יום חמישי, 19.04.2018 שעה 08:37
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר|

אופיר מזרחי: הרגשתי שאני לא נהנה מכדורגל

חלוץ לוגאנו מסכם תקופה קשה: "אנשים לא ידעו מה עברתי, יש רגעים שאני נשבר", "חורה לי שלא סופרים אותי בארץ", ומצהיר: "לא אשחק באירופה בכל מחיר" (37 תגובות)

11/03/2017 08:14 מאת גל ברקן
אופיר מזרחי. מסכם תקופה בראיון ל-ONE (אתר רשמי)
אופיר מזרחי. מסכם תקופה בראיון ל-ONE (אתר רשמי)

את הקיץ האחרון אופיר מזרחי לא ישכח. שחקנה של עירוני קריית שמונה דאז, המלפפון החם של ליגת העל, סיים עונה מוצלחת עם עשרה שערי ליגה ונישא לבחירת לבו אביה. אלא שגם הוא עצמו לא דמיין שחמישה ימים בלבד אחרי שישבור את הכוס מתחת לחופה, הוא כבר יחתום בלוגאנו, היום במקום השישי בליגה השווייצרית. כעת, לקראת הישורת האחרונה של העונה, הוא מסכם את התקופה המאתגרת בראיון מיוחד ל-ONE, עם לא מעט תובנות מפתיעות, אכזבות ותקוות להצלחה.

לא מעט עבר על מזרחי בן ה-23 בעונתו הראשונה מעבר לים, אבל גם הוא יודה שהכל התחיל מהר מדי. “בקיץ חיכינו להצעות, מצד אחד להצעה מקבוצה גדולה בארץ, ומצד שני להצעה טובה מחו”ל. ההצעה מאירופה הגיעה כמה שעות לפני ההצעה מהארץ והחלטתי שאני הולך על אירופה. הכל קרה מהר. באמצע החתונה הסוכן שלי גלעד קצב לחש לי באוזן: ‘תהיה מוכן, השבוע יהיו התפתחויות’. זו הייתה הזיה”.

עוד באתר:

וכך אכן היה. מזרחי ארז מהר, נסע עם אשתו הטרייה והתמקם בלוגאנו, עיר השוכנת בגבולות שווייץ אך גובלת את איטליה ותושביה דוברי איטלקית בלבד. “עברתי חצי עונה שקשה להגדיר. הכל קרה מהר מדי. חתמתי ישר אחרי החתונה, הגעתי מהר לשווייץ וכבר לאחר שלושה שבועות היה לנו משחק ליגה. לא ידעתי אפילו מילה באיטלקית ואנשים כאן לא מדברים מילה באנגלית. נתנו לי לשחק בהרכב, למזלי הייתי טוב ובישלתי. במשחקים הראשונים בקושי ידעתי את שמות השחקנים. ההתחלה הייתה טובה, הייתי עם שני שערים ושלושה בישולים אחרי חודשיים. אמנם בליגה לא כבשתי, אבל בסך הכל שיחקתי טוב מאוד”.

הייתה תקופה שכבר רציתי לחזור לארץ כדי ליהנות מכדורגל, לא כמו שאנשים אומרים: ‘הוא רוצה לחזור כדי להרוויח כסף’ או ‘הוא הלך לחמם ספסלים’. זה לא נכון, אף אדם שלא חווה את זה, לא יודע מה אנחנו עוברים פה. אתה לא עושה את כל המאמצים האלה כדי לאכול חרא, אלא כדי ליהנות

אלא שמאז החתימה לוגאנו שחקני התקפה נוספים, מזרחי נע בין הרכב, ספסל ליציע, מאמנים הוחלפו והרבה עבר על המועדון מהעיר השוכנת לגדות חופיו הצפוניים של אחד האגמים היפים באירופה. השחקן הישראלי כבש צמד בגביע, בישל לא מעט בליגה, פתח בתשעה משחקי ליגה ונכנס כמחליף בשמונה נוספים, אך מבלי למצוא את הרשת. 

אופיר מזרחי: "מי שלא חווה זאת, לא יודע מה אנחנו עוברים" (אתר רשמי)

“לוגאנו זה מקום קטן, שקט ורגוע. ב-19:00 הכל נסגר, אין כאן חיי לילה”, מספר מזרחי. “רמת הכדורגל בליגה השווייצרית גבוהה יותר מבישראל. קשה להסביר ואי אפשר להשוות, אבל יש כאן מועדונים גדולים וכדורגל מאוד מהיר, טקטי ופתוח. אף קבוצה לא מגיעה להסתגר או להתגונן, כמעט ולא קיימת כאן תוצאה של 0:0. בכלל, נדיר למצוא תוצאת תיקו, תמיד המשחקים כאן נגמרים ב-1:3, 0:2, אפילו 0:6. תוצאות גבוהות שכיחות בליגה הזו”.

איך הייתה ההתאקלמות?
“אני מבין ספרדית והאיטלקית הייתה לי קלה ללמידה. אשתי ואני לקחנו קורס של עשרה שיעורים וזה מאוד עזר, כי ביום-יום שמעתי ודיברתי. הבנתי מהר, אבל לדבר כמו שצריך התחלתי רק אחרי חצי שנה. שחקן ישראלי שעובר לחו”ל, ההתאקלמות שלו היא שונה. אם אתה כובש במשחק הראשון או השני אז ההרגשה טובה, אבל זה כדורגל ואנחנו לא מחליטים על שום דבר. אתה צריך להסתגל לדברים בכל יום מחדש ואם אתה לא תמיד משחק או שההתחלה שלך לא נעימה – זה שונה. הגעתי, פתחתי, שיחקתי, ואני עדיין משחק. אמנם לא כל הזמן, אבל כמעט בכל משחק אני משתתף”.

בהתחלה כמעט ולא דיברתי עם אף אחד, היה לי מאוד קשה. לא היה לי נעים להיות בחדר ההלבשה. אלה דברים שבקריית שמונה היו לי כמו בית, ולדברים האלה אתה הכי מתגעגע

ובכל זאת העונה לא התגלגלה כפי שציפית.
“בהתחלה לא הרגשתי אירופה מבחינת הכדורגל. האימונים לא היו ברמה הכי גבוהה, העלו מאמן מהנוער שהיה מאוד לחוץ בשנה הראשונה שלו. זה הגיע למצב שאם אתה לא מבקיע, אתה יוצא מההרכב. הביאו שחקנים חדשים והייתה לי תקופה של ארבעה חודשים שכבר רציתי לחזור לארץ. רציתי לחזור ליהנות מכדורגל, לא כמו שאנשים אומרים: ‘הוא רוצה לחזור כדי להרוויח כסף’ או ‘הוא הלך לחמם ספסלים’. זה לא נכון, אף אדם שלא חווה את זה - לא יודע מה אנחנו עוברים פה. אתה בא למדינה רחוקה, רחוק מהמשפחה ומהסביבה המוכרת. ואתה לא עושה את כל המאמצים האלה כדי לאכול חרא, אתה בא לעבוד קשה וליהנות מהעבודה הזו. ובשביל ליהנות ממנה צריך להתמיד, להמשיך לעבוד עוד יותר קשה, להיות סבלני ולחכות לתוצאות. זו בעיקר עבודה מנטלית. אגדיר את חצי העונה הראשונה שלי בחו”ל כלא כל-כך מוצלחת. חצי שנה של הסתגלות”.

לא היה שלב מסוים שבו הרגשת שדברים משתנים?
“המאמן החדש שהגיע בינואר, פאולו טראמזני, היה עוזר מאמן נבחרת אלבניה במשך חמש שנים. הוא היה שחקן גדול וכשהוא הגיע הרמה השתפרה. התוצאות טובות יותר והכדורגל מתאים יותר. בתחילת העונה כמעט ולא דיברתי עם אף אחד והיה לי מאוד קשה. לא היה לי נעים להיות בחדר ההלבשה. אלה דברים שבקריית שמונה היו לי כמו בית, גדלתי שם וקיבלתי את ההרגשה הכי טובה, ולדברים האלה אתה הכי מתגעגע. אז בהתחלה לא היה לי את זה, אבל עכשיו יש לי שם הרבה חברים ואני מסתדר עם כולם. אם הייתי מגיע וכובש חמישה-שישה שערים בהתחלה, הייתי הכוכב הכי גדול של לוגאנו. אבל זה לא ככה”.

אופיר מזרחי במדי ק"ש: "רציתי לחזור ליהנות מכדורגל" (עמית מצפה)

למה לא הצלחת להגיע למעמד שרצית?
“האמת, בלי תירוצים, זה שילוב של הרבה דברים. בהתחלה שיחקתי בהרכב מבלי לדעת את שמות החברים שלי לקבוצה. זה עולם אחר, זה לא ישראל. זו שווייץ, רק שכאן זו שווייץ מעורבת עם איטליה אז בכלל הכל שונה. היה לי חוסר מזל, הגעתי למצבים, החמצתי. אבל אני מסתכל על נקודות נוספות במשחק חוץ משערים, כמו בישולים והעובדה שמשחק המעבר כמעט תמיד עובר דרכי ובכלל כל כובד המשחק של הקבוצה. יש לי חלק מאוד גדול בהתקפה”.

היו הרבה רגעים שהרגשתי שאני כבר לא נהנה מכדורגל, פעמים שחזרתי הביתה והסתגרתי בחדר ל-20 דקות של עצבים וסערת רגשות. זה לא פשוט, המוח שלך מקבל הרבה מכות ואתה לא יודע איך לאכול את זה. יש לי את הרגעים שלי שאני נשבר מבפנים, אבל אחר כך אני מוציא את זה במגרש

וכמה אתה מרוצה מהמצב הנוכחי?
“ברור שאני רוצה לשחק יותר, זה לא סוד. אף שחקן לא רוצה לשבת על הספסל. אני מדבר המון עם המאמן וכרגע יש לי בעיה. הקבוצה נמצאת במצב טוב וכשקבוצה רצה – קשה לשנות. לוגאנו רק עלתה ליגה לפני שנתיים וכבר מתקרבת לאירופה, אז המצב טוב. אני עובד קשה, המאמן רואה אותי באימונים, מרוצה ממני ומדבר איתי המון, אבל לא נעים לעלות ולשחק רק מהדקה ה-86. לפני שבועיים עליתי בדקה ה-63, שיניתי את המשחק ובישלתי, ומשחק אחר כך לא שיחקתי. אין מה לעשות, כשהקבוצה רצה אתה צריך לרוץ איתה”.

“בפתיחות ומבלי להשלות את עצמי”, הוסיף מזרחי, “בקבוצה מדברים איתי ואומרים לי שאני אחד השחקנים הטובים בסגל ושהם מאמינים בי, אבל אני צריך לחשוב בצורה ריאלית וחייב לשחק. זה הכי חשוב. יש לי כאן שלושה חודשים ואתן את המקסימום בכל דקה, בכל 15, בכל 20 ובכל 90 שיתנו לי לשחק. אם זה לא ילך, אז בסדר גמור”.

תסכים לחזור לארץ בקלות או שתתעקש על אירופה?
“אני רוצה להישאר באירופה כמה שיותר, זה לא שאני רוצה לוותר. אני לא אדם כזה. יש כאן שניים-שלושה אימונים ביום ואני קורע את עצמי גם בעבודה אישית. אני פייטר, בסופו של דבר אני צעיר ולא רוצה לוותר לעצמי כל-כך מהר. כדורגל זה דבר מאוד נזיל. היום אני למטה ומחר אהיה למעלה, אני יודע את זה. בגלל זה אני עובד כל-כך קשה ומחכה לצ’אנס שלי. ההעדפה שלי היא להישאר באירופה, אבל לא בכל מחיר. הצעה טובה מהארץ תגרום לי לחזור”.

איך הרגשת עם המעבר המהיר? אולי פעלת בפזיזות מבלי להתכונן כראוי?
“לא היה לי ספק ולא היו דיונים. ביום ראשון התחתנתי, בחמישי חתמתי בשווייץ. הכל קרה כל-כך מהר שאפילו אשתי ואני לא הספקנו לדבר על זה. היו דיבורים כבר לפני שנה ושנה וחצי שאעבור לשווייץ, הייתה התעניינות גם מגראסהופרס וסיינט גאלן”.

אופיר מזרחי: "רוצה להשאר באירופה כמה שיותר" (אתר רשמי)

מה הרגעים הקשים ביותר?
”לפעמים יש רגעי משבר כשאני לא משחק, או שפתאום הולך לא טוב. הייתה תקופה מאוד לא טובה של רגשות, שאתה אומר לעצמך: ‘יא אללה, חשוב לי לאהוב את מה שאני עושה’ ואם אתה קצת יורד פה, אז אתה לוקח את זה למקום אחר. היו לי הרבה רגעים שהרגשתי שאני כבר לא נהנה מכדורגל. וזה קרה דווקא ברגעים ששיחקתי והייתי חלק מהרוטציה. פתחתי בהרבה משחקים, אבל היו לי הרבה פעמים, לפחות ארבע, שחזרתי הביתה והסתגרתי בחדר ל-20 דקות של עצבים, של סערת רגשות. זה לא פשוט. אחרי שנתתי הצגה בגביע הגעתי למשחק שלושה ימים אחר-כך ובכלל לא הייתי בסגל. אתה לא מבין איך דבר כזה קורה. דווקא כשהרגשתי למעלה, הורידו אותי למטה”.

“רק לפני שבועיים”, הוסיף מזרחי, “עליתי, נתתי משחק טוב, בישלתי והשגתי לקבוצה נקודה כל-כך חשובה, שבוע אחר-כך לא שיחקתי אחרי שעליתי להתחמם מהדקה ה-25. המוח שלך מקבל הרבה מכות ואתה לא יודע איך לאכול את זה. אבל אין מה לעשות, יום למחרת אני הראשון שמופיע בחדר ההלבשה. אם האימון ב-9:30, אז אני שם כבר ב-8:00, נותן שעה נוספת בחדר הכושר ועובד עם מאמן אישי. אני כזה, לא אתן לעצמי לרדת ליותר מדי דיכאונות. יש לי את הרגעים שלי שאני נשבר מבפנים, אבל אחר כך אני מוציא את זה במגרש”.

לפעמים חורה לי שלא סופרים או מתייחסים אליי בארץ. גם כששיחקתי בארץ השם שלי לא עלה מספיק. אני מרגיש אנדרייטד, יש שחקנים הרבה יותר מוערכים ממני שלאו דווקא עשו יותר ממני. להם נותנים את הבמה יותר ממה שלי נתנו

ואיך אשתך מגיבה למצב?
”היא תמיד ידעה שהשאיפה היא אירופה. אשתי מדהימה ועוזרת לי המון, היא לא תשב בבית ותתמרמר על חייה. אביה היא אישה קולית ומצחיקה, היא יוצאת בזמנה הפנוי ועוברת קורסים מקצועיים. אנחנו צעירים, הגענו הנה וחשבנו שהעולם לרגלנו. הלכנו וטיילנו, אבל הגעתי הנה כדי להגשים את החלום שלי ולהתאמן הכי קשה. מבחינתה, שנישאר בחו”ל כמה שיותר. אבל היא רואה אותי ואת הקשיים שיש לי”.

איך הקשר שלך עם השחקנים הישראלים הנוספים בשווייץ, מונס דאבור ולטם זינו?
“דאבור ואני דיברנו לפני החזרה שלו לגראסהופרס. הוא היה אחרי פציעה ואיחלתי לו בהצלחה. מאז שדאבור חזר, רואים שיפור בקבוצה שלו. דאבור זה שם גדול בשווייץ, כשהוא חזר דיברו עליו המון, גם בתקשורת המקומית ובעיתונים. הוא עשה כאן דברים מדהימים ואני מאחל לעצמי לעשות דברים דומים ואפילו יותר. הייתי בסוף השבוע אצל לטם זינו, אשתי ואשתו חברות מאוד טובות וגם הוא ואני חברים מאוד טובים עוד מהנבחרת הצעירה. אין פה עוד יותר מדי ישראלים, יש קהילה יהודית קטנה”.

מה דעתך על מצבה של עירוני ק”ש?
“אני עוקב אחר ליגת העל, יש לי כאן טלוויזיה ישראלית ואני רואה הכל. אני רואה את קריית שמונה, החברים הכי טובים שיש לי בכדורגל משחקים שם. אני מאחל למועדון שיצליח מכל הלב ושיגיע לפלייאוף העליון. ק”ש ראויה לזה. בסופו של דבר אסור לשכוח שיש לי שם חוזה, הלוואי שיגיעו לאירופה”, הוסיף וצחק.

אופיר מזרחי: "השם שלי לא עלה מספיק בארץ" (אתר רשמי)

כמה מפריעה לך העובדה שלא כבשת שער ליגה?
“זה הפריע לי בהתחלה, עכשיו זה כבר לא מפריע לי. ההרגשה האישית שלי היא זו שמפריעה לי. בהתחלה נתנו לי להרגיש את הנקודה הזו של השערים, עכשיו המאמן לא נותן לי לחשוב על הפן השלילי. הוא מדרבן אותי, נותן לי מילים טובות וכל הזמן עובד איתי בצורה צמודה. אני קורע רשתות באימונים, אבל לפעמים מהלחץ שאתה רוצה להוכיח, לא ממש הולך לך. אני בטוח שאם אשחק יותר – אבקיע”.

היית חלק מהנבחרות הצעירות, אתה מצפה לזימון לנבחרת הבוגרת?
“עוקבים אחריי, שולחים לי פקסים, אבל הדקות שלי לא מצדיקות זימון. פגשתי את אלישע לוי בפגרת הנבחרות כשערכתי אימונים בארץ עם מאמן הכושר של הנבחרת. הוא אמר לי שהוא עוקב אחריי ורואה מה קורה איתי. זה עניין של טיימינג, כושר ופורמה. מאחל לנבחרת את כל ההצלחה שבעולם והלוואי שאהיה חלק ממנה”.

יש דברים שמפריעים לך בהתנהלות מולך?
“לפעמים חורה לי שלא סופרים או מתייחסים אליי בארץ. זה בסדר, אני לומד לחיות עם זה. אני מדבר על התקשורת ועל עולם הכדורגל, כי גם כששיחקתי בארץ השם שלי לא עלה מספיק. אני מרגיש אנדרייטד בישראל, יש שחקנים הרבה יותר מוערכים ממני שלאו דווקא עשו יותר ממני. להם נותנים את הבמה יותר ממה שלי נתנו, אבל זה בסדר. זה מאחוריי”.

מה תאחל לעצמך לשנה הקרובה? איפה תרצה לראות את עצמך?
“הייתי רוצה לכבוש ולהצליח באירופה. להתקדם מקצועית, אבל להתקדם מבלי להרגיש את הרגשות הללו שלעתים אני מרגיש כאן. להיות מוערך. החלום הגדול שלי הוא להישאר באירופה ולהצליח כמה שיותר, והחלום היותר קרוב הוא לקחת חלק בקמפיין של הנבחרת”.

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןליגה שלישית ברוסיה
זה לא פוטושופ: הדוב נותן את הכדור לשופט
נגןהיישר מהליגה השנייה ברומניה
נפלא: כבש גול ורץ ליציע לעודד את עצמו
נגןמרקל סוסאטה כובש כמו גדול מהקרן לא בפעם הראשונה
גול מהקרן: קבלו את ערן לוי של הספרדים
נגןרגע לפני המפגש בין הקבוצות בליגת האלופות, השוער מתייחס לכוכב
מה בופון באמת חושב על כריסטיאנו רונאלדו?