עשרה משחקים בלבד נותרו להפועל באר שבע, שחווה את אחת העונות המורכבות והקשות שלה בשנים האחרונות, אם לא בכלל. אין ספור רעשי רקע, פרשת שיר צדק, פציעות, הרחקות, קפטן אחד ויחיד שניצל בנס אחרי שהתמוטט באימון הקבוצה, איימו בצורה משמעותית על המטרות של ברק בכר ואנשי המועדון. היו רגעים, שנדמה היה שהקבוצה מהדרום כבר על אדי הדלק האחרונים, כשהיו כמה משחקים שהאנרגיות בבירת הנגב הראו על חוסר אמונה ומוטיבציה ירודה, שלא אפיינה את האלופה בשנתיים האחרונות.
למרות זאת, ב”ש הצליחה להישאר בתמונת האליפות למרות כל המשברים ועוד סיימה את העונה הסדירה בפסגת הטבלה, להפתעתם של לא מעט אנשי כדורגל ואפילו גם חלק מאנשי האלופה. אחד הגורמים להצלחה של האלופה בשנתיים האחרונות, הוא הקפטן מאור מליקסון, שנכנס לנעליו הענקיות של הלב הפועם של המועדון, אליניב ברדה. בעקבות האירוע הלבבי שחווה ברדה באותו אימון מפורסם בישוב להבים, מליקסון בן ה-33 קיבל את סרט הקפטן באופן רשמי כדי להשלים את החור שהשאיר ברדה על כר הדשא, זאת גם בהיעדרו של הקפטן השלישי שיר צדק. ברדה ידע שמליקסון הוא האיש הכי מתאים לענוד את סרט הקפטן, בוודאי לאור התרומה שלו לחדר ההלבשה ובטח לאור החיבור הנדיר עם הקהל, שהיה הגורם המשמעותי ביותר לחזרתו מוואלנסיין הצרפתית.
שחקני ב"ש מפגינים יכולותללא קשר להטעיות הגוף, הנגיעות הרכות ברגל ובראש שמצליחות לעשות את ההבדל בלא מעט, מאור מליקסון נותן עונה טובה בב”ש. יש שיגידו ששלושה שערים זו כמות דלה בשביל שחקן במעמדו, אבל צריך לזכור שמליקסון מעולם לא היה מחורר רשתות. העונה, כבש מליקסון שלושה שערים ובישל עוד שישה וכשאין את מאור בוזגלו יותר וטוני וואקמה מדשדש עם פציעה בקרסול ובשריר החשק, הכל עובר ויעבור דרכו.
מליקסון יודע שהעונה, הדברים הרבה יותר תלויים בו, בטח בעונה כל כך קשה ומורכבת בה הפציעות, ההרחקות וההשעיות הובילו את ברק בכר להמציא הרכבים חדשים ומאולתרים. על מנת שזה יעבוד, צריך דבק חזק, כזה שיצליח לתפוס את כל החוליות החדשות לידי קבוצה אחת שתביא בסופו של דבר נקודות חרף כל הבעיות - וזה עבד. ראינו הרבה מקרים שברק בכר עלה בהרכב שרובו מורכב משחקנים חדשים ושחקנים כמו לואי טאהא, גיא חיימוב, טוני וואקמה ומאור מליקסון שהיו אלו שהצליחו לכוון את החבר'ה החדשים, שפחות מנוסים ברגעי הלחץ הקשורים במאבקי האליפות האינטנסיביים.
טוני וואקמה חוגג עם חבריו (נעם מורנו)אם ניגע מעט בסטטיסטיקה, מליקסון לא מדורג בטופ המבשלים והכובשים אבל התרומה שלו עושה את ההבדל בהרבה מקרים. אחת היכולות היעילות של מליקסון מאז ומעולם הייתה מסירות המפתח. 56 מסירות מפתח במסגרת הליגה העונה (מקום שני בליגה), כמות גדולה יותר מהעונה שעברה, מקנות לקשר הבאר שבעי את התואר כשחקן שמייצר את הכי הרבה סכנה לקבוצה היריבה. גם מבחינת כמות הדקות, העונה הזו פורצת את כל הגבולות עבור קפטן האלופה. 1,929 דקות יש למליקסון עד כה, 136 דקות פחות מכל העונה שעברה, 161 דקות פחות בעונת האליפות הראשונה ולקשר נשארו עוד 10 מחזורים ששווים 900 דקות.
בהפועל באר שבע מעידים שמליקסון שומר על עצמו בצורה אידיאלית, משקיע ועובד במרץ כדי שיוכל לעזור לקבוצה דווקא בעונה מורכבת כמו הנוכחית. "מאור עובד מאוד קשה באימונים ומחוצה להם בשביל להימנע מפציעות מיותרות", אמרו בבאר שבע, "אנחנו בודקים אותו בתדירות גבוהה לראות שהכול בסדר ואם הוא קצת מרגיש כאבים, אנחנו לא לוקחים אף סיכון. בניצחון על אשדוד, מליקסון הרגיש כאבים ומיד החלטנו להוציא אותו כדי לא להחמיר את המצב, הוא השקיע ועבד קשה מאוד ותוך שבועיים חזר למשחק העונה נגד בית"ר. זה מוכיח כמה המועדון הזה חשוב לו", הוסיפו.
מליקסון מבקר את ברדה בבית החולים (קרדיט: אינסטגרם)"3 שנים בלב היה לי חור", שרים אוהדי באר שבע למאור מליקסון אחרי החזרה מצרפת לישראל ואין ספק שאחרי שתי אליפויות 'החור' הזה נסתם, כשאליפות שלישית תיתן את החותמת הקנונית לכך. כשנוצרות בעיות מתוקשרות המאיימות האידיליה בבירת הנגב, נוצר מצב שמליקסון צריך לתפוס פיקוד על המערכת בזמן ששיר צדק ואליניב ברדה לא בסביבת כר הדשא. הקשר היצירתי הגיע למצב שבו הוא כבר מזמן בשל ומסוגל להתמודד כמנצח על הלהקה של ברק בכר. כדי שהקבוצה הפצועה והחבולה של ברק בכר תצליח לסיים את העונה בטעם מתוק כנגד כל הסיכויים – מספר 24 באדום אמור להיות זה שיעשה את ההבדל.