בעוד כולם עוסקים בפער אותו פתחה ברצלונה על פני ריאל ואתלטיקו מדריד, ניצבת לה בתווך ולנסיה הנמצאת במרחק ארבע נקודות בלבד מהחבורה של ארנסטו ואלוורדה, אותה היא תארח הערב (ראשון, 21:45) למשחק העונה האמיתי של הליגה הבכירה בספרד, לפחות נכון לעכשיו. המשחק, כמו כל משחקי הליגה הספרדית, ישודר בערוץ ONE למנויי yes ,HOT וסלקום TV. (בפרטנר tv – לא משודר).
דווקא אחרי שתי עונות כושלות במיוחד וכשאף אחד לא באמת ספר אותה בתחילת העונה כקבוצה שיכולה לרוץ בצמרת הגבוהה, החבורה של מרסלינו נמצאת בריצה אדירה שכוללת שמונה ניצחונות ליגה רצופים ואת הספרה 0 בטור ההפסדים בתום 12 מחזורים. העטלפים, שאפילו לא הצליחו להשתחל לעשירייה הראשונה בשתי העונות הקודמות, רושמים מספרים אדירים של 32 שערי זכות (אחד פחות מברצלונה ו-10 יותר מריאל מדריד) ו-11 שערי חובה (רק אתלטיקו, בארסה וריאל ספגו פחות), מאזן שעזר להם לצבור 30 נקודות מתוך 36 אפשריות ולהישאר קרובים לקטאלונים, על אף שאלה רושמים את הפתיחה הטובה בתולדות הלה ליגה.
מבחינה התקפית, הקבוצה מדרום ספרד נהנית מפריחה מחודשת של סימונה זאזה שכבר עומד על תשעה שערי ליגה אחרי עונה מזוויעה בווסטהאם, כשגם שני החלוצים הנוספים – רודריגו (7 שערים) וסנטי מינה (5 שערים) משלימים חוד קטלני. גם את ההגנה שספגה 65 שערים אשתקד (מקום 15 בליגה) הצליח מרסלינו לייצב עם הבאתם של הבלמים ג'ייסון מוריו מאינטר וגבריאל פאוליסטה מארסנל, שהצטרפו לאסקייל גאראי, מרטין מונטויה וחוסה גאיה המבטיח.
אבל עם הכבוד לשמות ולמספרים, נראה שוולנסיה של השנה היא בעיקר קבוצה מאוזנת שנבנתה עם לא מעט מחשבה כאשר מי שמרכיבים את הפאזל ומחברים בין כל החלקים, אלו שלושת שחקני הקישור שמחזיקים את האמצע, ולמעשה מהווים את הלב של הקבוצה – דני פארחו, ג'ופרי קונדוגביה וקרלוס סולר.
פארחו גדל בריאל מדריד ולאחר שהושאל לק.פ.ר האנגלית, חזר למדי הבלאנקוס ולא מצא את מקומו עד שעבר ב-2009/10 לחטאפה ובנה את עצמו כשחקן מוביל. בסופו של דבר מצא את עצמו השחקן בן ה-28 במדי העטלפים ב-2011/12 ובשש שנים הפך לסמל במסטאייה וגם עונד את סרט הקפטן. קונדוגביה לעומת זאת, הגיע לעטלפים בהשאלה מאינטר, אחרי שאכזב במדי הנראזורי וסולר שמשלים את החבילה, הוא שחקן בית שעשה את צעדיו הראשונים בקבוצה הראשונה במהלך העונה שעברה.
המהפך של דני
לאורך הקריירה שלו, פארחו התרגל להיות האיש היצירתי על המגרש, הקשר שמשחק לעומק, מספק מסירות חכמות שחותכות את קווי ההגנה וגם אמן של בעיטות חופשיות. יחד עם זאת, הספרדי אף פעם לא היה זה שיבצע את העבודה השחורה ואף קוטלג על ידי הפרשנים כ”שחקן אדיש”. העונה, מדובר בסיפור שונה לחלוטין.
מרסלינו, שחתם בקבוצה מיד בתום העונה שעברה החליט לבצע מהפך של 180 מעלות בכל מה שקשור לתפקודו של פארחו במרכז המגרש והפך אותו לאחד מהפועלים השחורים שלו, אלו שעובדים קודם כל בשביל הקבוצה ולא בשביל המספרים שלהם – ההחלטה של המאמן החדש ללא ספק נשאה פרי וההוכחה לכך היא שפארחו ממוקם כעת שלישי בין שחקני הליגה בחילוצי כדור (98), מוביל את הקבוצה בזכייה בקרבות אוויריים (57) ובנוסף עומד בראש טבלת צבירת הכרטיסים הצהובים של הליגה (6), עוד נתון שמעיד על ההקרבה שלו.
למרות כל אלה, הקפטן, שקיבל את הסרט בחזרה לאחר שנשלל ממנו בעבר בתקופת גארי נוויל, דואג להמשיך ולספק את המספרים שלו בחלק ההתקפי עם שלושה שערים ושלושה בישולים בכל המסגרות עד כה. "אני חושב שמה שהכי עזר לי בכניסה לתפקיד החדש הוא המזל שנפל בחלקי לשחק עם דויד אלבלדה הגדול. המסירות וכיבוש שערים זה משהו שהיה לי תמיד, אבל בכל הנוגע למשחק הקישור האחורי והיכולת לחלץ כדורים – הוא היה אמן ואני חושב שרכשתי הרבה מיומנויות בתקופה לצדו", אמר פארחו בראיון לעיתון מקומי. כעת, יצטרך דני להוכיח את הוורסטיליות שלו במרכז המגרש, גם מול אחת מחוליות הקישור הטובות בעולם.
החלטה ששווה מונדיאל?
הצלע השנייה במרכז המגרש העצמתי שבנה מרסלינו הוא הקשר הצרפתי, ג'ופרי קונדוגביה, שהגיע לעיר התפוזים בקיץ האחרון כמושאל מאינטר. עבור קונדוגביה מדובר בקדנציה שנייה בלה ליגה, אחרי שכבר כשהיה בן 19, בזמן ששיחק בקבוצת נעוריו לאנס, הוא נרכש על ידי סביליה ב-4 מיליון יורו ובעונתו היחידה בקבוצה היה שותף לאחת מארבע הזכיות של האנדלוסים בליגה האירופית. לאחר אותה עונה נרכש ג'ופרי על ידי מונאקו ב-20 מיליון יורו וכעבור שתי עונות נוספות, הנראזורי כבר שפכו 31 מיליון יורו עבור קשר נבחרת צרפת.
למרות שתי עונות פושרות במיוחד בכחול – שחור של אינטר, קונדוגביה יצר התעניינות רבה בקיץ באנגליה, כשצ'לסי, ליברפול וטוטנהאם התעניינו בשרותיו. בסופו של דבר, אינטר שכנראה לא רצתה לוותר על מי שאמור להיות חלק מהנבחרת הצרפתית המוכשרת בקיץ הקרוב ברוסיה, שלחה את הקשר בהשאלה לוולנסיה, במה שנראית כרגע לפחות, כהחלטה הטובה ביותר עבור שני הצדדים.
בזמן שהקבוצה ממילאנו חזרה להיות כוח משמעותי בצמרת האיטלקית אחרי לא מעט שנים, ג'ופרי הוא ללא ספק אחד הגורמים המרכזיים להצלחה המפתיעה של ולנסיה. "קונדוגביה ביחד עם פארחו הם הדינמו בחדר המנועים של ולנסיה", נכתב באחד מכלי התקשורת בעיר. קונדוגביה ופארחו פשוט משלימים אחד את השני בצורה מושלמת, כאשר דני מכתיב את קצב המשחק בזמן שהצרפתי מתמקד בכיסוי שטחים בצורה אבסולוטית ומרבה לזכות בכדורים בחצי המגרש של היריבה עם לחץ בלתי פוסק על הכדור.
דוגמה מושלמת לדומיננטיות של הקשר הצרפתי הייתה כבר במחזור השני, אז הגיעה הקבוצה של מרסלינו למפגש עם אלופת אירופה בברנבאו. קונדוגביה אומנם פתח את המשחק עם טעות שאפשרה לבלאנקוס לעלות ליתרון, אך בהמשך הוכיח שהוא שייך לרמות הגבוהות ביותר כשפעם אחר פעם ניצח את הקשרים הטובים בעולם בקרבות האמצע, מה שהביא לוולנסיה שוויון מהיר אחרי עוד חילוץ כדור שלו. בהמשך הוא גם היה זה שהשלים את המהפך עם שער אחרי הצטרפות אופיינית להתקפה מאחורה, אך לרוע מזלו המשחק נגמר בתוצאה 2:2.
אם במקרה של פארחו מדובר בשיפור באספקט ההגנתי, אז במקרה של קונדוגביה חל שיפור גדול מבחינת הפרקטיות בהתקפה. במהלך שתי עונות במונאקו הקשר מצא את הרשת 3 פעמים בלבד ב-64 משחקים והוסיף עוד שלושה בישולים, כאשר באינטר הסיפור לא היה שונה עם שני שערים ושלושה בישולים ב-56 הופעות. נכון לעכשיו, ב-10 הופעות בלבד במדי העטלפים, קונדוגביה הספיק לחגוג שלושה שערים, אליהם הוא הוסיף גם בישול, כשמעבר לכך, חלוצי הכדור והלחץ הבלתי פוסק שלו על שחקני היריבות, הם מהסיבות העיקריות להצלחה האדירה של החלק ההתקפי של הקבוצה.
בנבחרת הצרפתית שהיא ללא ספק אחת המועמדות הבולטות להניף את הגביע העולמי בקיץ הקרוב, מתקשה הקשר למצוא את מקומו בשל התחרות האדירה והעומס בעמדה שלו, כאשר בקמפיין המוקדמות הוא לא ראה דקת משחק. אך אם הקשר ימשיך ביכולת הנפלאה גם מול ברצלונה ובהמשך העונה כולה, דידייה דשאן לא יוכל להמשיך להתעלם ויצטרך בוודאי לקחת גם אותו בחשבון לקראת המשך הקמפיין של הטריקולור.
חביב הקהל שהפך במהירות ל-X פקטור
אין דבר שמספק קהל של קבוצת כדורגל יותר מאשר לראות שחקן צעיר שגדל בכל מחלקות הנוער, עולה לקבוצה הבוגרת ופורח בצורה מהירה ומשכנעת – זה בדיוק הסיפור של קרלוס סולר בוולנסיה. הקשר החל לשחק בקבוצות הנוער של המועדון כבר בגיל שמונה ולאחר שבתחילה תופקד כחלוץ, עשה עם השנים את הטרנספורמציה לעמדה במרכז המגרש.
סולר עבר את כל קבוצות הגילאים במחלקות הנוער ובגיל 18 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת המשנה, כאשר כעבור שנה וחצי עשה זאת גם בקבוצה הראשונה, במשחק ההפסד 3:2 לסוסיאדד, בעונה שעברה במחזור ה-15. מהר מאוד הקשר הצעיר הפך את עצמו לשחקן משמעותי בסגל ופתח במרבית משחקי הליגה עד לתום העונה, כשבעונה הנוכחית אצל מרסלינו, הוא ממשיך במומנטום ופתח בכל משחקי הליגה מלבד האחרון בו ניצחה הקבוצה 0:2 את אספניול, כשהוא עלה כמחליף בדקה ה-80.
סולר הוא מה שמוגדר אצל אנשי המקצוע כדורגלן שלם – הוא ניחן ביכולת להבקיע שערים ומחזיק ברזומה של יותר מ-500 ו-100 בישולים בקבוצות הצעירות של ולנסיה; הבנת המשחק שלו מאפשרת לו לשחק גם כפליי מייקר; ובנוסף רובן באראחה, אחד מהקשרים האחוריים הגדולים של העטלפים ונבחרת ספרד שאימן אותו בגילאי הנוער, השתמש בו הרבה מאוד פעמים גם למשימות הגנתיות, כשהקשר נמוך הקומה ידע להפגין גם את האגרסיביות הנדרשת בעת הצורך. סולר ידע לעשות את ההתאמות הנדרשות לכל משימה שמאמניו ייעדו לו וזה גם מה שפתח לו את הדלת להרכב הפותח של הקבוצה הראשונה.
העונה אצל מרסלינו, משחק סולר בן ה-20 לרוב בצד שמאל של הקישור, כשהוא מרבה לתמוך גם בפארחו וקונדוגביה במרכז וגם בשחקני ההתקפה. עד כה סולר רשם בליגה 4 בישולים ושער אחד, אותו השיג על הבמה המרכזית מכולן, ב-2:2 עם ריאל מדריד בברנבאו במחזור השני. הקהל במסטאייה לא יכול לחשוב על תסריט מספק יותר, מאשר שער נוסף של יקירם, הפעם מול הענקית השנייה של הליגה במשחק העונה.
רגע האמת
המשחק מול ברצלונה יכול להיות זה שימצב את ולנסיה ברביעייה הראשונה עד סוף העונה ומי יודע, אולי גם יהפוך אותה למועמדת אמיתית להיאבק על תואר האליפות ולשחזר את ההצלחה של אתלטיקו מדריד מ-2014/15. בכל מקרה, שלושת הקשרים שאמורים לפתוח, יעמדו במבחן הכי גדול שנתקלו בו עד כה וינסו לעזור לקבוצה לרשום ניצחון ליגה ביתי מול הקטאלונים, דבר שלא קרה מאז ה-18 בפברואר 2007, לפני יותר מ-10 שנים.