1. בסך הכל חידד המשחק הזה את מה שידענו כבר מזמן. ליגת העל בואכה שנות העשרים, כוללת כעשר קבוצות שרמתן שווה פחות או יותר. בכל יום טוב ובעצם גם בכזה רע, יכולה כל אחת מהן לנצח את השנייה, לעיתים רבות מאיזה גול אידיוטי דקותיים לסיום, ואז יהיה כתוב למחרת שבקבוצה מגלים שביעות רצון מהמאמן והעבודה שלו, מהללים את ההשתלבות של הזרים ואת השילוב בין הצעירים לוותיקים. במקרה של הפסד אגב, יודלפו לכלוכים מחדר ההלבשה ומקורבים להנהלה ימתחו ביקורת עלומת שם על המאמן.
ואת הדברים האלה יודעים היטב גם סילבס ורפואה, שניסו, גם ברגע האחרון, לנצח במשחק הזה, מה שהיה מציב אותם, ולו לשעה ורבע, בראשות הטבלה. את החלום של סילבס גדע לבקוביץ' המצוין, שהוציא מהחיבורים כדור שספק אם אניימה הגדול היה מגיע אליו, ומהצד השני מנעו את הפנטזיה דמארי (סליחה עומר, גם אתה יודע שהיו לך משחקים טובים מאלו) ופרנסמן, שבזבז מתפרצת של ארבעה על שניים וחצי וכל שהצליח להשיג מכך הוא כדור קרן. לקריית שמונה אגב. "מה יש לכם?", צעק רפואה על השחקנים דקותיים לסיום. הפוך רפואה הפוך, מה אין להם.
2. ועם כל הביקורת, ויש ביקורת, אי אפשר להעלים עין מהעובדה שהמחצית הראשונה הייתה אחת הטובות שראינו בשנים האחרונות. הקבוצה רצה, נלחמה, הגיעה למצבים כתוצאה מחילופי מסירות ולא בגלל טעויות של היריב, אחמד עאבד וזיקרי היו נהדרים, ואם פירסמן היה יודע למסור או להרים כדור משמאל אל הרחבה ולא לפסי הרכבת, ועומר היה קצת יותר חד, אולי היינו מסיימים את המחצית הטובה שלנו מזה שנים גם ביתרון.
אחמד עאבד מתוסכל (איציק בלניצקי)ואם כבר עלה כאן שמו של המגן הבלגי, זה הזמן להעיר לניסנובים שבכל הקשור לבחירת הזרים, לא נרשמה השנה הצלחה במתחם, ושבנושא הזה אין מקום לתירוצי תקציב, ואם יש, אז הצוות מוזמן לקחת שיעורים מניסו אביטן. כי ניסו שלנו, בתקציב שלא מגיע למחצית מזה של הניסנובים, הצליח להביא חמישה זרים טובים, בזמן שאנחנו הבאנו את פירסמן וברנרדו, שהדבר הכי טוב שאפשר לומר עליו היא ההקפדה שלו להישאר רחוק מהעניינים. כי אם הוא מתקרב אליהם, זה נגמר במקרה הטוב במסירה רשלנית, ובזה הרע בעבירה אידיוטית שאלמלא לבקוביץ' בהצלה ההיא, סילבס היה מוכתר היום למאמן המחזור. וגם הוא יודע שיש לו קבוצה בינונית.
3. ובמחזור הבא, אוי ואבוי וירחם השם, אנחנו חוזרים לנתניה, מגרש שבלשון המעטה לא האיר לנו פנים בדרבי. וזה כבר לא משחק מול קבוצה שאנחנו יכולים לנצח ביום טוב או רע, הפעם מדובר בקבוצה מליגה אחרת. אז יש להתפלל השבוע לבורא עולם, ולחזק את ידיהם של אנשי הצוות הרפואי שיעשו הכל, כל אחד בתחומו, למען החלמת אוראל דגני, ויש גם לרמוז לאנשי האיגוד שעדיף שלא לשבץ למשחק את ליאני או גרינפלד למשל, שאיתם יש לנו תמיד מזל רע בדרבים. לא שזה נותן לנו "חסינות" נגד אלופת המדינה הבאה.
4. והגיע הזמן להקדיש פיסקה לאחד השחקנים המרגשים שהגיעו להפועל בשנים האחרונות, יקירינו, באמת יקירינו, רועי זיקרי. אז רועי יקר, שיהיה לך חג שמח, ושתדע שאנחנו אוהבים אותך ומתרגשים ממך לא רק בגלל הכישרון הגדול והעובדה שאתה תמיד הולך ומחפש "קדימה", אלא בעיקר בגלל שאתה לא מפסיק לרוץ ומעדיף תמיד את טובת הקבוצה על פני זו שלך. מרגש, כבר אמרנו.
שמעון אבוחצירה ורועי זיקרי במאבק על הכדור (שחר גרוס)5. ואי אפשר שלא להתייחס לאדם החיובי משה חוגג, איש מלא כוונות טובות, שאמר השבוע בראיון עיתונאי אפרופו המשחק נגד סכנין וצעדיו המבורכים "למיגור" הגזענות, שהוא ישנה את פני החברה הישראלית. קצת יומרני משה יקר, בוא תקווה שתצליח לשנות את פני האצטדיון במוצאי החג, את החברה הישראלית אפילו אתה לא תצליח לשנות.