נקמה פרטית: הלילה הגדול של ג'אקה ושאקירי

המשחק הנפלא בין שוויץ לסרביה אתמול (שישי), שנגמר ב-1:2 לשוויצרים, היה טעון מאוד מכיוון שרבים מהשחקנים בסגל של נבחרת שוויץ מגיעים ממשפחות ממוצא אלבני שנפלטו מקוסובו, כששני כובשים השערים, גרניט ג’אקה וג’רדאן שאקירי, הגיעו ממשפחות שסבלו רבות מהמשטר בסרביה.

אביו של ג’אקה נכלא בכלא בגלל מחאות נגד הממשלה ביוגוסלביה בשנות ה-80, ונשלח ל-6 שנים לכלא. הוא ואחיו טאולנט, שחקן נבחרת אלבניה, נולדו בבאזל לאחר שמשפחתם ברחה מהמלחמה האכזרית בקוסובו, והשיוך הלאומי של שניהם תמיד היה שנוי במחלקות.

ג’רדאן שאקירי מצידו, אולי השחקן השוויצרי הבולט ביותר בשנים האחרונות, נולד במזרח קוסובו, גם הוא למשפחה ממוצא אלבני, ונאלץ לעזוב יחד עם משפחתו לשוויץ כשהיה צעיר כדי להימלט מהעינויים אותם עברו האלבנים-קוסוברים באותם שנים. הוא השאיר מאחוריו חברים רבים שלא היו ברי מזל כמוהו.

באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2018. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם ממש כאן >

המאבק בין סרביה לאלבנים-קוסוברים הוא עקוב מדם, כשסרביה עדיין לא מכירה בעצמאות של קוסובו. שאקירי וג’אקה חגגו את השערים שלהם עם סימן ה”נשר האלבני”, וגם הרשתות החברתיות געשו מתגובות של אוהדי אלבניה שכתבו “הסרבים צחקו שנבחרת אלבניה לא במונדיאל? עכשיו אלבנים ידיחו אתכם מהטורניר!”.

שאקירי עצמו, שעלה לשחק כשהוא נועל נעל אחת עם דגל שוויץ ונעל אחת עם דגל קוסובו, אמר בסיום: “זה לא היה מאבק פוליטי, זה היה מאבק כל כדורגל ושימחנו הרבה אנשים”, בעוד ג’אקה היה פחות דיפלומטי ואמר: “ברור שבשבילי זה משחק מיוחד מאוד. אלפי אנשים כתבו לי, אנשים משוויץ, מאלבניה וקוסובו. החגיגות היו מסר לאנשים שתמכו בי, אלה שמעולם לא ויתרו. במולדת, מהיכן שההורים שלי באו, הייתה שמחה גדולה”.