חולם בספרדית: הכירו את מארק ואליינטה

טופ 5
חמשת הספרדים המצליחים בתולדות ליגת העל

5. רובן ראיוס – שחקן מוזר, ראיוס. למעט מאוד זרים שהגיעו לכאן היה את מה שיש לו ברגליים, אבל מה נזכור ממנו? את 29 השערים ב-75 הופעות בכל המסגרות ורגעי הקסם או את הרגעים המתים, הפרצופים העצובים על הספסל והפציעה של רפי דהן? נכון, הוא עלה הרבה מאוד כסף, הוא בדרך כלל לא היה שם במשחקים המכריעים, בטח שלא הוביל את מכבי חיפה לשום מקום ואולי לא מתאים באופי להנהיג מועדון בסדר גודל כזה, אבל  בשורה התחתונה, ראיוס לא פלופ ולא כישלון. הוא פשוט היה השחקן הלא הנכון בתקופה הלא נכונה.

רובן ראיוס. האיש הלא נכון בתקופה הלא נכונה (עמית מצפה)

4. חואן פאבלו - בגיל 34, בפעם הראשונה בקריירה מחוץ לספרד,  בפעם הראשונה במועדון שמתמודד על אליפות, נכנס השוער לנעליים הגדולות של וינסנט אניימה ומילא אותן בהצלחה. הוא ספג פה ביקורות ולא תמיד זכה להערכה, אבל המחמאה הכי גדולה מבחינתו היא שאף אחד לא מזכיר לו את אניימה. ובסופו של דבר, מדובר בשוער יציב שעושה את העבודה. שוער ששמר בשתי העונות האחרונות 28 פעמים על רשת נקייה בליגה - מאזן זהה למה שהשיג בכל שנותיו בלה ליגה. שוער שג'ורדי החתים לעונה נוספת בעיניים עצומות.    

3. סזאר ארסו – מנהיג, לוחם, חי את המשחק, קצת חמום מוח. ארסו, הבלם הזר הכי טוב בליגת העל בעונה שעברה, קורץ מהחומר שהפך זרים בישראל לאגדות. הוא בדיוק מסוג השחקנים שאוהדים כאן אוהבים להתחבר אליהם. אלא שהפציעה גרמה לבית"ר לוותר על האופציה ולחפש כיוונים אחרים וארסו ימשיך את הקריירה ביוון. הזיכרון שנשאר ממנו טוב וגם הזיכרון שלו מישראל. אתם תראו, הוא עוד יחזור.

סזאר ארסו עם הכדור. מנהיג, לוחם וחי את המשחק (אורן בן חקון)

2. אברהם פאס - ממובילי הטרנד הספרדי והאיש שהוכיח שמה שטוב לליגה השנייה בספרד מצוין לליגת העל. פאס ברח מספרד אחרי שנחשד במכירת משחקים והקריירה הגמורה שלו קיבלה תפנית קיצונית בארץ הקודש. הוא החזיק לבד את ההגנה של סכנין, לקח את הקבוצה לפלייאוף העליון ופתח את הדלת לשורה של ספרדים שנהרו לסכנין. אשתקד הראה שגם בגיל 36 וגם במועדון כמו מכבי חיפה הוא יכול לעשות את ההבדל בליגת העל. פאס כנראה לא יישאר בירוק, אבל תתחילו להתרגל, הוא כאן כדי להישאר. 

1. קרלוס גארסיה – הגיעו לכאן שחקנים עם רזומה מרשים ממנו, עם היסטוריה של העברות גדולות ועונות מוצלחות בלה ליגה, אבל אף אחד לא הצליח להשתוות להישגים של קרלוס. החיבור היה מושלם וידע לחפות גם על הרגעים בהם היכולת נפגעה. וכמו במקרה של חואן פאבלו, קרויף העדיף להישאר נאמן ליציבות ולשחקן שאתה יודע מה אתה מקבל ממנו. אגב, יש הרבה נקודות דמיון בין קרלוס למארק ואליינטה. שניהם קטאלונים ונחשבו לכוכבים בגיל צעיר, שניהם יצאו מספרד בפעם הראשונה בגיל 28 וחתמו בישראל לשלוש שנים. במכבי חיפה ודאי מקווים שגם התפוקה תהיה זהה. תחשבו על זה, אם בקיץ 2018, הירוקים יאריכו את החוזה של ואליינטה, כמו שהצהובים האריכו הקיץ את החוזה של קרלוס, המשמעות תהיה אחת: הצלחה מסחררת.

קרלוס גרסיה. הצלחה מסחררת (האתר הרשמי של מכבי ת"א)

זרקור על – מארק ואליינטה
אין בספרד מי שלא מכיר את שנתון ילידי 1987 בברצלונה. ססק פברגאס, ג'רארד פיקה, ליאו מסי וגם ויקטור ואסקס, שהיום מככב לצד ליאור רפאלוב בקלאב ברוז'. יום אחד, כשכל החבורה הזו הייתה בת 13, נכנס לחדר ההלבשה המאמן רודולפו בורל, אמר: "אתם תבחרו מי יהיה הקפטן. אני לא מתערב", ויצא. החבר'ה בחרו במארק ואליינטה והוא החזיק בתפקיד עד סיום גיל הנוער. עם סרט בצבעי דגל קטאלוניה על היד, הוא הוביל חבורה ייחודית של סטארים.

ואליינטה נולד בגרנויירס, פרבר של ברצלונה. שני אימונים בלבד הספיקו לאנשי מחלקת הנוער של בארסה כדי לצרפו כשהיה בן 10. בקבוצת הילדים קראו לו: "אל פלאקו", הרזה. אחר כך זכרו אותו כקפטן של שנתון היסטורי. קבוצת נוער שלא הפסידה שלוש שנים וזכתה בכל תואר אפשרי. "בקבוצה הזו היית צריך אופי", סיפר לימים. לכל אחד היה תפקיד. ואסקס היה הכוכב, פיקה הג'וקר, פברגאס הווינר ומסי, השקט, הסגור והשברירי ("בגיל 14 היה מאוד קל להפיל אותו"). ואליינטה היה המנהיג. הקול בחדר ההלבשה: "אני גאה בזה שתמיד דיברתי בנימוס", סיפר.  

מסי ופיקה. כולם מכירים את ילידי שנתון 1987 (רויטרס)

הם שיחקו בשיטה של שלושה בלמים. ואליינטה מימין ופיקה במרכז. כשהאחרון עזב למנצ'סטר יונייטד, רבים האמינו שהדרך של הקפטן לבוגרים סלולה. זה לא קרה. בנובמבר 2006 ערך ואליינטה את ההופעה היחידה של בבוגרים, במשחק גביע מול בדאלונה (0:4). שלוש שנים הוא העביר בבארסה ב' וחיכה להזדמנות לקפוץ כיתה. כשפפ גווארידולה מונה, הוא ניסה את ואליינטה כקשר אחורי. חשב שעם הפיזיות ויכולת המסירה אפשר יהיה להשתמש בו כקשר. גם בקרב האוהדים היה מי שראה בשחקן "גווארדיולה העתידי".

רק שגווארדיולה המקורי לא עושה הנחות. פעם אחת, כשוואליינטה עזב את חדר הכושר חמש דקות לפני הזמן ופספס שקילה, הוא הושעה ממשחק. בכלל, ההשוואות היו גדולות על השחקן עצמו, שמרגיש נוח יותר כבלם. לימים נאלץ להודות: "זה לא היה טוב בשבילי. קשר בברצלונה צריך תכונות ספציפיות, התפקיד מאוד דורש". בסיום עונת 2007/8, גווארדיולה קפץ לבוגרים ו-ואליינטה עזב את הבית בפעם האחרונה. שוחרר ללא תמורה לסביליה ב', כשברצלונה משאירה לעצמה 25 אחוזים ואופציה לקנות אותו מחדש. בשני הסעיפים לעולם לא נעשה שימוש.

גווארדיולה. ניסה את ואליינטה כקשר אחורי (רויטרס)

כמו לא מעט צעירים שגדלו בברצלונה והכירו שיטה ספציפית כל חייהם, לוואליינטה היה קשה להתרגל למשהו חדש והוא שיחק בעיקר במילואים. רק בנובמבר 2009, כשהוא בן 22, רשם הופעת בכורה בלה ליגה במדי סביליה. "כמה זמן אתה מחכה לזה?", שאל אותו מנולו חימנס לפני המשחק. "ארבע שנים", ענה ואליינטה בחיוך. חודשיים לאחר מכן, במשחק נגד ברצלונה, נאבק הבלם עם החבר מסי על כדור וספג ממנו שלא בכוונה מרפק. במדריד קמה זעקה. כיצד חמק מסי מעונש בעוד כריסטיאנו רונאלדו הורחק על פגיעה דומה בפטריק מטיליגה ממלאגה שגם שבר את אפו. ואליינטה, אגב, נחלץ לעזרת מסי: "אין מה להשוות", אמר וגילה כי הפרעוש התנצל בפניו בסיום.

בקיץ 2010, שוחרר לוויאדוליד והקריירה החלה להתרומם. המאמן הסרבי מירוסלב ג'וקיץ' הוא האיש שאחראי על השינוי. בתום העונה השנייה, שבה ויאדוליד ללה ליגה כשהבלם רושם 37 הופעות. ואליינטה המשיך להיות שחקן הרכב גם בלגיה הבכירה. בוויאדוליד ראו בו מנהיג, מהכוחות המרכזיים בחדר ההלבשה. שחקן אמוציונאלי ומחויב. כך למשל, שלושה מחזורים לסיום עונת 2013/14 אירחה ויאדוליד את ריאל מדריד וסחטה ממנה 1:1 הודות לשער דרמטי. הבלם השתולל בסמוך לירידה לחדרי ההלבשה וצעק לעבר יושבי יציע הכבוד: "לכו תצטלמו איתם (שחקני ריאל)", עד שמאמנו הגיע להרגיע אותו.

רונאלדו מתקשה מול ואליינטה (רויטרס)

מקצועית מדובר בשחקן שמשחק הרגל שלו טוב יותר ממשחק הראש. הוא אגרסיבי ולוחם ומצטיין בעיקר בהנעת הכדור ובמשחק המסירות, זכר לימים בלה מאסיה. בעונה האחרונה בלה ליגה חילץ 291 כדורים (כ-10 למשחק). הוא לא מרבה לאיים על השער ולא מהווה כוח במצבים נייחים. גם אשתקד בליגה השנייה רשם 31 הופעות בהרכב והחמיץ את המשחקים המכריעים של העונה בגלל פציעה. בלעדיו, ויאדוליד הודחה בפלייאוף העלייה.

לפני כשבוע פורסם בספרד שוואליינטה ביקש מההנהלה לעזוב על אף העובדה שהוא מחזיק בחוזה לעונה נוספת. בספרד הזכירו את ויאריאל, אספניול, דפורטיבו לה קורוניה ולאס פלמאס כמועמדות לצרפו, אבל הוא חיפש הרפתקה אחרת. כסף גדול יותר והזדמנות לחוות ליגה ותרבות אחרות. המשבר הכלכלי בספרד הוציא לא מעט שחקנים בכירים החוצה לחוויות ברחבי היבשת ו-ואליינטה הרגיש שהגיע זמנו. ההצעה ממכבי חיפה דיברה אליו כלכלית ומקצועית. "הוא שחקן טוב מאוד ואדם עוד יותר טוב", מנתח סזאר ארסו. "הוא הגיע מברצלונה וגדל על הטיקי טאקה, כך שהוא יודע להניע את הכדור. אין לי ספק שהוא יצליח בישראל".

מארק ואליינטה נאבק במסי, שהתנצל בפניו (רויטרס)

כבר למעלה מ-20 שנה שמכבי חיפה מחפשת את היורש של רומן פץ. האיש שישתווה לרף בלתי אפשרי של ציפיות (ומיתוס) שהציב הבלם האגדי. היו לה הבלחות (טשיירה, צוצאליץ' בעונה הראשונה ואפילו פאס), אבל רוב הבלמים הזרים שהובאו לא עמדו בציפיות. בעונות שיא, הירוקים תמיד נהנו מבלם ישראלי בשיעור קומה. אחרי שנים קשות, רוני לוי הבין שבסגל הנוכחי הצלחה שלו מחייבת בלם זר שייצר הגנה משודרגת ויציבה. הוא לא חיפש רק בלם, אלא דמות ומנהיג. ואליינטה קיבל חוזה עתק של 1.1 מיליון לשלוש שנים ונקנה בכ-300 אלף יורו. הציפיות כרגיל ענקיות. רק שהמשוואה פשוטה. אם ידברו על ואליינטה כמה שפחות, מכבי חיפה תצליח. לפרטים: קרלוס.   

Trending – מד הכוח של חלון ההעברות
#דירוג_ השחקנים_החמים_בשוק #העברות2015

10. אלכס דוידוב – ימשיך בליגת העל   

9. מושאלי מכבי חיפה – כי הגיע הזמן להעברה מעניינת

אלכסנדר דוידוב. מי תקלוט את שירותיו? (רדאד ג´בארה)

8. מושאלי מכבי תל אביב – כבר אמרנו שאין שוק בלעדיהם?

7. פיראס מוגרבי – יכול להיות הגניבה של הקיץ

מוגרבי בועט. מי תגנוב אותו? (עמית מצפה)

6. דיא סבע – חוזר לעשיריה אחרי שבוע  

5. חנן ממן – מתקרב לחזרה הביתה

יואב כץ עם חנן ממן. הקאמבק קרוב (עמית מצפה)

4. מונס דאבור ואלי דסה – מתקררים ומחכים לג'ורדי  

3. בן רייכרט – כל עוד הוא מחרים, אין לו שום לגיטימציה

בן רייכרט. אין לגטימציה (איתי כהן)

2. בן שהר – שומר על שקט תעשייתי

1. טוטו תמוז – עוד אחד בלב המאבק בין צהוב לאדום?

מה אתם חושבים על?
בימים של הודעות רשמיות מפוצצות על שחקני ליגה לאומית כמו מגבו, מנחם, גומברג ואלגרבלי, כשהשוק משווע להעברה גדולה, אלרואי כהן פורש ושחר וג'ורדי ממשיכים להילחם בחוק המושאלים, נותר רק לתהות מי לעזאזל חשב על צמצום תקציב המינימום. האם אנחנו בדרך לליגה של פערי ענק, של שמיניות ושביעיות וכזו ששחקנים בוגרים בדרג הבינוני לא יהיו יכולים להרוויח בה משכורת ראויה?

עופר עיני. מה אתם חושבים על תקציב המינימום? (רדאד ג´בארה)