"מוכנה לדחות את החיים שלי בשביל הכדורגל"

הן נבחרו בפינצטה, הן נחשבות הטובות בארץ לגילן וסגל הקבוצה מורכב מבנות מכל הארץ ומרקעים שונים. יש שם אמריקאיות, ערביות מנצרת, וגם נערה דתייה אחת, אופל סופר בת ה- 18, המשלימה את פאזל נבחרת הנשים U19, שתנקז את כל ההכנות והציפיות לרגע אחד, ביום רביעי הקרוב, אז ינסו לנצח את נבחרת שבדיה ולהמשיך ולטפס בשלבי הטורניר. סופר, מעצם היותה מאמינה, גם כאן בטוחה כי המשימה אפשרית. הכירו, שחקנית כדורגל דתייה שלא מחשבנת לאף אחד ועושה רק מה שהיא אוהבת. 

סופר מגיעה מבית דתי של שומרי שבת וכשרות, לובשת חצאית וכל המשתמע מכך. עוד בימי בית הספר היסודי דתי כבר הייתה משחקת כדורגל עם חצאית: ״מסביב לא ראו זאת זה בעין יפה, הבנים לא רצו לשתף והרגשתי קצת בחוץ, הייתי בוכה המון. ההורים שלי לא אסרו עליי לשחק כי הם ראו שזה תחביב וחשבו שהוא יסתיים כשאעבור לחטיבה, לבית ספר שהוא רק של בנות. כשעברתי לחטיבה, כל שגרת החיים שלי שהייתה מורכבת מכדורגל בבית ספר, במגרש, אחרי הלימודים, או בשכונה השתנתה״ מספרת סופר.

נבחרת הנערות ב'אתגר מאת'רוול'

ההגעה לכדורגל מקצועי: ״בכלל לא ידעתי שקיים דבר שנקרא כדורגל נשים בארץ והתחלתי לחפש קבוצה. חיפשתי עד שמצאתי את עירוני פתח תקווה. בהתחלה ההורים ניסו להגיד לי: 'אופל, זה לא בשבילך, מה את צריכה את זה'. אני לא רציתי לרדת מהעניין וכשהם ראו שאני נלחמת על זה, הם הבינו שזה משהו שקיים בתוכי ושאני לא יכולה לעזוב את הכדור. לקחתי שני גביעי מדינה ושתי אליפויות שנתיים ברציפות עם עירוני פ״ת ואז משם הגיעו המיונים לנבחרות״. 

השילוב בין הכדורגל לדת: ״אני לומדת בבית ספר דתי רק של בנות, שומרת כשרות ושבת, מחוץ לנבחרת אני רק עם חצאית. אני משתדלת ללבוש כמה שיותר ארוך וצנוע. בטיסות לטורנירים בחו״ל, אני שומרת על כשרות גם שם, חב״ד מביאים לי ארוחות ואפילו אם יש משחק בשבת אני הולכת ברגל מהמלון. המקרה הכי גרוע היה בסוצ׳י, רוסיה שנאלצתי להפסיד משחק״. 

״הכל אפשרי. קודם כל אני מוכנה לדחות את החיים שלי מבחינת זוגיות או להקים משפחה, כי אני כן רוצה להמשיך את הכדורגל ולהתפתח לקריירה מקצוענית, אם זה בארץ או בחו״ל. אני לא רואה את הדת מתנגשת עם הכדורגל. ברור שיש ויתורים והחלטות קשות אבל זה לא מתנגש, להיפך, זה רק מעצים אותי ואת כל העקרונות והערכים שאני באה איתם. הצוות כאן מאד מבין אותי ולא באים נגדי או פחות מעריכים אותי מיתר הבנות כי יש לי את הערך המוסף הזה של הדת״.

נבחרת הנערות עד גיל 19

על ההגעה לפרוייקט: ״אתנה וההתאחדות לכדורגל בישראל לקחו בערך 100 בנות למיונים לנבחרת, וראינו בשלב הניפויים שאני מתקדמת ועוברת שלבים והבנתי שאני טובה במה שאני עושה. ואז התגבשה לה הנבחרת שלנו שמטרתה הייתה לצעוד לקראת היורו. אנחנו מתאמנות תשע פעמים בשבוע ויודעות איזו השקעה מטורפת של כספים, מאמנים ברמה הכי טובה שיש ומשאבים משקיעים בנו״.

אחרי הפרוייקט: ״מבחינתי הדת זה במקום הראשון ואני רואה לנכון לעשות את הוויתורים. אני שחקנית כדורגל דתייה. אחרי שיסתיים הפרוייקט, אני מחפשת לעשות שירות לאומי דתי כי אני פחות מעדיפה את הצבא ששם זו חברה חילונית עם בנים ובנות יחד ואני פחות אוהבת את זה, וכמובן להמשיך בכדורגל במקביל למה שאני רוצה לעשות בחיים״. 

על התחושות לקראת היורו: ״יש התרגשות גדולה, ואפשר לעשות הפתעה ענקית  כי אנחנו מגיעות כאנדרדוג מובהק. אף אחד לא מצפה מישראל. אנחנו מגיעות הכי מוכנות שיש, למדנו את היריבות שלנו והתקדמנו המון. אם נאמין, אנחנו נצליח״. 

נבחרת הנערות (ההתאחדות לכדורגל)

שאיפות: ״אני השנה מסיימת י״ב והשאיפה שלי מן הסתם, היא לצאת לשחק בקולג׳, אבל אני לא יודעת איך זה יסתדר עם השמירת כשרות ושמירת שבת ואני לא חושבת על לוותר על הדת לרגע. דת זה מקום ראשון ואם זה ייפגש עם הכדורגל בצורה משמעותית, אני בוחרת בדת. ההורים רואים שאני מאה אחוז בכדורגל ורוצה את זה למרות שמדי פעם הם מציקים לי על להכיר איזה בחור אבל אני רק בת 18 וסך הכל אלו החיים שלי. למזלי הם לא לחוצים״. 

על הוויתורים: ״ויתרתי על לא להיות מאה אחוז בכל מקום. כל הבנות כאן לומדות בבית ספר אחד שקרוב לוינגייט, ורק אני ממשיכה בבית ספר שלי במקביל שהוא דתי. כלומר מבחינתי אני לא יכולה למקסם את עצמי בשני המקומות בו זמנית, לא עם החברות ולא מקצועית, אבל אלו הוויתורים בשביל הכדורגל״.  

רגעי משבר: ״זה היה לי מוזר שפתאום סביבי הרבה גברים, אני רגילה לנשים ואולי לרב. אני גם משתדלת לשמור על שמירת נגיעה. בסופו של דבר זה בסדר העולם מורכב משני המינים. היו לי רגעי משבר בשנתיים האלו, אם זה מבחינת משחקים בשבת שאמרתי לעצמי, מה אני צריכה את זה? הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי בשום מקום בין אם זה בבית ספר, אני ילדה של מאיות והרגשתי שאני פשוט לא מצליחה לתמרן את זה עם הכדורגל. אני מתבאסת ומאוכזבת מעצמי שאני על 80-90 בלימודים כי יש לי ציפיות גבוהות. אני הכי שמחה שאני כאן והייתי עושה הכל שוב״.