הפועל באר שבע סוף סוף הגיעה לליגה. אחרי רכש אדיר, חמישה משחקים מאכזבים ללא ניצחון ורק שני שערי זכות, האלופה חזרה לעצמה בענק והתפוצצה על מכבי פ”ת עם 1:4 מרשים לעיני הקהל האדום באצטדיון טרנר וזאת בהחלט בשורה טובה לכל מי שליגת העל חשובה לו.
אפשר לא לאהוב את את הדרך של המועדון מבירת הנגב, שקונה כל כוכב אפשרי שפורץ בליגה שלנו, אבל אי אפשר להתעלם מהחשיבות של האדומים ליוקרה של הכדורגל הישראלי. כדי שנזכה לראות עונה מותחת כמו שהייתה לנו בשנה שעברה, אנחנו צריכים את שתי המועמדות העיקריות לכתר חזקות ושיהוו אחת לשנייה אלטרנטיבה אמיתית בקרב על התואר.
שחקני מכבי ת"א. ב"ש היא היריבה האמיתית היחידה שלהם (האתר הרשמי של מכבי ת"א)הרבה ביקורות הושמעו בתקופה האחרונה כנגד ברק בכר, חלק גדול מהן בצדק, אך צריך להוריד בפניו את הכובע על ההחלטה להחזיר לרוטציה את בן שהר. לא קל להודות בטעויות, אבל בכר הבין שעשה שגיאה בהתנהלות שלו אל מול החלוץ ויצא גדול כשנתן לו את האופציה להוכיח מה הוא שווה.
שהר, שהיה כבר עם רגל וחצי מחוץ למועדון ומיעט לראות דקות מתחילת העונה, חזר להרכב והחזיר למאמן שלו בענק. החלוץ היה האקס פקטור של קבוצתו בניצחון ועושה רושם שאם ימשיך לקבל את הקרדיט ב-11, הוא יכול ליצור את אחת ההתקפות הקטלניות ביותר שהיו פה בשנים האחרונות בצוותא עם נייג’ל האסלביינק ודיא סבע.
בן שהר חוגג (מרטין גוטדאמק)גם אריאל הרוש, שהגיע לקראת סוף הקיץ כדי להחליף את גיא חיימוב, הציג משחק נהדר ומנע מהמלאבסים לחזור לעניינים עם כמה הצלות נהדרות, בזמן שקודמו בתפקיד פישל בענק שוב ועלה למכבי חיפה בנקודות יקרות. במצב הנוכחי, הרוש חייב לקבל את אפודת השוער הראשון בנבחרת מאנדי הרצוג ואולי סוף סוף אחרי הרבה שנים יהיה לנו שוער שניתן לסמוך עליו ברגעי האמת.
הכתוב הינו טור דעה.