינה נהדרת, יש בה הרבה אוהדים של ברצלונה ושל מסי שמייצגים את כל הערכים של קטאלוניה, כך שאנחנו משפחה אחת גדולה".
מה החלום הגדול שלך כשאת מגיעה לעבוד בישראל? מה מניע אותך להישאר פה?
"קודם כל לייצר בסיס חזק מספיק ולעזור לילדות לאהוב את הספורט הזה, ספורט שכולל שחייה ואומנות. אחרי זה, נחלום חלומות. בראייה שלי, אפשר להגיע גבוה מאוד. הלוואי שעוד ילדות יגיעו לאימונים שלנו וירצו לחלום על הצלחה. זו המטרה של כולנו".