יום רביעי, 20.06.2018 שעה 10:25
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר|מונדיאל 2018|הכי חריף בחבר'ה

היה שם: המאמן שהכין את אנה ארונוב למרתון

מושיקו ישרים, שכבר קבע במרתון תוצאה של 2:30:03 שעות, מספר מקרוב על המרתון הראשון של שופטת "רק רוצים לרקוד". על רגעי המשבר והרגעים שלא ישכח (1 תגובות)

08/03/2018 13:58 מאת שי לב
מושיקו וארונוב. צילום: roco_runs@
מושיקו וארונוב. צילום: roco_runs@

כל מרתון בכל עיר בעולם טומן בחובו אינסוף סיפורים אישיים של עשרות אלפי רצים אשר לוקחים בו חלק. לצד רצים ותיקים שרוצים לקבוע שיאים חדשים יהיו תמיד אלו אשר עבורם זה המרתון הראשון, כאשר במקביל לא מעט רצים מגיעים כקבוצה ורוצים ליהנות מהחוויה המשותפת.

עבור מי שהיה מעורב בנעשה ברשתות החברתיות סביב מרתון ת”א האחרון, אין ספק שהמרתון הראשון של אנה ארונוב, הרקדנית והמנטורית מ”רק רוצים לרקוד”, היה אחד מהסיפורים היותר מרכזיים בקהילת הרצים המקומית.

עוד באתר:

אז אחרי שראינו איך אנה התכוננה, רצה וכמובן חצתה את קו הסיום, הגיע לזמן לראות את הדברים בפן המקצועי והמנטאלי, כפי שחווה אותם מאמנה האישי, מושיקו ישרים.

ישרים, בן 29, נשוי לאלה, שגם היא רצה (חמישה ק”מ ב- 17:46.94 אם שאלתם..). בעל תואר ראשון בכלכלה-חשבונאות וכיום ולקראת סיום ההתמחות במשרד רואי החשבון BDO – זיו האפט כאשר הלקוח אותו הוא מבקר הנו תאגיד הענק – עופר השקעות.

ישרים מנסה להיזכר היכן החל את דרכו בעולם הריצה: “הרומן שלי עם עולם הריצה התחיל בחופש הגדול שבין כיתה י"א ל-י"ב. כשהוצאתי רישיון הבנתי שגם את ההליכות המועטות שהייתי עושה על מנת להתנייד ממקום למקום אני מאבד, לכן פחדתי שהמצב יתדרדר. נרשמתי לחדר כושר ומהר מאוד הבנתי שהחלק האירובי של חדר הכושר הוא המועדף עלי. אחרי שנה בה רצתי על מסילות ופידלתי על מכשיר הקרוס-טריינר, הבנתי שהגיע הזמן לזנוח את חדר הכושר בשביל לרוץ בחוץ. העובדה שביצעתי המון אירובי אינדור אכן תרמה לתהליך הקליטה לעולם ריצות האאוטדור, אבל אני זוכר שבתחילת הדרך גם 2 ק"מ לא באו לי ברגל”.

ההתקדמות בעולם הריצה החלה להראות את אותותיה: “מפעם לפעם הייתי מגדיל מרחקים, עד שלבסוף החלטתי שאני מציב מטרה. המרוץ הראשון שנבחר היה מרוץ הלילה של תל-אביב, שלאחר סיומו בצורה מוצלחת שמעתי שעוד כחודשיים מתקיים חצי מרתון תל-אביב והחלטתי ללכת על זה. גם אותו סיימתי בהצלחה והנאה רבה ואז החלטתי שהיעד הבא הוא מרתון תל-אביב. את המרתון הראשון שלי רצתי במהלך שנת העשרה האחרונה שלי, תכננתי זמן מסוים, בפועל יצא 40 דקות מהר מכך. עד היום אני זוכר את רגע המעבר של קו הסיום. אחד מהרגעים המכוננים בחיי”.

מושיקו ישרים. הריצה הפכה לחלק המשמעותי ביותר בחייו

מה שהחל על ההליכון הגיע בסופו של דבר לרמות הכי גבוהות שיש: “היום באמתחתי 19 מרתונים, כאשר שיאי האישי עומד על 2:30:03 שעות. 3 שניות שמדירות שינה מעייני בכל לילה ולילה. אני מתאמן בקבוצת רצי רמת-השרון תחת האגודה א.ס רמת-השרון בניצוחה של אגדת הריצה הישראלית – זהבה שמואלי”.

כמו לא מעט דברים בחיים, עולם האימון הגיע לחייו של ישרים מבלי שתכנן: “תחום אימון הריצה נכנס לחיי ממש במקרה. באותה תקופה המחשבה על לאמן אפילו לא הייתה בלקסיקון שלי. אני זוכר שבוקר אחד קיבלתי שיחה ממספר לא מזוהה. עניתי ובצד השני של קו זו הייתה אנה. את אנה הכרתי כמה חודשים לפני כן במהלך מרוץ הנשים ה-1. כמובן שלא הייתי שם כמשתתף, אלא באתי ללוות את אשתי אלה, שאז עוד היינו בסטטוס ידידים-חברים, וכן את אמא שלי. לאמא שלי אופי מיוחד כזה, היא לא רואה בעיניים וכשזיהתה את אנה ישר ניגשה אליה וכיאה לאמא פולניה, ישר התחילה להשוויץ בבן שלה ובתוצאותיו. כמה חודשים לאחר מכן רצתי את מרתון שיקגו, שם קבעתי תוצאה נהדרת של 2:33:20 שעות, שעשתה יחסית הרבה רעש בעולם הריצה המקומי. המון זמן לא הגיח רץ חובבן שהצליח לגרד תוצאות שנחשבות תוצאות איכותיות יחסית, כלומר כאלה שלא רואים הרבה בנוף, בעיקר בארץ.

“כשחזרתי לארץ קיבלתי את אותה שיחת טלפון שהזכרתי לעיל. אנה הייתה מאוד ישירה ואמרה שזוכרת אותי לטובה שעודדתי אותה במרוץ הנשים ושיש לה הרגשה שזה יכול להיות חיבור מצוין ואז שאלה "אתה מאמן?". בהתחלה טיפה התבלבלתי והסברתי לה את הסיטואציה וביחד קיבלנו החלטה שנלך על זה. מאז אנה מתאמנת איתי כבר כ-3 שנים. אפשר בהחלט לומר שלאנה חלק נכבד מכך שאני מאמן היום”.

ישרים יודע בדיוק היכן הוא עומד בתחום האימון: “מאותו יום לפני כ-3 שנים אני יומיום מעביר את האני מאמין שלי בכל הנוגע לריצות למרחקים ארוכים. היום אני יכול לומר בלב שלם שאומנם כנראה שאיני המאמן הטוב ביותר שיש ובטוח שישנם כאלה עם ידע רב משלי, אבל אני לא בטוח לכמה מאמנים יש ניסיון ברמות הגבוהות יחסית ואני יותר מבטוח שאני אחד המאמנים שיותר משקיעים במתאמניו”.

מושיקו וארונוב. סיפור של שלוש שנים. צילום: roco_runs@

ישרים נזכר בתהליך הארוך שעבר יחד עם אנה: “אנה מתאמנת אצלי כבר כמעט 3 שנים. אני זוכר את האימון הראשון, אנה הייתה מאוד בוסרית מצד אחד, אך מנגד הבנתי שמדובר בבחורה סופר תחרותית שרוצה לפרוע שטרות ולא רק לומר סיימתי. בהתחלה עבדנו חזק על המרחקים הקצרים והגענו לשיאים נפלאים ב-5,000 מטר מסלול בזמן של 20:35 דקות, ב-10 ק"מ כביש בזמן של 42:57 דקות, ב-15 ק"מ בזמן של 1:09:10 שעות וחצי מרתון בזמן של 1:35:12 שעות.

“לאחר שנה מוצלחת במרחקים אלו, הבנו שהאתגר הבא הוא בעצם ריצת המרתון. היה לי מאוד חשוב שאנה תגיע מאוד מוכנה לתקופת האימונים האינטנסיבית שמרתון מצריך, לכן לא היה לי פשוט להסכים על המעבר, אבל לאחר זמן מה הבנתי שאין מנוס. לאנה גוף מאוד חזק בעקבות העובדה שהייתה ספורטאית תחרותית כל חייה ולא היה בי כל פחד שהוא לא יעמוד בזה, אבל בעקבות הניסיון הלא מועט שיש לו עם המרתון עצמו, הבנתי שהבנייה פה היא דווקא מנטלית.

“אנה מהר מאוד הבהירה לי שהיא לא רק רוצה לסיים את המרתון אלא גם רוצה לעשות אותו בתוצאה טובה, אך מנגד גם ליהנות מהדרך. היא בעצם אמרה לי שלא בא לה רק לרוץ את המרתון אלא ללמוד את המרתון כבר מתקופת האימונים עצמה. בשל כך לא ריחמתי בבניית תוכנית האימונים. התוכנית הייתה תוכנית ברמה גבוהה מאוד עם קילומטרז' גבוה ויחס איכות אל מול ריצות ג'אנק, גבוה מאוד. כל אימון נגמר בלא פחות מ-20 קילומטרים כאשר עברנו בדרך המון ריצות ארוכות מעל ל-30 קילומטרים. במהלך התוכנית שולבו לא מעט מרוצים שבהם בעצם דחפנו קצת את הגוף לקצה ובחנו כל פעם מחדש איפה אנחנו נמצאים מבחינת הקצבים.

“האג'נדה שלי היא שמשבוע לשבוע יש לבצע עליה קלה בקילומטרז' השבועי ולבצע את האימונים והתחרויות שבדרך על עומס יחסי. בשבוע השיא, אנה הגיע לכ-120 ק"מ”.

על חשיבות התזונה בתהליך מוסיף ישרים: “אנה מאוד מודעת לגוף שלה מבחינת תזונה ובריאות. את אנה ליוותה בתהליך תזונאית שנתנה לה כמה דגשים בדרך ומנגד אני נתתי לה את הטיפים הקטנים שעושים לי טוב. הסברתי לה שאת תקופת ההכנה למרתון אני הכי אוהב, כי מצד אחד היא מאוד קשה ודורשת, אך מנגד זוהי אחת התקופות שאפשר לאכול ללא הכרה ולא לעלות גרם אחד. כל הזמן דאגתי ותחקרתי אותה על התזונה, בעיקר לפני האימונים העצימים וכן לפני הריצות הארוכות.

לצד ההנאה שבדרך גם הפציעות ליווי את ההכנה: “לצערי פציעות הן חלק מהמשחק. כנראה שגוף האדם לא נבנה על מנת לרוץ כל כך הרבה ובצורה כל כך עצימה. כל הזמן עברה לי בראש המחשבה כי הגבול בין להיות פצוע לבין להיות בשיא הכושר הוא כחוט השערה. אני לא מכיר כמעט אנשים אשר עברו תקופת אימונים מלאה למרתון מבלי לסבול משום כאב. אני באופן אישי תמיד בדעה שאם אני קם בבוקר ולא כואב לי כלום אז יכול להיות אחד מבין שני דברים – או שאני לא מתאמן מספיק חזק או שאני מת. כאב הוא לא תמיד בגלל פציעה ולא צריך לפרש כל כאב כפציעה.

ארונוב. היו גם רגעים לא פשוטים בדרך. צילום: roco_runs@

“על מנת למזער את האפשרות לפציעה יש לשלב אימוני כוח פונקציונליים, אחד כזה הוא אימון עליות. כמו כן חשוב לתת דגש על עבודת גמישות על מנת לשמור על אורך השריר שמאוד מתקצר בריצה וכן על האלסטיות שלו. דבר נוסף שיש לעשות הוא טיפול שוטף. טיפול שוטף הוא גורם הכרחי למניעת פציעות והוא הגורם הראשון שכל רץ שוכח לבצע. אני באופן אישי משתדל לעשות טיפול כמעט כל שבוע, אבל גם אחת לשבועיים או שלושה עשוי לעזור. הדבר החשוב ביותר על מנת למזער אפשרות לפציעה הוא קשר פתוח עם המתאמן. על המאמן להסביר למתאמן שאומנם ישנה תוכנית סדורה, אך מנגד אותו מתאמן מכיר את הגוף שלו יותר טוב מכולם ועליו להיות גלוי עם המאמן בדבר כאבים קטנים שצצים במהלך הדרך או חוסר נוחות עם התוכנית”.

עם כל הכבוד לפציעות, ישרים מתייחס לנקודה הכואבת ביותר של תקופת האימונים: “מרתון הוא מסע מאוד ארוך. מדובר על כ-4 חודשים אינטנסיביים שבשלב מסוים הריצה מתחילה להכתיב לך את אורח החיים ולא להיפך. ב-4 חודשים ישנן המון עליות וירידות והרעיון הוא תמיד להסתכל על כל ארבעת החודשים כמכלול אחד ולא לפרק כל אימון ולהסיק ממנו מסקנות. רוב הרצים מאוד מושפעים מכל אימון ואימון. הם יכולים לעוף לשמיים כאשר האימון מתחבר, אך מנגד להתרסק כאשר הדברים לא עובדים. לאנה כמו כולם היו משברים בדרך, אבל יכול לומר שההכנה המנטלית שעשיתי לה גרמו לכך שהם לא היו רבים כל כך.

“ברגעי משבר הכי חשוב להכניס את הדברים לפרופורציות וקודם כל לזכור שמדובר בתחביב שלנו. בנוסף יש להנמיך ציפיות באימון ועל אף הזמנים הקבועים בתוכנית, יש להתחיל אותם מעט יותר לאט ולהתפתח עם התקדמות האימון. מדובר בדרך כלל על חוסר ביטחון ואין כמו אימון בתחושות טובות שיפתור את המשבר”.

ישרים מעלה חיוך כשהוא נשאל מה מייחד את אנה: “מהיום הראשון היא אמרה לי "בא לי לעשות את זה הכי טוב שאני יכולה, בשום שלב לא בא לי לעשות כדי לומר עשיתי". אני חושב שזה אחד המשפטים היותר נעימים שמאמן יכול לשמוע. אנה הגיעה אליי מאוד בוסרית מבחינת ריצה, אך מאוד בשלה מבחינה גופנית. אנה תמיד הייתה ספורטאית תחרותית והיא מודעת לכל שריר קטן שיש לה בגוף. היא מאוד מרוכזת ואסופה ובעלת קואורדינציה והבנה ברמות הגבוהות ביותר

מושיקו וארונוב. צילום: roco_runs@

“אנה מאוד אנושית ומחבקת. לא משנה מה מצבה באימון, היא תמיד תאמר לכולם שלום ובחיוך גדול. זו הסיבה שהמון אנשים התחברו אליה במהלך התהליך. היא תמיד הייתה בגובה העיניים והפגינה חיבה ויחס לכל אחד שפנה אליה. התכונות הללו גם גרמו לה לפתיחות גדולה ורצון גדול לשתף בכל רגע נתון על המסע שהיא עוברת”.

לצד הדברים החיובים בתהליך האימון, ישרים לא שוכח את המשבר האחרון רגע לפני המרתון: “זה לא סוד שבשבועיים לפני המרוץ התעסקנו לצערי עם כאב שהיה לאנה בכף הרגל והקרין עד הברך. בהתחלה לקחתי את הפציעה באופן אישי ואף הרגשתי צורך לקחת אחריות ולהתנצל בפני אנה באופן אישי ובפומבי, אף פרסמתי פוסט באינסטגרם. אנה הייתה מקסימה ולקחה חזרה את כל האחריות על עצמה כאשר טענה שזו היא שדרשה שהדרך תהיה מלמדת ולא בהכרח פשוטה. עד הלילה שלפני המרתון השתתפות של אנה עמדה בסוג של ערפל מצד אחד, אך מנגד היה לנו ברור שאין מצב שהיא מפספסת את זה.

“בבוקר המרוץ אנה סימסה לי "אני מרגישה מעולה, מגיעה אש" ואני התמלאתי סוג של נחת מהעובדה שגם אם היא לא באמת מרגישה אש, לפחות לימדתי אותה להיות לוחמת. על קו הזינוק הסתכלתי אחורה לעבר כל שובל הרצים ואמרתי לאנה "לא חשוב מה יקרה היום, תסתכלי אחורה, את רואה את כל האנשים הללו, אני מבטיח לך שלא עומד פה בנאדם אחד שיותר מוכן ממך לרגע הזה ביחס לעצמו". התכוונתי לכל מילה. יריית הזינוק שלחה אותנו לדרכנו והרגשתי שאנה באה נעולה על המרוץ כאשר אני מדרבן ואומר לה שמחר בבוקר אין ריצה, מחר בבוקר את קמה באיזו שעה שאת רוצה, ארוכה אחרונה וסיימנו.

“עמדנו בזמנים שהוגדרו בתוכנית הריצה ובק"מ ה-25 הרגשתי שמשהו מפסיק להיות לה נוח. אנה אמרה לי שהתחילו לה שוב הכאבים בכף הרגל, זה היה רגע מאוד קשה עבורי וכמעט נשברתי מנטלית בשבילה, ידעתי שהכאב יצוץ באיזשהו שלב, אבל לא ציפיתי שהוא יגיע בשלב כזה מוקדם. לא לקח הרבה זמן והתעשתי על עצמי, הבנתי שאני צריך להיות חזק בשבילה ולהכיל יחד איתה את הכאב וההתמודדות. השתדלתי להיות קשוב ככל האפשר ומאותו הרגע שלפתי את כל הנשקים שלמדתי לאורך 18 המרתונים הקודמים שלי. זה עזר, אנה נלחמה כמו לביאה ששומרת על הגורים שלה. בק"מ ה-35 אנה אמרה לי שנורא כואב לה והיא חייבת לעצור וללכת לכמה רגעים, אני מנגד העברתי לה שהדבר הגרוע ביותר שהיא יכולה לעשות כרגע זה ללכת, אמרתי לה שאם תתחיל ללכת אנחנו נעבור למצב הישרדות שלא הרבה מצליחים לעמוד בו, בעיקר לא במרתון ראשון. אנה התעשתה על עצמה ומאותו הרגע פשוט שייטה לקו הסיום”.

הרגע המרגש של חציית קו הסיום. צילום: roco_runs@

אחרי כל המאמץ אדיר הגיע גם רגע חציית קו הסיום: “הייתה התרגשות גדולה. היה קשה לאנה להסתיר את תחושת הניצחון שלה וההקלה הרבה והיא לא הייתה יכולה להסתיר את הדמעות. מהצד שלי הייתה הקלה עוד יותר גדולה. כאשר אור הזרקורים עליך ואתה בשליטה מלאה אז זה הרבה יותר פשוט, אבל ברגע שאתה שחקן משני שצריך לתפקד ברגעי משבר של כוכב ההצגה ולהכיל אותו, השליטה לא בידיך ואתה נתון במצב של חוסר אונים.  בתור ספורטאי תחרותי, אני רגיל להיות בשליטה מלאה על הסיטואציה ובמקרה הזה, הרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגלי”.

על הרגעים שלא ישכח בתהליך: “כמו שכבר הזכרתי, אני מאמן את אנה כמעט 3 שנים, 3 שנים שצברנו המון קילומטרז' וחוויות משותפות, אבל ב-4 חודשים בהם התאמנו למרתון זכיתי ללמוד עליה עוד יותר וללמוד דרכה על עצמי עוד המון דברים. אני יכול לומר שניתנה לי הזכות גם לעזור לאנה ללמוד על עצמה דברים וגוונים שלא ידעה שקיימים. אני אזכור את המרתון הזה כחוויה אדירה, אנה נתנה את ריצת חייה, לא מבחינת תוצאה, אלא מבחינת ההתנהלות בריצה. זו הריצה שאנה התנהלה בה הכי טוב עד היום. הייתה מודעת למצב והגיבה לכל מילה שיצאה לי מהפה. לא הרבה יודעים להתמסר למשיכה (פייסינג, הכתבת קצב ש.ל.), זו מעלה אדירה ואנה הוכיחה שיש לה אותה.

מושיקו ישרים, מאמן ריצה ומרתוניסט.
פייסבוק: https://www.facebook.com/MoshikoYesharim
אינסטגרם: moshikoyesharim

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןחבייאר אוהד מקסיקו קיבל כרטיס אדום מאשתו
כך יעשה לחבר שהבריז מהנסיעה למונדיאל
נגןההסבר לחגיגה המשונה של רונאלדו במשחק מול ספרד
קלטתם? רונאלדו שלח עקיצה למסי במשחק
נגןאימון נבחרת ברזיל באווירה טובה
תותח: מרסלו מקפיץ מעל הראש של ניימאר
נגןרונאלדו בפרסומת חדשה מדבר על המספרת שלו
זה השער היפה ביותר בקריירה של רונאלדו?