במנהלת בודקים: מצלמות וידאו בעונה הבאה

במנהלת ליגת העל בכדורגל עורכים בימים אלו את הבדיקות הכלכליות בהכנסת השימוש במצלמות וידאו, החל בעונה הבאה בליגת העל. לפי הבדיקות שאמורות להסתיים תוך כשבועיים, העלות הכלכלית השנתית אמורה להסתכם בכ-4-5 מיליון שקל לכל העונה.

מדובר בהוצאה ראשונית של רכישת תוכנה, חומרה, ציוד מתאים להפעלתו והעלות של כוח אדם שיפעיל את הציוד.

לאחר סיום איסוף כל הנתונים הכלכליים, אנשי המנהלת יציגו לקבוצות את המשמעויות הכלכליות והן תצטרכנה לקבל החלטה בנושא. פירוש הדבר: כל קבוצה תצטרך לקבל פחות כסף כדי שיוכלו לכסות את העלות הכלכלית.

יש כיום בעולם כמה מודלים. יש אפשרות של אולפן מרכזי בו יושב צוות מיוחד, אליו מנווטים את כל השידורים, הבעיה היא שזה יכול לעכב קבלת החלטות, כאשר גם תקלה תקשורתית יכולה להתרחש. אפשרות נוספת היא הקמת חדר בקרה מיוחד בכל אצטדיון, אלא שבמגרשים כמו באשקלון, באשדוד ובקריית שמונה יהיה קשה למצוא חדר פנוי לצורך הקמת מרכז בקרה. עוד אפשרות היא ואנים שיהפכו לניידות נודדות, כאשר כאן הבעיה היא העלות הגבוהה שמצריכה הפעלה של מספר ניידות. בכל מגרש גם יצטרכו לשים מצלמה על קו האמצע עם ציוד שמאפשר גם לשופט לגשת ולראות את המחלוקת.

יכול להיות שיחליטו במנהלת בשנה הראשונה על פיילוט לעונה אחת ואז יקבלו החלטה קבועה. בכל מקרה, את הפיילוט לפי חוקי פיפ"א, חייבים לעשות בכל המשחקים, לא רק במשחק מרכזי או בפלייאוף, חייבת להיות אחידות לאורך כל העונה.

שימוש במערכת VAR (רויטרס)

השימוש במצלמות נעשה בשלושה פרמטרים; אישור של גול, בעיטת עונשין מ-11 מטר וטעות בזיהוי של שחקן. אבל במקומות שכבר יש שימוש במצלמות יש בעיה, מתי מכניסים את השימוש ברגע של בעיטת 11 מטר, האם השופט פונה או שמי שאחראי על הפעלת הציוד באותו משחק? מה קורה אם שני הצדדים מחליטים לא לבדוק את המצלמות, ומסתבר כי יש טעות בהחלטה? מה קורה אם בהסתכלות הראשונה לא ראו כלום ורק מלצמה אחורית תפסה את הטעות? מה עושים כדי לא להתחיל לעכב יותר מדי את הפסקות המשחק ולא להפוך אותו למשחק כדורסל?

ללמנהלת מצפות לא מעט סוגיות שחבריה יצטרכו לדון ולהכריע בהן.