אליפות אירופה האחרונה בהתעמלות אמנותית הייתה משמעותית לקרב המשולש על זהות היורשת של נטע ריבקין בענף. בדרך כלל מאבקים ספורטיביים מהסוג הזה גרמו לא פעם לתככים ומזימות בין האגודות שלהן. אבל מאבקים מהסוג הזה יכולים גם לגרום לספורטאיות להוציא מעצמן את המירב על המשטח במטרה להוכיח את עצמן יותר. ובתחרות הזו, לינוי אשרם אכן הצליחה לעשות זאת. רק בלי תככים ובלי מזימות.
המתעמלת בת ה-18 מראשון לציון לא התעסקה בפוליטיקה או במה שקורה אצל היריבות שלה. להפך, היא מכבדת אותן אבל גם יודעת שהיא צריכה להתרכז בעצמה. ואחרי אליפות אירופה זה באמת עבד, כאשר אשרם חזרה לארץ עם שתי מדליות ארד מהגמרים של תרגילי החישוק והאלות - דווקא אחרי פציעה קשה. מעולם לא היה הישג כזה בתולדות ענף ההתעמלות הישראלי ואשרם היא כבר לא "היורשת", אלא ספורטאית פורצת דרך.
אחרי ההצלחה המסחררת, לינוי אשרם דיברה בראיון ל-ONE על השינוי שעברה, הפציעה הקשה שגרמה לה לשנות את התרגילים לפני אליפות אירופה, המחיר האישי שגובה ממנה העבודה בהתעמלות והייחודיות שלה בענף.
לינוי, עשית היסטוריה.
"כן, שתי מדליות זה מרגש מאוד".
מה זה עשה לך להגיע לארץ ולעכל את גודל ההישג?
"זה מטורף. ראיתי איך כל העבודה הקשה שעשיתי השתלמה לי בסוף ושווה לעבוד קשה".
מוזר לראות מתעמלת ישראלית מופיעה פעמיים על הפודיום.
"זה החזיר אותי לסוג של נוסטלגיה כי בג'וניור גם זכיתי פעמיים במדליית ארד באליפות אירופה. כשהייתי קטנה לא ממש נקלט ועכשיו ראיתי שעשיתי את זה עוד פעם אז פתאום הבנתי שאני באמת יכולה לעשות את זה שוב ולהצליח".
כשאת חוזרת לארץ, מה אומרים לך אנשים מסביב?
"מלא אנשים גאים בי ותומכים בי. האגודה שלי (הפועל ראשון לציון) הפתיעה אותי בשדה וחיבקה אותי. כיף לראות הרבה אנשים שתומכים בי ורוצים בהצלחה שלי".
לינוי אשרם עם שתי מדליות הארד מאליפות אירופה (איציק בלניצקי)ומה עכשיו את עושה כדי שזו לא תהיה הבלחה חד פעמית אלא הצלחה מתמשכת?
"אני ממשיכה לעבוד קשה, להשקיע באימונים ולטפל בכל מה שצריך. אני ממשיכה להתאמן מהבוקר עד הערב".
לפני שיצאת לאליפות אירופה הייתה לך פציעה מאוד קשה עם קרע במיניסקוס והצלחת להשתקם ממנה במהירות שיא. איך זה קרה?
"הייתה לי פציעה וקיבלתי הרבה תמיכה מהצוות הרפואי שלי. בהתחלה התבאסתי וחשבתי שזה יפגע בי אבל ראיתי שאני באמת מצליחה להשתקם מהר אז הייתי אופטימית, לא נתתי לזה להיכנס לי יותר מידי לראש. חזרתי לאימונים וממש יום אחרי הניתוח כבר הייתי באולם וחזרתי לעצמי".
היא כבר מאחורייך?
"היא מאחוריי והכל מעולה".
הפציעה כבר מאחוריה. אשרם באימון (איציק בלניצקי)בואי נחזור לרגע של הפציעה. את באימון, מרגישה את הכאב, מה עובר בראש באותם רגעים?
"זה היה קצת מוזר. לא באמת הבנתי מה קרה. הייתי בשוק. הלכנו ובדקנו את זה. בהתחלה זה הוריד אותי אבל כשראיתי שאני משתקמת מהר כבר לא חשבתי על זה".
עשיתם איזה שינוי בתרגילים בעקבות הפציעה הזו? נאלצתם לתכנן דברים בצורה אחרת?
"כן, התחלנו לשנות תרגילים לפי יכולת הביצוע שלי וראינו שגם עם השינויים של התרגיל הצלחתי לבצע את הכל בצורה טובה ולהתחרות".
"הרבה מנסים לחקות את תרגיל החישוק שלי”
מעבר לכך שהיא הישראלית הראשונה שהופיעה פעמיים על הפודיום באליפות אירופה לבוגרות, אשרם סחפה את כל עולם ההתעמלות לנסות ולחקות את הביצוע שלה לתרגיל החישוק, שבו היא מסובבת את החישוק על הפנים תוך כדי הביצוע. מי שאחראיות לתרגיל הזה הן המאמנת שלה לנה קופילנקו והכוריאוגרפית שלה איילת זוסמן.
מי שהמציאה את האלמנט הייתה זוסמן, שראתה במקרה את החישוק מסתובב על פניה של מדריכה במסגרת חוג לתנועה עם חישוק בפלורנטין - והתאהבה. לצערה, בשנה שעברה האיגוד העולמי לא הכיר בזה כאלמנט, כפי שהכיר למשל ב"אלמנט ריבקין" בעבר, אבל אולי בעקבות זאת שלא מעט מתעמלות מנסות כעת לחקות אותו, יכול להיות שבשנה הבאה זה יקרה.
"בזמן האחרון הרבה אומרים לי שהם מנסים לחקות את זה ומדברים איתי על מה שעשינו, עם הניסיון הזה לסובב את החישוק על האף והסנטר", סיפרה אשרם. "בתחרות הראשונה שעשיתי את זה ראיתי שהרבה אנשים מתלהבים מזה ומתחילים לדבר על זה ולשלוח תמונות של זה. כיף לראות שמתלהבים ממה שאני עושה. אני מקווה שזה יתפוס והלוואי שזה יהיה כאלמנט על השם שלי".
סיפור הצלחה. אשרם והחישוק (איציק בלניצקי)הרבה אנשים לא מכירים את לינוי אשרם שמחוץ למשטח. מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
"האמת שגם מחוץ למשטח ולאימונים אני אותה לינוי, אין משהו מיוחד. אני מאוד אוהבת להיות עם המשפחה כל הזמן, מבלה עם האחים שלי. אני אוהבת לשחות וללכת לים. עם ההורים שלי הייתי עושה טיולי ג'יפים, עכשיו זה קצת פחת אמנם אבל אם יש לי הזדמנות ללכת לטייל ביום חופש אז זה קורה".
יש ימי חופש בכלל בענף התובעני הזה?
"בדרך כלל יש פעם בשבוע יום חופש ואם זה קרוב יותר לימי התחרויות אז אין אותו. וכשיש, אני אוהבת להיות עם המשפחה".
יש לך חבר, אגב? כי בטח יש כמה שמתעניינים עכשיו.
"לא, אין לי זמן לזה".
יש מעריצים ומעריצות?
"כן, מלא בנות התחילו לכתוב ולשלוח לי הודעות, אם זה באינסטגרם, בפייסבוק ובווטסאפ. יש כאלה שכותבות לי 'אנחנו מעריצות שלך', 'אנחנו אוהבות אותך', 'אנחנו רוצות להיות כמוך', כתבו לי אפילו 'את המלכה של ההתעמלות' וזה מאוד מרגש לשמוע שיש בנות שרואות אותי ככה".
אין הרבה זמן, אבל יש מעריצות (איציק בלניצקי)בתחושה שלך, קיבלת הכרה גדולה יותר אחרי אליפות אירופה הזו?
"כן. אחרי אליפות אירופה אני מרגישה שאני יכולה גם להמשיך להצליח ולהגיע לתוצאות יותר טובות".
קיבלת איזה הלם מסוים מהתגובות שהגיעו כתוצאה מהזכייה או שנהנית מזה?
"בהתחלה היה לי קשה לעכל. עכשיו זה כבר בסדר, אבל אני לא נותנת לעצמי להרים את הראש יותר מידי ולהגיד לעצמי ‘זהו לקחתי מדליות באירופה וסיימתי’. עכשיו זה נמחק. זה היה, זה קרה וממשיכים הלאה. אני לא אתן להצלחה אחת להפיל את שאר ההצלחות שיבואו, אני לא נותנת לזה להיכנס לי לראש".
מבחינת לימודים בבית הספר, מה קורה? איפה את עומדת?
"בערך מכיתה ח' הפסקתי ללמוד בבית הספר אבל ההורים מאוד תומכים בי ועוזרים לי, הם קובעים לי שיעורים פרטיים ואני הולכת ללמוד שם. אני בעצם לומדת לבד ומשלימה בגרויות לבד. אני פותחת ספרים, קוראת באינטרנט, מורות בבית ספר שלי (הגימנסיה הריאלית בראשון לציון) מאוד עוזרות לי ובאות במיוחד שעה קודם ללמד אותי ובסוף תהיה לי בגרות".
עוד מעט את אמורה גם להתגייס לצבא. מה יהיה שם?
"כן, אני אתגייס כספורטאית מצטיינת ואני אגיע לאימונים תוך כדי".
לוקחת שיעורים פרטיים במקום ללכת לבית הספר (איציק בלניצקי)היו רגעים במהלך הקריירה הקצרה שלך שאמרת לעצמך שאת מרימה ידיים או רגעים שבאת ואמרת לעצמך שקשה לך?
"כן, היו רגעים כאלה אבל זה קורה לכל ספורטאי. יש עליות, יש ירידות וזה טבעי אבל בסוף אני חוזרת לעצמי וממשיכה הלאה".
יש הרבה שאמרו שעשית בית ספר לכולם במאבק הזה של שלוש המתעמלות שבדרך לרשת את נטע ריבקין. הרבה התעסקו במה שהיה מסביב, אבל אצלך הכל היה שקט יחסית. את מרגישה את כל המתח הזה מסביב?
"יש מתח, אבל אני מתעסקת רק בעצמי כדי להוכיח לכולם שאני יכולה להמשיך ולהצליח".
ומה את חושבת על שתי המתחרות שלך בארץ, טורי פילנובסקי וניקול זליקמן?
"שהן מתעמלות מעולות".
טורי פילנובסקי. יש הערכה (משה חרמון)את יודעת, זה ענף שהוא נשלט בעיקר על ידי יוצאות ברית המועצות. את קצת שונה, בכל זאת עם שורשים של אבא מתימן ואמא מיוון. את מרגישה שאת מיוחדת פה?
"כשאני באה לתחרויות, רוב המתעמלות מרוסיה ואני בדרך כלל הישראלית היחידה, אבל זה לא מפריע לי. בהתחלה חושבים שאולי אני רוסיה אבל זהו".
מה השאיפות שלך להמשך?
"המטרה הרחוקה היא כמובן המשחקים האולימפיים בטוקיו ובדרך יש עוד אליפויות עולם ותחרויות נוספות. אני לאו דווקא מסתכלת על מדליות, אני רוצה לבוא ולעשות את התרגיל הכי טוב שלי בכל פעם. אני אופטימית ומאמינה שאוכל להגיע לטוקיו, אבל הכל מלמעלה".