גרשוני: לא חשבתי שאהיה במעמד הזה, מנסה לעכל

יממה אחרי שהשרה מירי רגב הודיעה כי נועם גרשוני יהיה בין 14 מדליקי המשואות בטקס הפתיחה הממלכתי של יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, הטניסאי הפראלימפי התייחס לראשונה להזמנה המיוחדת. כזכור, גרשוני היה טייס קרב שנפצע במלחמת לבנון השנייה, השתקם וזכה במדליית הזהב הפראלימפית בלונדון 2012.

גרשוני קיבל את הבשורה בזמן ששהה בקנדה, שם הוא הרצה בפני סטודנטים מטעם הקהילה היהודית. היום (שני) הוא נחת בארץ ואמר ל-ONE: "זה מאוד מרגש. זה כבוד גדול ויש בי התרגשות עצומה וגאווה שקשה לתאר".

נועם גרשוני בפעולה (צילום באדיבות הועד הפראלימפי)

איך קיבלת את הבשורה?
”התקשרו אליי בזמן שהייתי בקנדה. עניתי לטלפון באמצע הלילה ולקח לי זמן לעכל. אחרי שאמרו לי את זה, כבר לא יכולתי לחזור לישון. לא חשבתי שאהיה במעמד כזה, אני עדיין מנסה לעכל".

במבט לאחור, הזכייה הזו לדעתך עזרה אולי לעוד אזרחים כמוך להאמין שאפשר לצאת לדרך חדשה?
"תראה, הייתה חשיפה מאוד גדולה סביב הסיפור הזה אחרי המשחקים הפראלימפיים. אני יודע שיש המון אנשים שנשארו עם נכות או מגבלה מסוימת והם עדיין מתפקדים ומאושרים, עדיין החיים שלהם מלאים ושמחים. אם בכל זאת יש כמה אנשים שעצם הסיפור שלי עזר להם לעבור משברים בחיים או נתן להם כוחות, תקוות או פרופוציות, אז אני מאושר מאוד מזה. אין ספק שזה ממלא אותי בסיפוק".

כשהתחלת אצל המאמן נמרוד ביכלר, אי שם בתחילת הדרך, האמנת שתגיע למקום הזה יום אחד?
"ממש לא. מבחינתי, כשהתחלתי להתאמן בטניס בכיסאות גלגלים בבית הלוחם, זה היה בעיקר כדי לחזור לעשות ספורט. בהתחלה זה היה בקטע של כיף, לעזור לעצמי להשתקם ולחזור לעצמי. אחר כך נכנסתי לזה יותר, ובסוף גם הפכנו את זה לחתרותי ומקצועי. האמת, לא האמנתי שאגיע למדליה, לא חשבתי על זה בהתחלה וגם לא תוך כדי. המטרה שלי הייתה רק להגיע למשחקים הפראלימפיים, זה היה החלום שלי, ובסוף זו הייתה חוויה מטורפת שקשה לשכוח".

מה יהיה איתך בעתיד? יש סיכוי שתחזור לטוקיו 2020?
"לא, אני לא חושב שאחזור למסגרת הזו. אני משתתף מידי פעם באליפות העולם, שזו התחרות המקבילה לגביע דיוויס. כשמזמינים אותי להגיע לנבחרת, אני תמיד מגיע, אבל אני לא יודע אם אחזור לספורט תחרותי יחידני".