מערכת ONE
|
כולם חיכו לחצי הגמר הגדול בין רפאל נדאל לנובאק ג’וקוביץ’, אבל דווקא חצי הגמר הראשון, בין קווין אנדרסון לג’ון איסנר הוא זה שנכנס לספרי ההיסטוריה. אחרי קרב התשה משוגע שארך 6 שעות ו-35 דקות ניצח הדרום-אפריקאי את האמריקאי 6:7, 7:6, 7:6, 4:6 ו-24:26 (זו לא טעות) בדרך לגמר ראשון אי פעם בווימבלדון.
בסיום המשחק אמר אנדרסון: “אני לא יודע מה לומר עכשיו, לשחק ככה זה קשה מאוד לשנינו, מרגיש כאילו זו הגרלה, אבל מישהו צריך לנצח. ג’ון בחור נהדר ואני עצוב בשבילו כי הייתי בצד השני ואני לא יודע איך אפשר לשחק כל כך הרבה ולהפסיד. אני מאוד נרגש אבל הרגשות מורכבים ולצאת ממשהו כזה זה די קשה. ג’ון בחור נהדר, הייתה לו קריירה נהדרת והרבה פעמים דחפתי את עצמי בגלל ההצלחות שהיו לו, כל מה שאני יכול זה לברך אותו על טורניר כזה נהדר, על כל ההישגים שלו ואני מקווה שהוא יגיע רחוק יותר בקרוב מאוד”.
על הנקודה הנהדרת שלקח בשלבי ההכרעה, כשנפל לאחר ההחזרה להגשה, הצליח לקום, החליף יד וחבט כדור פנימה, אמר: “בשלבים כאלה אתה מנסה להילחם בכל רגע ואני חשבתי רק לקום, היכיתי הרבה פור-הנדים עם יד שמאל, אבא שלי, שאימן אותי, רצה שאשחק ביד שמאל, לא ידעתי שזה יקרה בשלב הזה בקריירה שלי ובמעמד כזה, אבל זז הייתה נקודה חשובה בשבילי בסופו של דבר”.
על משחקים באורך כזה אמר: “מנסים לעשות את אותם דברים, אבל אני מקווה שזה איזה סימן שבגראנד-סלאמים ישנו את זה. לנסות להתחרות במצב כזה, זה כבר קרה לג’ון כשהוא שיחק, אני מקווה שיוכלו לטפל בזה כי בסוף אתה לא מרגיש כל-כך טוב. אבל בסוף אני מגיע לגמר, אצטרך להתאושש ככל שאפשר, לנסות להיות מוכן. נדאל או ג’וקוביץ’ אף אחד מהם לא צריך שיציגו אותו. אצטרך לעכל את כל מה שקרה היום אבל אני בגמר ווימבלדון וזה חלק מחלום שמתגשם”.