זה היה אחד מהלילות שלא ברור איך תצא מהם. מצד אחד, נבחרת ספרד היא אחת מהנבחרות הטובות ביותר בעולם, אבל מצד שני נבחרת ישראל הפסידה לה רק 1:0. מצד אחד, הספרדים עלו בהרכב משני יחסית, אבל מצד שני ישראל עמדה יפה מולו והגיעה להזדמנויות. מצד אחד, זה אמור היה להיות משחקו האחרון של אלישע לוי כמאמן הנבחרת, אבל מצד שני הוא מאמין שדווקא המשחק הזה השאיר לו עוד פתח של תקווה לקראת קדנציה נוספת. בשורה התחתונה, אלישע לוי לא ממהר להיפרד, לפחות בינתיים.
דווקא במסיבת העיתונאים שלפני המשחק הכל היה נראה מוכן לרגע העזיבה של המאמן הלאומי. יממה לפני ההתמודדות אלישע הבטיח שיענה על כל השאלות מיד עם שריקת הסיום בטדי, והוא גם דיבר במונחים מעט שונים, כאלה שהעידו על ריחוק מסוים מהנבחרת שלו. "אני מבין שכולם באים לעודד את הנבחרת הספרדית ואני מקווה שגם את הנבחרת הישראלית", אמר.
"מאוכזבים, זה לא הזמן לסכם"על סמך המשפט הזה, ייתכן שבשלב הזה אלישע לוי הרגיש שהוא כבר לא חלק מהנבחרת. ביטויים כמו "הנבחרת שלנו" הפכו פתאום ל"נבחרת הישראלית", כאילו היא זרה לו, כאילו הוא כבר השלים עם הפרידה. אלא שאמש, עושה רושם שמשהו השתנה בגישה שלו, וכנראה שגם הוא מרגיש שעדיין יש סיכוי, גם אם הוא קלוש, לכך שההודעה שיקבל מהבוס עופר עיני לאו דווקא תהיה הודעת פרידה. הוא נאחז בקרנות המזבח.
בניגוד להבטחה הקודמת שלו, אחרי המשחק האחרון בהחלט במוקדמות המונדיאל, אלישע לוי לא סיכם את הקדנציה שעשה בנבחרת, לא התייחס לדרך שניסה להתוות בשנה וחצי האחרונות ואפילו התחמק מתשובה לשאלה האם הוא עצמו עדיין מעוניין בתפקיד. "אתייחס לזה בבוא הזמן", השיב כמי שהשאיר לעצמו עוד שביב של תקווה.
אלישע לוי. אחד הקמפיינים הגרועים אי פעם (אחמד מוררה)ואם נתייחס לעובדות, הקמפיין האחרון היה אחד מהגרועים בתולדות נבחרת ישראל. ואכן, לא שזה שינה משהו, אבל המשחק אמש המתיק במעט את הגלולה המרה. אלישע לוי הכין את השחקנים שלו בצורה מיטבית, הניסיון ללחוץ במצבים הנייחים היה נכון, הנבחרת עמדה בצורה נכונה על המגרש והיא נראתה גם מחויבת ומגובשת. זה היה משחק חסר חשיבות, אבל אלישע רצה לבוא עם משהו למקבלי ההחלטות, או להוכיח לכולם שהוא עדיין ראוי לתפקיד.
את הערב שעבר, אלישע לוי פתח בידיעה שהספרדים יגיעו שבעים אחרי שכבר העפילו למונדיאל באופן רשמי. אמנם ז'ולן לופטגי לא הפסיד באף משחק עד כה, אבל הנבחרת שלו הפעם שיחקה בחוסר חשק זועק, בעוד שישראל הסתגרה ונלחמה על כל כדור. ביברס נאתכו ירד לעשות הגנה ועזר בעצירת ההתקפות של ספרד, טל בן חיים הבלם נתן עוד תצוגה הירואית וגם אלמוג כהן עזר לנבחרת לעבור את הלחץ של דקות הפתיחה.
טל בן חיים וקלטינס במהלך המשחק (אחמד מוררה)ככל שחלפו הדקות הישראלים הרגישו משוחררים יותר. בדקה ה-28 אלירן עטר עבר את סרחיו בוסקטס במרכז המגרש וניסה לבעוט מרחוק, אבל לא היה מדויק מספיק, ואלישע נתן לו מחמאה על הפעולה. עוד התקפה מתפרצת הובילה להזדמנות של אלמוג כהן, שבעט מקצה הרחבה ושלח את הכדור לחיבוק חזק עם פפה ריינה, ואלישע עודד אותו על הניסיון. לקראת סיום המחצית הנבחרת ניסתה להניע כדור ואפילו יצאה להתקפה מסודרת שבסופה נאתכו שוב איים על השער, ואלישע המשיך למחוא כפיים. וכשתומר חמד פספס כדור בתוך רחבת החמש, אלישע כבר תפס את הראש.
כשהנבחרת הרגישה מספיק בנוח, ספרד יצאה למתפרצת משלה מול ההגנה החשופה והייתה יכולה לעקוץ, אבל אריאל הרוש מנע מהכדור של פדרו לעבור אותו והשאיר עוד קצת אוויר בריאות של המאמן שלו. אסייר יראמנדי אמנם בסוף הכניע אותו, אבל הרוש הוכיח שמקומו בהרכב הנבחרת, אחרי שלא פחות מארבעה שוערים שונים פתחו בין הקורות בקמפיין האחרון. איזה בלגאן.
אלישע לוי. איזו מורשת הוא משאיר? (רדאד ג'בארה)וכששואלים מה הותיר אחריו אלישע לוי בפן המקצועי, קשה לשים את האצבע על מגמה מסוימת ולומר שהייתה שם דרך או כוונה. לא בקביעת ההרכב, לא בזימונים לנבחרת ולא בניהול המשחק. "מול ספרד נערכנו נכון מבחינה טקטית", קבע המאמן בסיום וניסה בכל זאת להסביר מה לא עבד בקמפיין הזה. "היה חסר לנו לעשות את הגול במצבים שקיבלנו. זה משהו שחזר על עצמו לאורך כל הקמפיין, כמעט בכל פעם לא הצלחנו להבקיע וירדנו מנוצחים".
האווירה סביבו הייתה רגועה יותר ממשחקים אחרים. הוא אפילו הרשה לעצמו לחייך במסדרון של חדרי ההלבשה, דווקא אחרי ימים לא קלים שעבר. מספרים שאלישע לוי התקשה לקבל את הביקורות עליו, הן מצד השחקנים והן מצד התקשורת, עד כדי כך שלעתים הוא גם לא האמין שיספוג כאלה האשמות. "היו דברים טובים ופחות טובים בקמפיין הזה, אבל זה לא רציני לדבר על כך על רגל אחת, בטח שלא עכשיו", טען המאמן שלכאורה ביקש עוד קצת סבלנות, עד שיחליטו בהתאחדות האם להיפרד ממנו או לא.
ז'ולן לופטגי ואלישע לוי (אחמד מוררה)כשהגיע לנבחרת, היה קונצנזוס גדול סביב אלישע. כעת כמעט כולם נגדו, אך כל עוד זה תלוי בו, לא בטוח שהוא אכן ניהל את משחקו האחרון כמאמן. הוא נראה מעט יותר בטוח בעצמו, עדיין מסרב לסכם ועדיין לא יוצא בהצהרות. "נכנסתי לתפקיד הזה במודע. הזהירו אותי שהנבחרת זה בית קברות למאמנים, אבל אני שמח שאימנתי אותה. אני אתאפק עד הרגע האחרון ואחכה להחלטת היו"ר. כך צריך לנהוג". זה היה מסוג הלילות שלא ברור איך תצא מהם, וגם עכשיו עדיין לא ברור באופן סופי לאן אלישע לוי הולך מפה או מה דעתו על כל זה.