שנת 2016 הייתה שנה ספורטיבית מופלאה. היא כללה דרמות מדהימות, הפתעות ונסים ספורטיביים. אך למרבה הצער, בספורט, כמו בכל תחום בחיים, העצב עוצמתי יותר מכל רגש, וכך, כל אותם אירועים מרגשים השנה נדחקו לפינה נוכח הטרגדיה העצומה של שאפקואנסה.
אין חובב ספורט שלא מצא עצמו בימים שלאחר האסון יושב ובוהה בעצב בתמונות והסרטונים מכל אותם הטקסים והרגעים המרגשים שעסקו בהתרסקות העצובה. חודש וחצי לאחר האסון בו נספו מרבית השחקנים ואנשי הצוות של המועדון, חוזרת הקבוצה לשחק באופן רשמי. זה הזמן להעיף מבט על הדרך המרתקת שעברה הקבוצה מאז האסון ועד שקמה על הרגליים.
שרידי המטוס של שאפקואנסה (רויטרס)אצטדיונה הביתי של שאפקואנסה, ה "ארנה קונדה", יתמלא בשבת הקרובה ב-23,000 צופים שיבואו לראות את קבוצתם המשתקמת במשחקה הרשמי הראשון. האצטדיון הזה ראה לא מעט דמעות בעשור האחרון. תחילה היו אלו דמעות של שמחה והתרגשות בכל אחד מהניצחונות ההירואיים של הקבוצה במסע הסינדרלה המרגש שלה מהליגה הרביעית לליגה הראשונה ובמקביל המסע עד לגמר גביע הסודאמריקנה, שכמובן נקטע בגלל ההתרסקות. באופן סמלי או לא, היריבה במשחק ההכנה הקרוב היא פלמייראס, הקבוצה האחרונה שהתמודדה נגדה, לילה לפני שהמריאו לטיסה ממנה לא חזרו. במשחק ההוא אגב, רשמה פלמייראס 0:1 קטן ודרמטי, שהביא לה בסופו של דבר את האליפות.
שאפקואנסה, עוד לפני האסון, הוגדרה כ-"קבוצה של אופי", משמע, לא הייתה קבוצה עשירה עם רכש נוצץ, התקציב היה ממוצע והקבוצה התבססה על שחקנים צעירים תוצרת בית, מושאלים ושחקנים שפרצו בגיל מאוחר והתגלו כמנהיגים, דוגמת השוער רנאטו, שהפך ליקיר העיר שפאקו עוד לפני שנספה באסון. שאפקואנסה החדשה, המשתקמת, תקראו לה איך שתרצו, שואפת ליצור קבוצה עם אותו ה-DNA, וניתן להניח שלא יהיה לאנשי הקבוצה קשה כל כך להטמיע בשחקנים החדשים את הערכים של הקבוצה הקודמת כי לא מדבר בקבוצה גדולה שמייצגת עיר גדולה, אלא בקבוצה קטנה וצנועה, שמייצגת עיר קטנה (יחסית לברזיל) עם אנשים מיוחדים.
אוהדי שאפקואנסה חולקים כבוד (רויטרס)הדרך הכי טובה להטמיע את ערכי המועדון החדש היא כמובן באמצעות ניצולי האסון שישארו חלק בלתי נפרד מהקבוצה, בין אם כשחקנים פעילים ובין אם כחלק מהצוות המקצועי. נשיא הקבוצה, איבן טוצו, שעומד בראש מסע השיקום של הקבוצה ביחד עם המנכ”ל רוי קושטה, סיפר לכלי התקשורת המקומיים ששחקני הקבוצה שניצלו בתאונה, נטו ואלן ראשל, יחזרו לשחק בחודשים הקרובים ויהיו חלק בלתי נפרד מן המועדון. ג'קסון פולמן, שוערה השני של הקבוצה, לא יוכל לחזור לשחק כיוון שהרופאים נאלצו לקטוע את שתי רגליו, אך גם עבורו יימצא תפקיד במועדון. ניבאלדו, שוער נוסף של הקבוצה שהחליט ברגע האחרון לא להצטרף לטיסה ופרש בעקבות האסון ממשחק פעיל, יצטרף לקבוצה כחלק מצוות האימון.
קצת יותר משבוע לאחר האסון, הודיע קושטה על מינויו של מאמן חדש לקבוצה, וגנר מנסיני, מאמן מוכר שעבר בלא מעט קבוצות גדולות, ויחליף בתפקידו את המאמן המוערך שנספה באסון, קאיו ג'וניור. כל שחקני הקבוצה שלא הצטרפו לטיסה כי נפצעו או לא היו בסגל, ישארו גם הם חלק מן המועדון.
פרט לשחקנים הוותיקים, הקבוצה תורכב משחקנים צעירים ויחסית חסרי ניסיון מקבוצת עד גיל 23 של המועדון וממושאלים רבים שהגיעו וימשיכו להגיע מקבוצות רבות בברזיל ובמדינות נוספות בדרום אמריקה. מספר השחקנים הכולל שהצטרף לקבוצה עבר כבר מזמן את העשרים, ובקבוצה ככל הנראה יזדקקו לכולם לנוכח המבנה המוזר של הכדורגל הדרום אמריקאי. דווקא העונה, תשחק הקבוצה בלא פחות משבעה מפעלים שונים, מקומיים ובינלאומיים, אחד מהם הוא גביע הליברטדורס, בפעם הראשונה בהיסטוריה. סביר להניח, אגב, שהקבוצה לא תתבזה באף אחד מהמפעלים, כי גם במקרה של תצוגה לא טובה, קשה לראות שחקני קבוצה יריבה שלא ירחמו עליהם ויורידו הילוך לאחר שיבטיחו ניצחון.
השאלת השחקנים הסיטונאית מצטרפת לשורה של מחוות בלתי נגמרות מצד אנשים רבים בעולם הכדורגל ובברזיל בפרט, שעשו הכל על מנת לעזור לקבוצה לקום ולעמוד על הרגליים בחזרה כמה שיותר מהר. בהנהלת הקבוצה קיבלו באהבה ובהתרגשות את כל המחוות אך למחווה אחת הם סירבו בתוקף, אפילו כעסו, דבר שמוכיח יותר מכל כמה מיוחדת הקבוצה הזאת, והוא הצעת החוק שמטרתה למנוע משפקואנסה לרדת ליגה במשך שלוש שנים. הנשיא טוצו אמר בתוקף באחת ממסיבות העיתונאים: "אנחנו לא רוצים להיות הקבוצה שכולם יצביעו עליה. ננסה להיות טובים ולחזור להיות מי שהיינו בלי הטבות מן הסוג הזה".
בראש סדר העדיפויות של ראשי הקבוצה עומדים כרגע, במקביל, שני נושאים בהם יש לטפל. הראשון הוא הפן המקצועי, בו כבר עסקנו, והשני הוא דאגה למשפחות הקורבנות. יקיריהם של הנספים יהיו לנצח חלק בלתי נפרד מהקבוצה ומהעיר שאפקו. מרגע היוודע האסון הוקמה קרן לגיוס כספים עבור משפחות הנספים. כוכב ברצלונה וקפטן נבחרת ברזיל, ניימאר, כבר קיים משחק ראווה בברזיל עם חברים ובסוף החודש אף תארח נבחרת ברזיל את קולומביה למשחק שכל הכנסותיו קודש למשפחות הנספים.
כמו כן, מחצית מן ההכנסות ממשחקי ההכנה של הירוקים למשחק יועברו לקרן ומחצית תישאר בידי הקבוצה לצורך קיומה. לכל אלו מצטרפות גם לא מעט שמועות על תרומות של דמויות מוכרות וקבוצות בכדורגל האירופי שהזרימו מיליונים רבים, כדוגמת כריסטיאנו רונאלדו שתרם שלושה מליון דולר או פאריס סן ז'רמן, שהעבירה לקרן מעל עשרה מליון יורו, אך לשמועות אלו אין כל אישור רשמי נכון לעכשיו.
ואם כבר בכסף עסקינן, ישנו גם נושא הביטוח והפיצויים. זה לא ינחם את המשפחות כמובן, אבל הן בטוח שמחות לדעת שגם בעניין הזה כל הגורמים הקשורים לנושא נרתמו ועזרו כמעט באופן מיידי. על פי הביטוח אותו עשתה הקבוצה, במקרה של אסון שחקני הקבוצה זכאים לתשלום של משכורת של 12 חודשים שהופכות ל-14 כשמוסיפים ימי חופש ותנאים נוספים. במקרה של מוות טראגי, על פי ההסכם, הסכום מכפיל את עצמו. בנוסף לכך, הוסיפה התאחדות לכדורגל הברזילאית תשלום של 12 משכורות נוספות וכך יצא שכמעט באופן מיידי, כל אחת ממשפחות השחקנים קיבלה סכום ששווה ערך לכ-40 משכורות, כל אחת בהתאם לחוזה עליו השחקן היה חתום.
בנוגע לפיצויים, מדובר בהליך בירוקרטי שייקח לא מעט זמן אך מאחר וחקירת האירוע הסתיימה די מהר, והאשמים כבר ידועים, ישנו רצון משותף של ממשלת ברזיל וממשלת קולומביה לסיים את הדיון כמה שיותר מהר. הצפי, נכון לעכשיו, הוא מעל 200,000$ לכל קורבן, אך השאיפה היא להעלות את הסכום ככל האפשר, כאשר בחודש פברואר צפויה פגישה מכרעת בנושא בין כל הגורמים המטפלים בעניין.
כעת, לאחר שהעיר עצמה והקבוצה בפרט הצליחו לקום ולעמוד על הרגליים, כל שנותר לשחקני הקבוצה הקטנה מדרום ברזיל הוא פשוט לחזור ולשחק כדורגל. קל זה לא יהיה, אך כשהם מגובים במיליוני אוהדים חדשים מכל רחבי העולם, לא נופתע אם הקבוצה שאחראית לאחד מסיפורי הסינדרלה המרתקים של עולם הכדורגל בשנים האחרונות, תעשה זאת שוב ותפתיע את כולנו.