המשחק השני בחצי גמר המונדיאל התחיל בכך שקיבלנו את אנגליה המסורתית עם שיטת 5:3:2 שכאילו אמרה ‘אותנו לא תנצחו מהאמצע, רק מהצדדים’. בגלל זה שחקנים כמו איבן ראקיטיץ', לוקה מודריץ’ ומריו מנדז'וקיץ' לא היו במשחק. הקישור האנגלי הוא אתלטי שלא רוצה/יודע לשלוט, אלא מוכן תמיד לעשות הגנה ולצאת מהר קדימה עם התקפה שמחולקת לסקורר גדול, הארי קיין, תרתי משמע, וחלוץ נוסף זריז ומהיר – ראחים סטרלינג, שנתן לנו מחצית ראשונה של נבחרת אנגליה מאוזנת.
כמו בהרבה משחקים במונדיאל הזה, כדור עונשין אחד שלח את קרואטיה לחדר ההלבשה שהגלגלים בראש של כולם חושבים רק על העייפות שלהם. ואז, כמו בסרטים האמריקאים בא הכוכב, שהיה נראה בהתחלה מובס ומפסידן, ממש כמו מתאגרף לפני שהוא מקבל את הנוקאאוט, קם מהחול לאחת המחציות הדינמיות, המהירות, האנרגטיות כשברקע השיר של Eye of the Tiger .
לוקה מודריץ' בטירוף בשריקת הסיום (רויטרס)הקרואטים היו בחצי השני לחבורה אנרגטית, שחקנים שמגייסים אנרגיה, כאילו אין עייפות, אין חולשה, אין כאב, יש הזדמנות אחת בחיים להשיג את פיסת הזהב/ברונזה הכי יוקרתית בעולם, כמו במזרון מים משתלטים על 80% מהמגרש ומשאירים לאנגליה האנמית רק 20%.
אנגליה, בניגוד לנבחרות העלובות בדורות הקודמים, אמנם הולכת הביתה בלי גביע, אבל עם גאווה גדולה. הנבחרת של גארת' סאות'גייט הגיעה בדיוק למקום שהיא הייתה צריכה להגיע. קרואטיה כותבת היסטוריה חדשה. אם צריך לעשות אנלוגיה למי הגיבור שלה, שהוא בעצם במקום גם אנטי גיבור, קצת קטן, לא כריזמטי, לא צועק, לא מתרגז, אבל השחקן הכי טוב במונדיאל הזה. לוקה מודריץ' ביכולת מנהיגות שקטה ומרוכזת, מעודד, טופח לשחקנים במשך 120 דקות, בונה במו ידיו, טיפוס של מנהיג חדש ולוקח את קרואטיה לגדול ההישגים בהיסטוריה שלה.
שחקני אנגליה. יכולים להיות מרוצים מעצמם (רויטרס)יש בעולם שחקנים טובים ממנו, פחות טובים, אבל כמוהו אין. אני בימי חיי לא יוצא לי להעריץ, כך אני מחנך את ילדיי. אבל הוא הדבר הכי קרוב לזה. האם אחרי שלוש הארכות תצליח להתמודד קרואטיה ביום ראשון בגמר מול הקבוצה הכי אתלטית ומהירה במונדיאל?
הקרואטים החבוטים והסחוטים באים לשחק מול הנבחרת הכי טרייה ורעננה במונדיאל הזה. אבל בגמר גביע העולם אין לא שרירים, לא גידים, וגם לא חומצות חלב. זה משחק של איבר אחד שהקרואטים הגדילו אותו לגודל שאנחנו לא מכירים – לב. צרפת היא אומנם הנבחרת הפייבוריטית לקראת הגמר, אבל גם ראינו שהמונדיאל הזה הוא ‘בית קברות’ לפרשנים. נחכה יחד אתכם ליום ראשון בנשימה עצורה.