בסיום המשחקים האולימפיים האורות כבו, האולמות נסגרו ומה שהיה הפך להיסטוריה. נבחרת הג'ודו הישראלית זכתה בשתי מדליות ארד בריו דה ז'ניירו וכבר אז החלו אנשיה לתכנן את השלב הבא. איך ייראו הספורטאים בטוקיו, כיצד הם יעבדו ובאילו משקלים הם יתחרו. כיום, קצת פחות משלוש שנים לפני, המירוץ לטוקיו נפתח באופן רשמי, התכניות מתחילות להתממש - והכוכבים של הענף כבר נמצאים בעיצומה של תוכנית האימונים שאמורה להביא אותם עד למאבקים על המדליה במשחקים האולימפיים ב-2020.
בנבחרת הגברים כל אחד מהג'ודאים מקבל תוכנית רב-שנתית אישית, שעד כה מביאה להצלחה אדירה. מאז 2013, בכל אליפויות אירופה והעולם הצליחו בנבחרת לגרום לג'ודאים הישראלים להתמודד על מדליות - והם גם זכו בהן, החל ממדליית הארד באליפות אירופה של טומי ארשנסקי לפני שלוש שנים, דרך שניים שהעפילו לחצי הגמר האולימפי בריו עם הופעות נהדרות של שגיא מוקי ואורי ששון, ועד לזכייתו של טל פליקר בארד באליפות העולם עם פתיחת הקמפיין הנוכחי.
רגע לפני שבכירי הג'ודאים יחזרו להתחרות, ONE חושף את היחידה המובחרת של אורן סמדג'ה ואת סוד ההצלחה שלה. שיטת העבודה, סוגיית העלאת המשקל והדרך שעברו המדליסטים הישראלים מהאימונים הראשונים ועד לחיוך על הפודיום.
אורן סמדג'ה. מוביל נבחרת שמספקת תוצאות (רדאד ג'בארה)בנבחרת הגברים הבוגרת יש בין עשרה ל-15 ג'ודאים שזוכים לליווי ומעקב צמוד. כמעט כל צעד שלהם נרשם ולכל ספורטאי יש גם תוכנית מקצועית שנתית, שכוללת בין שבע לשמונה תחרויות ומסמנת שתי תחרויות מטרה מביניהן, כאשר בדרך כלל מדובר באליפויות אירופה ועולם. בהתאם לתחרויות המטרה נבנית התוכנית השנתית, שמחולקת לשלושה שלבים.
השלב הראשון מתייחס לתחילת העונה, מינואר ועד לתחרות המטרה הראשונה, והיא עובדת על בניית הגוף והעמסת כוח. מדובר בעבודה במשקולות, עבודה על "כוח טהור" שמקפיצה את רמת הכוח בצורה משמעותית ואימוני "עומס" שבהם במשך שעה וחצי כל ג'ודאי עורך 15 קרבות כדי להיכנס לכושר ולתרגל קבלת החלטות תחת עייפות. האימונים הם כפולים, עם אימון בוקר, מנוחה ואימון ערב.
אחרי תחרות המטרה הראשונה שמגיעה באפריל, מתחיל השלב השני בתוכנית השנתית, שעובד על הטכניקה ו"חידוד הספורטאי". ככל שמתקרבים לתחרויות המטרה, האימון הופך לממוקד יותר, כאשר אימון המשקולות הופך לאימון על כוח מתפרץ, התזונה יותר מאוזנת והג'ודאים מתחזקים באנרגיה ששומרת עליהם ערניים וחדים. בשלב השלישי, שמתחיל באליפות העולם ומסתיים בדצמבר, הג'ודאים מפחיתים את העומס, מקבלים מנוחה קלה לעתים, ובעיקר עובדים לקראת יציאה לטורנירים קטנים שיגרפו להם נקודות דירוג נוספות.
מעלים במשקל, ונשארים קלילים
האיש שמנצח על התזמורת, אורן סמדג'ה, בונה כל אחד מהג'ודאים שלו לכמה שנים קדימה ולא רק לקדנציה אולימפית אחת. ככל שעובר הזמן, חלק מהם קופצים בקטגוריית המשקל שלהם. מעבר שכזה די שכיח אבל גם קריטי יחסית. מצד אחד הוא יכול להוביל לקריסה, מצד שני הוא יכול להשיג יתרון. רק בקמפיין האולימפי האחרון לריו אורי ששון קפץ למשקל הפתוח מקטגוריית המשקל שהגבילה אותו עד ל-100 ק"ג, כאשר מאז ריו גם גולן פולק עזב בתקופה האחרונה את קטגוריית המשקל שהגבילה אותו עד ל-66 ק"ג ושיא מוקי עלה מ-73 ק"ג ל-81 ק"ג.
סמדג'ה וחניכיו אורי ששון, שגיא מוקי וטל פליקר באימון (רדאד ג'בארה)"ספורטאים לפעמים חוששים מהתהליך הזה, וכך היה גם עם אורי ששון, אבל עכשיו כולם מבינים שזו תוכנית שיכולה לשדרג את הג'ודו שלהם", הסביר סמדג’ה. "באורי ששון היו תכונות שיכלו להפוך אותו לאחד מהספורטאים הגדולים במשקל הפתוח ועובדה שאורי הצליח להביא את היתרונות שלו לשם. אמנם בהתחלה היריבים נראים הרבה יותר מפחידים, אבל הוא היה זריז יותר מרובם וזה עזר לו להגיע לאן שהגיע".
ששון שוקל כיום 128 ק"ג ולמרות זאת הוא הצליח לשמור על התנועות החדות שלו, הירידה על הברכיים והכוח המתפרץ הנהדרים שלו גם במשקל הפתוח, הרבה בזכות עבודה צמודה שנעשתה מול הצוות המקצועי של הנבחרת. בזכות עבודת רגליים חזקה, במשחקים האולימפיים הוא גם כמעט הצליח לגבור על טדי ריינר, הצרפתי ששולט בקטגורייה הזו, אבל ששון הפסיד לו ממש ברגע האחרון בחצי הגמר האולימפי. למרות זאת, טדי ריינר סיפק הצהרה בסיום הקרב ("אורי ששון הוא לוחם גדול") ושניהם הופיעו זה לצד זה על הפודיום.
את אותו התהליך מנסים לעשות כאמור עם ג'ודאים נוספים בארץ, במטרה להביא אותם להצלחות גדולות יותר. כדי לעלות במשקל, רובם ככולם עובדים בשיטת היפרטרופיה, שיטת אימונים שמגדילה את מסת השריר מבלי להעלות את אחוזי השומן שלהם, אבל התהליך עשוי לגרום לעתים גם לפגיעה ביכולות שלהם והוא מורכב.
אורי ששון בקרב מול טדי רינר בריו (עמית שיסל)"העניין הוא לשמור על הזריזות של הספורטאים שלנו ותוך כדי לגרום להם להתפתח במימדי הגוף", ניתח סמדג'ה. "זה לא דבר פשוט. כשמעלים את מסת השריר בדרך כלל זה בא על חשבון משהו אחר ולכן הספורטאי צריך להיות מאוד מאוזן, כי אם מעלים יותר מידי במשקל אז הוא גם יהיה פחות מהיר. לכל אחד נבנית תוכנית אימונים שמכוונת למשקל שלו ואנחנו עובדים איתם צמוד כדי לשמור שהם לא ייצאו מאיזון".
שגיא מוקי נמצא בתקופה האחרונה בתכנית אימונים שכזאת ולפי הנתונים הוא השלים עד כה כ-70 אחוזים מתוכה. בימים שאחרי הקמפיין האולימפי בריו, בו הוא סיים במקום החמישי, מוקי לקח מנוחה - גם בעקבות הפציעה בגבו - והפסיק להתאמן. הוא קיבל אישור לאכול מה שבא לו וכמה שבא לו, ואפילו פרסם תמונה עם בטן מלאה על רקע מגשי פיצה שאימו הכינה בבית.
"איפשרנו במודע לכל מי שהיה בריו להשתולל קצת ביום שאחרי", סיפר גורם בנבחרת. "שגיא אכל ככה כי הייתה לו עליית משקל מתוכננת וברגע שהוא הפחית אימונים אז רמת השומן עלתה פי כמה. היום יש לו קוביות בבטן והוא שרירי וחזק".
שגיא מוקי. נהנה בחופשה, ועכשיו לעבודה (אחמד מוררה)בעוד כשלושה חודשים מוקי צפוי להגיע לשלבים הסופיים של התכנית, שבדרך כלל לוקחת למעלה מחצי שנה של עבודה קשה ולפי הג'ודאים היא לא פשוטה בכלל. מוקי חזר לאימונים במשקל של 78 ק"ג וכיום הוא שוקל 84 ק"ג, כך שהוא אמנם קרוב למשקל הרצוי, שיהיה עד חמישה קילו מהמשקל התחרותי שלו, אבל הוא גם עדיין בוודאי מרגיש רחוק מהיעד הסופי.
סמדג'ה הוא זה שבונה את המטרות והתכניות, קובע את היעדים ומנתח את הכל ממבט על. כל תוכנית אישית שניתנת לג'ודאי בנבחרת מורכבת גם מסעיפים של עבודה על משקולות ותזונה. לכן לצידו של סמדג'ה יש צוות של חמישה עוזרי מאמן - גיא פוגל, גיל עופר, יואב שמש, גלעד אקו וארתור קטייב שגם עובדים עם הנבחרות הצעירות ומנסים לטפח את הכוכבים הבאים של הענף. ביחד איתם עובד צוות נוסף שכולל את מאמן הכוח וובה גורודצקי, התזונאי מיקי מדר, הפסיכולוג אלעד פזי, הפיזיותרפיסטים נימרוד משה ועידו רוקח, והמסאז'יסט נתן שפירא.
התזונאי בונה לג'ודאים תוכניות תזונה מאוזנות שכוללות פחמימות, מינרלים, חלבונים ואנרגיה. הוא מודד אחוזי שומן לפחות פעם בחודש כדי לבחון את המשקל שלהם, קצב ההתקדמות בעבודה והיחס בין אחוזי השומן לשרירים. בשבוע שלפני כל תחרות נעשית שקילה יומית והג'ודאים מקבלים יותר תוספי תזונה ואנרגיה, גם במהלך האימון. ביום התחרות עצמו כל ספורטאי אוכל ושותה לפי תפריט שמותאם לו אישית.
טל פליקר, זוכה מדליית הארד באליפות העולם (אחמד מוררה)עבודת הפסיכולוג היא עוד יותר פרטנית ונעשית ברובה עם סמדג'ה שפותח קטעי וידיאו ועובר על כל יריב אפשרי שיכול להופיע מול הג'ודאי שלו. הם מציגים לו את החולשות של היריבים, מדברים איתו גם על החולשות שלו ונותנים דגש טקטי על מנת שהטעויות שעשה בעבר לא יחזרו. בין לבין, כל ג'ודאי מקיים גם שיחות אישיות עם הפסיכולוג ומדבר איתו על כל מה שעובר עליו.
לאחרונה צצו כמה פרשות על שימוש בסמים, בעיקר בקרב כדורגלנים ואתלטים, ובנבחרת נערכו מראש לאירועים מהסוג הזה. כמעט בכל פעם שג'ודאי מסיים על הפודיום הוא נלקח לבדיקת סמים במסגרת התחרות, ובנבחרת החליטו כבר לפני כמה שנים שהם לא ממתינים עד לבדיקות של אנשי האיגוד העולמי אלא עושים בדיקות עצמיות בארץ, לפחות פעם בחודשיים. "מדובר בבדיקות מנע. לשמחתנו, עד עכשיו אף ג'ודאי לא נתפס, אנחנו יודעים איפה הם עומדים אבל בודקים גם את עצמנו", אמר גורם בנבחרת.
אחרי שנה וחודשיים של הפסקה, אורי ששון יחזור בסוף השבוע הזה להתחרות בטשקנט. גם שגיא מוקי וטומי ארשנסקי יתחרו שם. בהמשך צפוי לחברי הנבחרת מחנה אימונים של חודש ימים ביפן ותוך כדי הם גם יתחרו בגרנד סלאם טוקיו. אחר כך ירימו קצב, ישרפו עוד קצת שומן ויגבירו את דרגת הקושי באימונים, לקראת עיצומו של הקמפיין האולימפי, שנתיים וחצי לפני הדבר האמיתי.