אגדה באר שבעית: פרידה מוויליאם סוארס

טופ 5
חמשת שחקני הרכש המשפיעים בעידן אלונה ברקת

5. ג'ון אוגו ואובידיו חובאן - דובב גבאי היה קרוב להיכנס לרשימה, אבל הפסיד את המקום לצמד הזרים כי קשה לדמיין את הפועל באר שבע הנוכחית ללא הנוכחות של הניגרי והרומני במרכז המגרש. אלישע לוי, אחד שחטף לא מעט על בחירת זרים בעבר, הביא את השניים ויצר את השילוב. ברק בכר לקח את שניהם צעד אחד קדימה והפך אותם לעוגנים של אלופה.

4. מאור בוזגלו - דווקא ברגעים לא קלים, כשהוא בעין הסערה, בוזגלו צריך להסתכל אחורה. הוא בא מהרבה מקומות, הוא היה בהרבה קבוצות, מגיל צעיר עבר חוויות וטלטלות ועכשיו כשהוא בן 28, הוא קודם כל סמל של הפועל ב"ש. וזה לא יעזוב אותו. לאן שיילך, אם יילך, הוא יזוהה עם המועדון וההצלחה של המועדון תזוהה איתו. מעבר לפן המקצועי, האישיות, הרעננות, העובדה שהוא שגריר של המועדון ברשתות החברתיות הפכו את בוזגלו לפנים החדשות שמייצגות את בירת הנגב. אם באר שבע הפכה למותג, בוזגלו הוא הפרזנטור.

3. וויליאם סוארס - עד רגע זה, הוא מוגדר (גם על ידי כותב שורות אלו) כסמל השנים הרעות של ברקת. השנים בהן הבעלים שילמה יותר מדי כסף על שחקנים בינוניים ולא תמיד בחרה מאמנים מתאימים. צחקו עליה על עסקת סוארס, אבל בסופו של דבר, הוא שחקן הרכש היחיד שגדל עם המועדון מתחתית ליגת העל עד לתואר האליפות. אז זהו, הוא כבר לא סמל השנים הרעות.

מאור בוזגלו. הפרזנטור של המותג באר שבע (משה חרמון)

2. אליניב ברדה - האיש שפתח את הדלת. הסמל שחזר הביתה, סחף אחריו עיר שלמה וגרם לכולם להאמין ולהפסיק לפחד. עד ברדה, ברקת נתקלה ב"מס באר שבע" - דרישות כספיות הזויות משחקנים שלא רצו להגיע לדרום. אחרי ברדה, באר שבע הפכה ליעד מבוקש עבור ישראלים וזרים. ההשפעה שלו עצומה ובקרוב מאוד, הבעלים והקפטן יצטרכו להחליט יחד איך ברדה ימשיך להשפיע גם כשיפסיק לשחק.

1. מאור מליקסון - הקרב על המקום הראשון לא היה פשוט. ברדה בהחלט ראוי, אבל מליקסון ניצח בנקודות. כי הוא הגיע לקבוצה בליגה הלאומית אחרי שנעלם מהמפה ובנה עצמו מחדש. כי הוא העלה את הקבוצה ליגה. כי הוא השחקן הראשון (והיחיד) בעידן ברקת שהתקדם מבאר שבע לאירופה. כי הוא חזר להביא אליפות, נלחם ברגעים הקשים והיה שם כשצריך. כי בסופו של דבר, כשהקלפים נחשפים, יש כוכב אחד בב"ש שאין לו מחליף על המגרש.

זרקור על - וויליאם סוארס
יובל נעים לא שוכח את היום שבו החתים את וויליאם סוארס בהפועל רמת גן. "ישבתי בבית קפה, התקשר אליי סוכן ושאל אותי אם אני רוצה את וויליאם סוארס. עניתי: 'אתה יכול להביא אותו? איפה אתה? תן לי כתובת'. תוך 20 דקות הייתי בתל אביב, סגרנו וקנינו לו כרטיס טיסה. הוא הרוויח בהפועל ר"ג 1,000 דולר בחודש". הסיפור הזה התרחש בקיץ 2008. שנה אחרי שהברזילאי הצעיר שנרכש מבראגה תמורת סכום מגוחך עלה ליגה עם הכח עמידר ר"ג ושוחרר בתום העונה בשל עימות עם המאמן דאז דודו דהאן. בקיץ 2016, סוארס עוזב את ישראל כאלוף, אחרי תצוגת שיא מול אולימפיאקוס ומשאיר מאחוריו ליגה שלא תמיד ידעה להעריך כמה הוא נתן.

הסטיגמה שדבקה בו קשורה במעבר המפורסם לבאר שבע בינואר 2010. ברקת שילמה חצי מיליון דולר ושלחה לר"ג את הצ'כי פאבל פרגל. עולם הכדורגל גיחך על הסכום שאז נחשב מופרז והיום אחרי תשע שנים נראה כמו מציאה. "אלונה פנתה אליי, אמרה שיש אפשרות להביא את וויליאם ושאלה מה דעתי", נזכר המאמן דאז גיא עזורי. "אמרתי שאין מה לחשוש, שזו עסקה להרבה שנים ואין בה סיכון. במושגים של היום, זו עסקה נהדרת". אלא שבאותם ימים ברקת נעלבה וחשה מרומה. "היא התרגזה כי חשבה שירון קוריס עבד עליה", ממשיך נעים. "הראה לה הודעות שהפועל ת"א רוצה אותו וגרם לה להעלות את המחיר, כשבעצם הם לא רצו אותו. אמרתי לה: 'תקשיבי, זה יהיה הזר הכי טוב שלך'".

גיא עזורי. טען שסוארס יהיה הזר הטוב בבאר שבע (מוחמד מוררה)

תשע עונות שיחק סוארס בישראל תחת סטיגמת סמל השנים הרעות. הנתון שווה למספר העונות של אלכסנדר אובארוב, סרגיי טרטיאק, דלה איינוגבה ופיטר קרגיל המנוח. רק מורד מגמאדוב, גוסטבו בוקולי, ג'ובאני רוסו וקאלה דרשלר שיחקו כאן יותר עונות רצופות ממנו. רוב השמות ברשימה הם "ישראלים" לכל דבר ואצל סוארס, משהו היה חסר. תמיד הוא נתפס כמנותק, לא מחובר למדינה. "המשבר הראשון של וויליאם היה בתקופתי", מספר ניר קלינגר. "בכל פעם שהוא רצה לעזוב, הרקע היה אשתו. ב-2011 היא הייתה בהיריון והוא היה נחוש לעזוב את הארץ בגלל המצב הביטחוני בדרום. הזמנתי את אשתו ואותו לארוחת ערב והבנתי שזו מצוקה אמיתית. הוא אהב להיות פה, לא סתם היה פה תשע שנים. אם לא היו הבעיות, היה נשאר פה לעד". נעים ממשיך: "אשתו לא התלהבה לחיות פה ובמשך השנים הוא היה לבד רוב הזמן. זה קטע שמקשה עלייך. היא דרשה שיעזוב ורוב הבעיות שלו היו בגללה".

אם תרכיבו רשימה של 20, 30, 40 או אפילו 50 הזרים הטובים שהיו כאן אי פעם, ספק אם סוארס יהיה בפנים. אין מסביבו את ההילה של זרים בלתי נשכחים ובסופו של דבר, הוא עוזב כשחקן לא מספיק מוערך. "הוא אחד הזרים הטובים שנחתו כאן", קובע עזורי. "מבחינת איכויות, אופי, מקצוענות, עוצמות גופניות שחסרות בכדורגל הישראלי. אני לא מופתע שהוא הגיע לאן שהגיע עם באר שבע. הוא לא השחקן הכי מלוטש בעולם, אבל מביא כל כך הרבה. יש שחקן של מאמן ויש שחקן של קבוצה. הוא שחקן שעושה קבוצה יותר טובה, שהופך את השחקנים לידו ליותר טובים ומחפה על הטעויות שלהם בזכות החוכמה שלו".

גם המעבר מעמדת הקשר האחורי לעמדת הבלם עשה לו טוב. "כשקנו אותו מהפועל ר"ג הוא הוכרז כקשר אחורי. במחנה האימון הבנתי שאפשר להשתמש בו יותר כבלם והפכתי את היוצרות", ממשיך קלינגר. "בשיחות שהיו לי איתו, הבנתי שהוא אוהב את זה וזה הצליח. אני חושב שהוא אחד הבלמים הטובים ששיחקו בארץ מכל הבחינות. אחד השחקנים היותר נעימים ומקצועיים שיצא לי לעבוד איתם. אם הייתה לו טיפה יותר מהירות, זה יכול היה להגיע לרמות מאוד גבוהות. יש לו אינטליגנציה, כוח, משחק ראש, טכניקה והוא מחויב. המרכיב היחיד שחסר לו לשחק בקבוצה בליגות בספרד או בצרפת זה מהירות".

הוא שחקן מסוג אחר וזו עוד אחת מהסיבות שאולי לא תזכרו אותו כמו שזוכרים את הקרואטים וההונגרים שהפכו כאן לאגדות. "בתקופה שלו ברמת גן, הייתה לו בעיה של יונים במסתור הכביסה והוא פחד לישון בלילה. ביקשתי ממתווך שיחליף לו את הדירה", נזכר נעים. "וויליאם הוא כמו ילד קטן. בחור מופנם, ביישן שלא נוטה להתבלט. אבל הוא אחד השחקנים האהובים שיש. בן אדם טוב שכולם אוהבים. הוא אחד הזרים הכי טובים שהיו פה". עזורי מצטרף: "השקט הוא היתרון. הוא לא מוחצן, אין לו פוזה והוא לא מחפש יח"צ. הוא רק בא לעבוד. וויליאם הוא שחקן שונה וזה אחד הדברים שאהבתי אצלו. הוא נותן לך שקטן כמאמן. כשאתה שם אותו בתפקיד אתה שקט. העמדה נעולה ואתה יודע שהוא יעשה עבורך את העבודה. אני כמעט לא זוכר תקופות חלשות שלו".

וויליאם סוארס. שחקן מסוג אחר (מרטין גוטדאמק)

סוארס גדל עם באר שבע. מקשר אחורי לא בולט שלא מצטיין בניהול משחק בקבוצת תחתית לבלם המוביל של קבוצת צמרת. אלא שבכל זאת, שאלת הישארותו עלתה פעם אחר פעם. התחושה הייתה שיש מקום לשדרוג בעמדה הזו על ידי הבאת שם נוצץ יותר. כך התחזקה לו תחושת המיצוי ההדדית שקיבלה רוח גבית מהמשפחה שלא מוכנה לשמוע על ישראל. ברק בכר צירף בעונה שעברה את שיר צדק והעונה הוסיף את מיגל ויטור, אבל ברגע האמת, בדיוק כמו במשחקי ההכרעה בפלייאוף העליון בעונה שעברה, סוארס היה שם כדי להוביל את באר שבע לעמדת הזינוק הנהדרת בה היא נמצאת עכשיו. בגומלין מול אולימפיקוס, ויטור וצדק ישחקו לראשונה יחד וינסו להשלים את המשימה. סוארס יראה את המשחק ממרחק. הוא עזב אחרי שש שנים וחצי ועלה על טיסה הביתה אחרי פרידה שקטה. אולי קצת שקטה מדי.

בבאר שבע סיפרו שהסכם השחרור של הבלם כלל התחייבות שיחזור ביום שישי בין שני המשחקים ושהמאמצים לשכנעו לא הואילו: "כולם כאן כואבים את העזיבה, אבל משלימים איתה כי רוצים שיהיה לו טוב. זה לא מובן מאליו ששחקן שיודע שהוא עוזב נותן את הנשמה ומתאמן כמו שצריך. הוא גבר אמיתי, נכס. גם כשלא שיחק והיה לו קשה מאוד, הוא לא דיבר והתנהג כמו מקצוען. אז לאחד כזה אנחנו נהנים לתת את ברכת הדרך".

אפקט העזיבה? "זו אבדה גדולה לבאר שבע", קובע עזורי. "הם אפילו לא מבינים כמה היא גדולה", מחזק נעים. "לא הייתי צריך את המשחק עם אולימיפאקוס כדי להגיד שזה אחד הבלמים הכי טובים ששיחקו בארץ. באר שבע לא תמצא עוד וויליאם גם אם תקנה שחקן ב-800 אלף יורו. הזמן יוכיח את זה". קלינגר מסכם: "בעונה שעברה הוא התנדנד ומהר מאוד עלו שם על הטעות. אי אפשר לוותר על נכס כמו סוארס וראו את זה במשחק מול אולימפיאקוס. הוא יכול לשחק עוד שנתיים-שלוש בשקט ברמות האלה.

"וויליאם לא מתראיין, שקט, עושה את העבודה, לא פומפוזי, אלו בדיוק הזרים שחסרים לנו כדי להרים את הרמה. כולם מחפשים טאלנטים, אבל ה'וויליאם סוארסים' הם שירימו את הרמה מבחינת ההתנהלות. אם אפשר היה לבדוק את האישיות לפני היכולת, הרמה פה הייתה עולה בוודאות".

יובל נעים. "סוארס אחד הבלמים הכי טובים ששיחקו בארץ" (איתי כהן)

המונח "פוטבול – לג'נד" לא שגור בתרבות הספורט הלא קיימת בישראל. ואולי זה קצת מאוחר מדי, אבל הגיע הזמן לתקן עוול היסטורי. לתת לסוארס את הכבוד המגיע לו. וויליאם סוארס, אגדה באר שבעית.

Trending – מד הכוח של חלון ההעברות
#דירוג_ השחקנים_החמים_בשוק #העברות2016

10. אדריאן רוצ'ט - מדהים שלא מוצא קבוצה בליגת העל

9. סינטאיהו סלליך - כניסה חדשה לרגל מעמדו המתערער

8. עאיד חבשי - בקרוב יצא לשוק

7. עומרי בן הרוש - בקרוב יצא לשוק 2

6. אחמד עאבד - החלון הישראלי תמיד מספק העברה גדולה ברגע האחרון

5. שלומי אזולאי - שבוע ללא התקדמות

4. רועי קהת - ימתין למאמן הבא בירוק

3. עומר דמארי - לייפציג תתגמש בסופו של דבר

2. תומר חמד - ג'ורדי לא מרפה

1. עומר אצילי - אסור לבית"ר לוותר עליו

תומר חמד. ג´ורדי לא מרפה ממנו (רויטרס)

מה אתם חושבים על?
הופעה פנטסטית, טקטית, חכמה ומעוררת כבוד של הפועל ב"ש בפיראוס שהייתה חסרה קצת אומץ והבנה שגם יריבה עם בעיות לא תהיה כל כך חלשה פעמיים בשבוע. כמה טריקי לשחק בבית אחרי 0:0, כששער חובה מחייב אותך לכבוש פעמיים ואפילו שער זכות מעמיד אותך במצב שבו אתה בחוץ אם תספוג. זו תוצאה מורכבת מקצועית ופסיכולוגית ובכל זאת מכובדת. הקיץ של הישראליות חיובי, לא חלק, אבל בכיוון הנכון. ובלי קשר, הפער האיכותי בין ב"ש למכבי חיפה קטן משמעותית מהפער בין אולימפיאקוס לנומה קאליו וזה מסכם הכי טוב את הקמפיין שמטרתו הריאלית היא שתי נציגות בשלב בתים כלשהו.