העיר ריו דה ז'ניירו החלה בימים האחרונים לקלוט לתוכה אלפי תיירים, ספורטאים, עיתונאים ועובדים מהעולם לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים, שלראשונה יתקיימו בדרום אמריקה ובמדינה הגדולה ביותר ביבשת הזו, ברזיל. אבל לא בטוח שברזיל באמת חוגגת.
המשבר שחווה המדינה הזו מורגש ברחובות ריו כבר מהרגע הראשון. אם בעבר המדינות המארחות היו מתגאות בכך וממתגות את עצמן על כל גשר, גדר או חתיכת קיר, הרי שלא כך המצב הפעם ונדמה שהיו מי שהחליטו לחסוך בעיצוב. וכנראה ששום דבר לא ישנה את הנוף של אחת מהערים המרתקות בעולם.
|
שלט בשדה התעופה בריו (עמית שיסל) |
|
|
הכניסה החדשה לשדה התעופה גאליאו שופצה לפרקים בצורה מרשימה ובחלק ממנה השיפוץ נראה ברמה בסיסית למדי ובלי יותר מידי השקעה. הכל די אפור וברור מדוע. עם הירידה מהמטוס, כוחות האבטחה פיצלו בין האזרחים הברזילאים לתיירים ויצרו שני מסלולים נפרדים לקראת הצ'ק אין, אולי כדי להקל על המקומיים ואולי כדי להפוך את הכניסה לחלקה ונעימה יותר לזרים.
לאט לאט התקבצו להם עוד ועוד ספורטאים, כולל מהמשלחת הארגנטינאית שאנשיה נראו מעט מוטרדים וכולל מהמשלחת הרוסית שאנשיה נראו מעט עייפים מכל עניין הסמים. מי מביניהם שהגיע, לא נראה היה מרוצה במיוחד. כדי ליצור תחושת שייכות נתלו על הקירות בשדה התעופה כרזות פרסומיות ובהן נכתב במגוון שפות, כולל אפילו בשפה העברית, "עוד אהבה בבקשה". ומי שעבר את הביקורת זכה גם לחתימה מיוחדת למזכרת על הדרכון עם הלוגו של המשחקים.
|
החותמת של ריו על הדרכון (אסי ממן) |
|
|
בתוך הדיוטי פרי האווירה הייתה קצת יותר טובה עם שטחי מכירה שכללו גם את הקמעות של המשחקים לילדים וסממנים ברזילאיים בצבעים שמחים יותר. הקרנבל האמיתי החל ביציאה, שם חיכו עשרות כלי תקשורת, עיתונאים ואוהדים שציפו לפגוש את המשלחות שלהם.
בין לבין, הדיווחים על כך שברזילאים לא באמת מוכנים לאירוח באופן מלא נראו כמדויקים במבחן המציאות. בשדה התעופה עוד התקינו חלקים מהתקרה בעוד שבמקביל התיירים זרמו פנימה. רובם, אגב, דיברו ביניהם רק על דבר אחד - נושא הביטחון האישי ברחובות.
|
כיתוב בעברית בנמל התעופה בריו (עמית שיסל) |
|
|
לא מעט מהאנשים שהגיעו לחודש הקרוב בריו הודיעו שהם חוששים מהתגובות של המקומיים, שביצעו בימים האחרונים כמה מעשי שוד של תיירים, שהגיעו ככל הנראה בעקבות האבטלה הגואה. בעקבות זאת, אלפי חיילי צבא ברזיל פשטו על העיר עם האמרים וג'יפים בצמתים המרכזיים על מנת להגביר את הנוכחות ולמנוע מקרים דומים. גם בשדה התעופה הם נראו בבירור, נעים עם נשקים שלופים, עומדים בצמוד למכונות השתייה והכספומטים ומוכנים לכל תרחיש.
"אם אתה מגיע בפעם הראשונה לעיר הזו, אז הייתי ממליץ לך כל הזמן להסתכל לצדדים", יעץ עיתונאי יפני לחברו ביציאה מהטרמינל. ג'ייקוב, האיש שלנו בברזיל ומי שנולד וחי בריו כל חייו, תיאר מהזווית שלו את המצב כולו במשפט קצר: "כמו שבוב מארלי אמר, 'אל תדאג משום דבר, כי כל דבר קטן יסתדר'. ככה זה בכל עיר גדולה בעולם. לכל אחת יש את הבעיות שלה. צריך פשוט לא לדאוג יותר מידי".
|
צעצועים עם סמל האולימפיאדה (עמית שיסל) |
|
|
כך או כך, יש קסם מיוחד בריו. היציאה מהשדה לעיר הדהימה את כל מי שחווה את העיר הזו בפעם הראשונה בחייו. הבנייה הצפופה והאווירה המיוחדת עשו את שלהם, גם אם הברזילאים כיום הם קצת יותר עצבניים וקצת פחות סבלניים. ועם כל הכבוד לאולימפיאדה, נסיעה בלילה בכבישים העמוסים מלמדת רק דבר אחד - את הברזילאים מעניין בעיקר הכדורגל, ובכל כמה מטרים יש מגרש עם תאורה והוא מלא בילדים.
ברחובות הפשוטים יותר של העיר אין את האווירה של המשחקים וכאמור אין גם את המיתוג המאסיבי שבדרך כלל מופיע בסוג כזה של אירוע. באזור בארה נראה מידי פעם על שלטי התחבורה הציבורית המרצדים והקטנים בצד הדרך הכיתוב "5 באוגוסט", תאריך פתיחת המשחקים, ורק באזור הפארק האולימפי הושקע המיתוג המתבקש עם שלטים גדולים ומפוארים. ברזיל בימי הצנע שלה אולי מצניעה מעט גם את המשחקים האולימפיים, אבל אין ספק שזו הולכת להיות חוויה ייחודית ומעניינת לכל מי שהגיע אליה.
|
חיילים ליד מכונות שתייה בנמל התעופה בריו (עמית שיסל) |
|
|