מוטציה מעולם אחר: הכירו את ווייד ואן ניקרק

ווייד ואן ניקרק. שם שעד לפני מספר ימים לא אמר לרובנו דבר וחצי דבר, הפך להיות אחד הסיפורים המרתקים ביותר של המשחקים האולימפיים בריו. האצן, שלפני 24 שנים נולד 11 שבועות לפני הזמן ובמשקל של קילו בלבד, כותב בימים אלו את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים וממשיך לטעון "שרק השמיים הם הגבול".

קשה להחליט מה יותר מדהים בריצת ה-400 מטרים בה קבע הדרום אפריקני שיא עולם מדהים של 43:03; העובדה שהוא סיים את חצי הגמר בזמן חלש יחסית של 44:45, מה שגרם לו לרוץ במסלול החיצוני בגמר (הראשון שמנצח במסלול זה מאז 1924), או העובדה שהוא שבר שיא של 17 שנה של מייקל ג'ונסון האגדי וריצת הברווז הייחודית שלו...

ואן ניקרק הוא ספורטאי מזן אחר, בטח כשהוא מגיע ממדינה כמו דרום אפריקה, שלא נחשבת לאחת מ"אריות" האתלטיקה, ודאי לא כמו ארה"ב המעוטרת. הזהב שלו ב-400 מטרים הוא הזהב היחיד עד כה של מדינתו במשחקים האולימפיים בריו מתוך 7 מדליות בסה"כ (רק עוד אחת מהן באתלטיקה), מה שמציב אותה במקום ה-31 הכללי אי שם הרחק מארה"ב, בריטניה וסין.

ווייד ואן ניקרק. עשה זאת מסלול שמונה (רויטרס)

למה מזן אחר? משום שהוא מחזיק בנתון בלתי נתפס שהופך אותו אולי לאתלט הגדול ביותר בכל הזמנים, כל עוד הנתונים היבשים מספיקים לקביעה מסוג זו: הוא הספורטאי היחיד בהיסטוריה שרץ 100 מטר בפחות מ-10 שניות (9:98), 200 מטר בפחות מ-20 שניות (19.94) ו-400 מטר בפחות מ-44 שניות – כאמור שיא העולם הטרי שלו העומד על 43:03.

ספורטאי נוסף מזן אחר, יוסיין בולט, אשר יודע דבר או שניים על שיאים ויכולת אנושית יוצאת דופן, יודע גם הוא להעריך את ההישג של ואן ניקרק, זאת לאחר שהשניים התאמנו יחד מספר חודשים לפני ההגעה למשחקים האולימפיים בברזיל: "כשראיתי אותו שובר את השיא ב-400 מטר אמרתי 'וואו'. עוד כשהתאמנו יחד אמרתי לו שהמאמן שלי אמר לי שהיחיד שיכול לשבור את השיא העולם ב-400 מטר חוץ ממני זה הוא. אני ממש שמח ומאוד גאה בו". אם לומר בכנות, ואן ניקרק "גנב" לא מעט אור זרקורים מבולט המאוהב בתקשורת, אך אפילו בולט כאמור יודע לפרגן לאחרים כשצריך.

אגב אתלטים מחוננים, גם ואן ניקרק, בדומה לספורטאים גדולים אחרים כמו יוסיין בולט ומייקל פלפס מבין שעם כל הכבוד לאימונים, מה שהופך אותך לספורטאי שאתה הוא הכישרון עמו נולדת – או שיש לך את זה או שאין לך את זה. הדרום אפריקאי מייחס את ה"מתנה "שהוא קיבל לאל שבמרומים, אותו הוא מזכיר לא פעם כאשר הוא מספר על עצמו.

הכישרון המולד אגב אינו מפתיע אם מסתכלים על סביבו של ואן ניקרק. אמו הייתה אתלטית ברמה הלאומית שלא זכתה לגדולה בגלל מדיניות האפרטהייד, ובן דודו הוא זוכה טרי במדליית הארד ברוגבי שביעיות, ענף אשר התקיים לראשונה במשחקים האולימפיים בריו. לצד הכישרון האמור, ואן ניקרק מצהיר כי הוא מאוהב באימונים: "כל עוד מדובר באימוני מהירות תנו לי כמה שיותר. אני אוהב להתחרות במהירות עם כל מי שמתאמן איתי". ומה הוא עושה כשהוא לא מתאמן: "אני מעדיף לבלות זמן עם המשפחה שלי ולשחק FIFA ב-XBOX שלי".

ווייד ואן ניקרק. לא שוכח את האל במרומים (רויטרס)

כמו שאר הספורטאים הגדולים בהיסטוריה, גם אצל ואן ניקרק ניתן לראות תהליך יוצא מן הכלל של התפתחות עם השנים. ב-2013 הוא ירד לראשונה מ-46 שניות. באפריל שנה לאחר מכן הוא כבר ירד לראשונה מ-45 שניות, ומאוחר יותר קבע שיא עבור מדינתו עם 44:38, אף שהגיע שני אחרי לשון מריט המצוי (אלוף עולם ואלוף אולימפי לשעבר).

באליפות העולם ב-2015 ההישג של הדרום אפריקני כבר הציב אותו בשורה הראשונה של הספורטאים הבכירים אשר יגיעו שנה לאחר מכן לריו. ואן ניקרק סיים עם הזהב עם זמן מעט איטי יותר מהזמן אותו קבע ב-2014 (43:48), אבל הצהרת הכוונות כבר הייתה על השולחן.

בריו הגיע הזמן שלו לזרוח בזירה האולימפית ולאחר זכייתו הוא לא שכח לתת קרדיט למאמנת יוצאת הדופן שלו: אנס בותה בת ה-74 , רצה וקופצת לרוחק לשעבר – זאת בזמן שיש לה לא פחות מארבעה נינים. מאז היא מאמנת את ואן ניקרק ב-2012 הוא נמצא כאמור בתהליך של שיפור תמיד, דבר אשר לא מפתיע את בותה: "גם בגילי אני לומדת כל הזמן דברים חדשים ומיישמת אותם על האתלטים שלי כדי שיגיעו לקצה היכולת שלהם. חשוב לי גם שהם ייהנו, זה חלק מאוד חשוב באימונים של ספורטאי", אמרה המאמנת לה ניסיון של חמישים שנה על מסלול המרוצים (ראו אותה בקהל בתמונה מטה).

גם אוהדי הספורט בעולם לא נשארו אדישים לשיא של ואן ניקרק, כאשר מספר העוקבים שלו בטוויטר עלה מ-10,000 ל-35,000 תוך מספר שעות בלבד. אמנם לא מדובר במספר גבוה עבור ספורטאי מפורסם, אך הגידול במאות אחוזים אכן מעיד על מגמה.

אם חשבתם שזה הסוף מבחינת ואן ניקרק הצעיר, כדאי שתשקלו זאת שוב. הדרום אפריקני חשף שהוא סבל מפציעה בשריר הירך האחורי ביום המכריע של התחרויות – מה שהוביל גם לתוצאה הבינונית שלו כאמור במקצה חצי הגמר: "אם אני אהיה כשיר לחלוטין אני בהחלט מסוגל אף לרוץ יותר מהר מריצת הגמר שלי בריו". ימים יגידו...

לסיום נספר שוואן ניקרק לא מסתפק בקריירה הספורטיבית שלו ולהכנסות בגינה (יקבל 36 אלף דולר עבור מדליית הזהב שלו ממדינתו), ולצד האימונים המפרכים שהוא עובר בשגרה מצטרף גם תואר בשיווק באוניברסיטה אותו הוא מתכוון להשלים בשנים הקרובות. מכל מקום, אין מה לדאוג לו בפן הפיננסי כאשר גם אדידס וגם אודי משתמשות בו כפרזנטור. אתלט מדהים