ללא תמיכת איגוד הטניס או כל ספונסר חיצוני, עם מימון צמוד מההורים שמכרו דירה כדי שתוכל לטוס לתחרויות בחו"ל, בגיל 22 ולאחר שעוררה סערה גדולה בהיותה בת 16 בלבד תוך מתיחת ביקורת על חברתה לנבחרת דאז, שחר פאר, הטניסאית הבכירה של ישראל בשנים האחרונות, דניז חזניוק רוצה לכבוש את עולם הטניס המקומי ולא תעצור עד שתצליח להפוך ל-"אגדה", כפי שהגדירה.
אז בין התחרויות הרבות ברחבי העולם והאימונים המפרכים, תוך שהיא נמצאת בעיצומו של מחנה אימונים לקראת עונת החמר בגרמניה, התפנתה חזניוק לראיון מיוחד ב-ONE לרגל יום האישה.
דניז, סיימת את השנה כאלופת ישראל בפעם הראשונה. האם את יכולה להגדיר את 2016 כשנה המוצלחת ביותר בקריירה שלך?
“כן, בהחלט השנה הזאת הייתה הטובה בקריירה שלי, גם מבחינת תוצאות של המשחקים, גם מבחינת הישגים כמובן, כי לקחתי את התואר של אלופת ישראל שרציתי כל כך הרבה זמן וסיימתי את השנה בדירוג שיא (249 בעולם)”.
היום שאחרי: שחר פאר המנטורית של הצעירותמיד לאחר אליפות ישראל הכריזו באיגוד הטניס על חזרתך לסגל נבחרת הפדרציה, איך היו התחושות?
"לפני האליפות ידעתי שאם אקח את התואר אז יקראו לי לנבחרת, אז כן צפיתי את זה עם רגע הזכייה. ישר חשבתי שאם לא יקראו לי אחרי זה, אז מתי כן? כשאהיה אלופת עולם. אני מאוד שמחה שיצא לי לייצג את ישראל ובכלל שמחה להיות חלק מהנבחרת הזאת".
לפני הפיצוץ עם שחר פאר היית חלק מהנבחרת אך היית מאוד צעירה, במה שונה דניז של היום מזו של פעם?
"הייתי אז ילדה קטנה וחסרת ניסיון. אי אפשר להשוות את ההתנהלות והמקצועיות שלי כצעירה בת 17 לניסיון שיש לי היום בגיל 22. היום, אני מכירה את רוב הטניסאיות שיש וכבר לא מגיעה בתור שחקנית ספסל שצריכה רק לחלק כיפים ולעודד את השחקניות על המגרש. כל הנבחרת עברה שינוי מבפנים וגם אני באופן אישי".
ההורים נתנו את הכל כדי שתצליחי, מכרו דירה, התפטרו מהעבודה, יש עליך לחץ בגלל זה?
“בזמנו עוד לפני שההורים שלי התגרשו, אמא שלי התפטרה מהעבודה כדי שתוכל ללוות אותי לתחרויות בחו"ל. היא לא רצתה שילדה בת 12 תסתובב לבד בעולם. אי אפשר להגיד שיש לי רגשות אשם או לחץ מבחינתם כי הם ההורים שלי והם עושים הכל בשבילי, כמו שאני בשבילם. הם רצו בהצלחתי וראו שאני יכולה ורוצה להתמודד בתחרויות גדולות, אף אחד לא רצה להיות ספונסר שלי אז הם תמכו בי ועדיין תומכים במה שאני צריכה. עד היום אין לי ספונסר, אפילו לא בביגוד".
דניז חזניוק. אלופת ישראל (איגוד הטניס)מה היו הסיבות לכך? את חושבת שזה קשור לראיון המדובר?
"לא. הספונסרים מחו"ל לא רצו אותי בגלל שאני ישראלית, אמרו לי להחליף זהות ואני לא הסכמתי לזה. הזהות הישראלית היא חלק ממני ורואים את זה באופי ובהתנהלות שלי, אני תמיד אומרת את דעתי והציבור כבר הספיק להכיר בזה (צוחקת). כל החיים רציתי לשחק עבור ישראל והייתה לי אפשרות פשוט לוותר ולהחליף את הזהות, בעיקר אחרי מה שהיה עם הנבחרת. אבל לא הייתי מוכנה, ישראל היא חלק ממני וממה שאני".
“גם הרבה גורמים בארץ ובכלל בעולם לא רוצים לתת חסות לספורטאי/ת שנמצא/ת בטופ 250, הם מחכים להצלחה של שחקן ורק אז מתחילים להשקיע בו. עדיין לא יצא לי לפגוש מישהו שרצה להיות הספונסר שלי בגלל מי שאני והדרך שלי, וזה קשה להתנהל ככה כי בענף הזה הסכומים הם לא נורמליים. גם אנשים עמידים מאוד לא מצליחים לשרוד ופורשים".
מיד לאחר הראיון המדובר שבו יצאת נגד פאר, איגוד הטניס הסיר את התמיכה בך יכולה הייתה להיות אחרת?
”עד השנה לא קיבלתי את תמיכת האיגוד לצערי הרב, אני לא יודעת אם פנו אליהם כדי לעזור לי או לתמוך בי. אם יש לי כעסים? אני מאמינה שאי אפשר להתקדם כשחקן מקצועי עם כעסים, איך אוכל להתרכז במשחק עצמו אם אני אהיה עסוקה בכעסים כאלו ואחרים? כל הזמן אני משתדלת להיות עסוקה ולחשוב חיובי, לא רוצה שתהיה לי מחשבה אחת שלילית בראש. הבעיה בארץ זה שאנשים תומכים בטניסאים רק כשהם כבר מצליחים, איך אפשר לעשות דבר כזה, איפה הייתם עד עכשיו כשלא היה לו כסף לנסיעות? זה מאוד פוגע במקצועיות".
שחר פאר. "מפרגנת לה" (אחמד מוררה)הראיון ההוא עורר בזמנו המון רעש ואף היו לו השלכות לא נעימות מבחינתך. עד כמה זה פגע לך בקריירה? את מצטערת על דברים שנאמרו?
”אני ממש לא מצטערת על הראיון. הוא נתן לי המון, גם לטובה וגם לרעה. קיבלתי לא מעט ביקורות, התקשורת חגגה סביבי והאיגוד נידה אותי למשך שנים ארוכות, אבל הייתי ילדה בת 17 ואי אפשר לשפוט ילדה בגיל הזה. הביקורות לא פגעו בי אישית, אולי הראיון כן פגע בי כלכלית כי האיגוד לא תמך בי, אבל אם זאת הייתה פגיעה אישית יכול להיות שגם הייתי פורשת. אנשים לא מבינים שהדברים שנאמרו לא היו נגד שחר פאר עצמה אלא על ההתנהלות המקצועית של הנבחרת והאכזבה שלי ממנה. אני חושבת שהשתנו הרבה דברים בנבחרת מאז הראיון, ראיתי את זה בטורניר האחרון שהיינו בו ומאוד נהניתי להיות חלק מהנבחרת הנוכחית".
העובדה ששחר פאר לא חלק ממנה יותר מקלה עליך באיזשהו אופן?
"אין לי שום דבר נגד שחר פאר, להפך - אני מפרגנת לה. יותר מזה, אני חושבת שהנבחרת הייתה צריכה את שחר כשהיא הייתה בשיאה, כי אולי איתה גם היינו עדיין בבית העליון. אנשים שואלים תמיד אם תהיה סולחה ובעיני זאת שאלה ממש לא רלוונטית".
האם הרגשת שאליפות ישראל קלה יותר השנה בלי פאר ויוליה גולשקו?
“בכל תחרות אני מאמינה שאני יכולה לנצח ובאה במטרה לנצח. ידעתי ששחר לא מתאמנת תקופה ולא תיקח חלק בתחרות, היה לי חבל שיוליה לא השתתפה אבל היו לה את השיקולים שלה ואני יכולה להבין את זה”.
דניז חזניוק. מכוונת גבוה (ניר קידר)בהסתכלות לאחור את חושבת שדניז של אז הייתה מרוצה מהמעמד של דניז כיום?
"אני לא יודעת, אבל אני יכולה להגיד שכל יום אני אומרת עם העלייה למגרש: ‘תודה לאלוהים ולהורים המדהימים שיש לי את היכולת לשחק ולעשות את מה שאני אוהבת’. אני תמיד רוצה להתקדם, תמיד יש מה לשפר, רק חשוב להאמין בעצמך ולא להסתפק בטופ 250. אם לא אשים את הקריירה שלי שם כי זה נוח, לא אתקדם לשום מקום וזאת לא המטרה שלי".
בשנים האחרונות ישנה דאגה גדולה באיגוד מדור העתיד של טניס הנשים בישראל, ממה את חושבת שנובע הפער בין הגילאים והרמות השונות?
”זאת שאלה מתקילה, אני אישית לא מכירה את שאר השחקניות בישראל למעט השחקניות בנבחרת ועוד כמה בודדות ממש, כי אני לא משחקת במסגרת התחרויות בארץ. קשה לי להגיד משהו על הרמה בגלל שאני לא בקיאה בנושא, אבל אני יכולה לספר שהיו שחקנים ממש טובים בשנתון שלי. לא שמענו עליהם עד היום, הרבה שחקנים פרשו או הלכו לקולג'ים בחו”ל בגלל חוסר תמיכה כלכלית. חבל על הדור הזה כי הוא היה באמת דור טוב עם פוטנציאל גבוה, אבל זה קורה בכל מקום כל הזמן”.
איפה נראה את דניז חזניוק בסוף השנה?
“כמו תמיד אנשים יגידו שאני חיה בסרט, אבל אני תמיד רוצה לשאוף כמה שיותר גבוה. אני רואה את עצמי מסיימת את העונה בטופ 150, זה לפחות מה שאני רוצה. אני מאמינה שזה המקום שאני ראויה לו מבחינת דירוג ולשם אני מכוונת. אנשים יגידו מה שיגידו, אני מאמינה בעצמי ומאמינה שנתתי את החיים שלי בשביל הטניס לא לחינם. אם לא יהיו לי מטרות בענף, אין לי מה לחפש בו".