1. רועי קהת. שני אירועים מעניינים התרחשו השבוע בשוק ההעברות הישראלי ואי אפשר לנתק אותם אחד מהשני. הראשון, ערן זהבי, הסופרסטאר הגדול של הליגה, חתם על חוזה חדש ומשודרג במכבי תל אביב, ירוויח כמיליון יורו לעונה וככל הנראה במשך שנים יחזיק בתואר המרוויח הגדול בליגת העל. השני, רועי קהת, הצעיר הכי מבטיח בליגה, ויתר על הצעות מהגדולות וסגר באוסטריה וינה.
שני השחקנים לקחו החלטה נכונה מבחינתם. זהבי לא מצא לנכון לשנות את הסטטוס שלו. הוא לא ילד, בעוד חודשיים יחגוג 28, והוא יודע שמעט מאוד מועדונים בעולם יציעו לו את הכסף פלוס האתגר שיש במכבי ת"א ואף אחד מהם לא יכול להציע לו את המעמד. קהת? הוא הבין שאולי עדיף לו לשחק בליגה בלי זהבי.
הרי מכבי ת"א לא יכולה להבטיח לו אפילו מקום בהרכב. מכבי חיפה היא אופציה טובה, אבל הניסיון מראה שקל יותר לפרוץ מליגה בינונית באירופה. דרך מועדון שמאמין בקניית צעירים, השבחתם ומכירתם. הוא ראה את עומר דמארי ומונס דאבור, אולי אפילו חשב על רמי גרשון וניר ביטון.
 |
| רועי קהת וג´ורדי קרויף. בית ספר למו"מ (רדאד ג´בארה) |
|
| |
בחור חכם קהת. קורא את המציאות בצורה יוצאת מן הכלל ואולי בגלל זה ניהל מו"מ עם שלוש קבוצות באמצעות שלושה סוכנים שונים. הוא מכיר מבפנים את המציאות במכבי ת"א. הרי ג'ורדי קרויף כמעט לא קנה צעירים וכשזה שקרה, ע"ע בן רייכרט, חסן אבו זייד ועומרי אלטמן, זה לא צלח. במכבי חיפה הסיפור לא שונה. מעט שחקני רכש הצליחו בכרמל בשנים הרעות האחרונות. לכן המתמטיקה פשוטה.
כדי לפרוץ בירוק, הקבוצה צריכה להצליח ולהגיע להישגים. תהליך של שנה או שנתיים. גם שם יש תחרות, לחץ וציפיות. אז קהת מעדיף לחסוך מעצמו את הסיכון ולקצר את התהליך. במקום לעבור, להיאבק, להתאקלם, להתחבב על הקהל, לחטוף ביקורות, להתמודד עם לחץ ולנסות להוכיח את עצמו, הוא מעדיף לעבור עכשיו, כשהשם שלו חם ובעיקר כשסעיף השחרור שלו נמוך.
הוא לא לבד. הרבה צעירים הבינו שהצעד מתבקש. יוצאים מוקדם, בוחרים נכון. לא חולמים על מעבר לספרד או אנגליה ומבינים שהדרך לשם, תרתי משמע, יותר קצרה מאוסטריה, שווייץ וסלובניה. וחוץ מזה, אם שם לא יילך, הגדולות בארץ תמיד יהיו באובססיה לקלוט ליגיונר שחוזר. הרי בינינו, מה נשמע טוב יותר, סקסי יותר, יקר יותר, צעיר מפתח תקווה או שחקן שחוזר מאירופה?
 |
| מרואן קבהא. התופעה מתפשטת (האתר הרשמי של מאריבור) |
|
| |
2. גוטמניזציה. הצעד של קהת הוא צד נוסף לתופעת הגוטמניזציה, עליה דיברנו לפני ארבעה חודשים. ליגיונרים בכירים שלא מוצאים את מקומם באירופה מעדיפים לשחק בארץ כדי להיות קרובים לגוטמן. כאן מחכים להם ג'רודי קרויף או אלונה ברקת ולאחרונה גם יעקב שחר בזרועות פתוחות ומרפדים להם את הכיס. כי בליגה עם הגבלת זרים, אליפות לוקחת מי שיש לה את הישראלים הכי טובים. את זה, אגב, שחר הבין הרבה אחרי כולם.
במהלך העונה החולפת מכבי חיפה החזירה את יוסי בניון, החתימה את קובי מויאל וצירפה את אלירן עטר ואיתי שכטר. כלומר, יש הבנה במועדון שחייבים להעלות רמה בסגל הישראלי. הפער המקצועי ממכבי ת"א גדול והשוק מצומצם.
צעירים כמו קהת מבינים שכל עוד הגדולות ימלאו את עצמם בשחקנים מוכנים, עדיף להם להתבשל במקום אחר. במקומות שיודעים לתת צ'אנס. בבית"ר ירושלים וקריית שמונה למשל או ישירות בקבוצה הנכונה באירופה. כך נוצר מצב מעניין ולא בהכרח בריא. מיעוט עסקאות משמעותיות בתוך הליגה. הגדולות כמעט לא קונות מהקטנות. הן קונות מקבוצות הביניים או בינן לבינן עצמן.
מהטרנד המתחזק של דילוג על הגדולות יש נפגעת עיקרית אחת. זו שהסגל הישראלי שלה חסר. מכבי חיפה כמובן. כל החלטה של שחקן צעיר וכישרוני מסוגו של קהת להעדיף את אירופה פוגעת בה לטווח הקצר והארוך. עכשיו, מעניין אם אחרי שהפסידו את קהת, יסיקו בחיפה את המסקנות ויעשו הכל כדי למנוע ממוחמד גדיר לעשות את אותו מהלך בדיוק.
 |
| מוחמד גדיר. לחיפה אסור לפספס אותו (רדאד ג´בארה) |
|
| |
3. לוח זמנים. בסוף השבוע יתקיימו ברחבי היבשת שלושה משחקי גמר גביע, מחזורים בליגות בהן הייתה פגרת חורף ארוכה כמו סקנדינביה, שווייץ ומדינות מסוימות במזרח אירופה, כמה משחקי פלייאוף על אירופה או עליות וירידות ומחזור סיום חסר חשיבות בליגת העל. בישראל, כידוע, אין פגרת חורף ארוכה, משחקים גם בחג המולד ואין 38 מחזורים בעונה. הליגה אמנם נפתחה באיחור בגלל המלחמה, אבל היא הסתיימה במועד המתוכנן. אז למה היה צריך למשוך את המשחקים עד ה-1 ביוני? תשובות אצל המנהלת וההתאחדות. בית"ר ירושלים אמורה לשחק בסיבוב המוקדמות הראשון בליגה האירופית ב-2 ביולי. מכבי ת"א תיכנס למעגל המשחקים שבועיים לאחר מכן ויש עוד משימות קרובות לנבחרת הבוגרת והצעירה. המשמעות: פגרה קצרה עד לא קיימת למספר שחקנים שמהווה פגיעה ישירה בקבוצות. שימו לב מה קורה בשבועות האחרונים. המאמן החדש של מכבי חיפה עובד בזמן שהנוכחי עדיין מנהל משחקים. שחקנים שעדיין לא סיימו עונה כבר חותמים בקבוצות אחרות ועוד לא הזכרנו את נושא ברק בכר ובאר שבע. עונת המלפפונים הגיעה לפני סיום עונת הכדורגל.
מדובר בתוצאה ישירה של ליגה שנמרחה על זמן ארוך מדי. אין רווח ממשחקים בשלב כל כך מאוחר. לא לקהל המשועמם, לא לשחקנים ובטח לא לקבוצות. בתכנון נכון יותר אפשר וצריך היה לסיים את העונה באמצע מאי. אבל אם כבר משחקים ב-30 במאי, לא היה נכון יותר לסיים את העונה עם משחק ענק כמו גמר הגביע? למה מה שטוב לאנגליה או ספרד לא יכול לתפוס בארצנו הקטנטונת?
 |
| זה צריך היה להיות אקורד הסיום של העונה (רדאד ג´בארה) |
|
| |
4. נבחרת. אלי גוטמן מצא תזמון מושלם לפרסם את סגל הנבחרת לקראת המשחק בבוסניה בעוד שבועיים. בצל הסערה בקונגרס פיפ"א, הידיעה נדחקה לשולי הכותרות והסגל, לשם שינוי במחוזותינו, לא עורר דיון על מי נשאר בחוץ. גוטמן ערך בסך הכל ארבעה שינויים, שניים מהם כפויים. ליאור רפאלוב (צהובים), מונס דאבור (פציעה), טאלב טואטחה ואיתי שכטר בחוץ, שלומי אזולאי, דור מיכה, אבי ריקן ושיר צדק בפנים.
הקו והשלד של כל הקמפיין נשמר, אבל בכל זאת עולות מספר תהיות. הזימון של צדק כבלם הרביעי בסגל ושל ריקן יכולים לרמוז על כך שגוטמן שוקל מערך שלושה בלמים. זימוני הבכורה של אזולאי ומיכה, שניים שנהנו מעונה נפלאה, נכונים וראויים. שחקנים צריכים לדעת שגם אם השלד קבוע והסיכוי שלהם לשחק נמוך, יש תמורה ליכולת בליגה. מאור בוזגלו זומן למרות הרמיזות מצד אביו ומה באמת תפקידו של אליניב ברדה בסגל והאם בגיל 33 הוא מרוצה ממנו?
ועוד מילה על אזולאי. את חופשת הקיץ שלו ב-2014 הוא בילה בברזיל עם כמה חברים מהפועל ראשון לציון. בין המשחקים בסלבדור לחופים המדהימים של באהיה, הוא קיבל כמה הצעות מעליבות מקבוצות בליגה הלאומית באמצעות הוואטסאפ. את חופשת הקיץ ב-2015 הוא יבלה באוסטריה ובוסניה עם הנבחרת הלאומית. לזה לא קוראים פריצת השנה, אולי סינדרלת השנה.
 |
| שלומי אזולאי. סינדרלת השנה (יניב גונן) |
|
| |
5. במחזור ה-36 בפלייאוף העליון בעונה שעברה: ערן זהבי מסיים עונה עם שלושער ותואר מלך השערים ב-1:4 של מכבי ת"א על סכנין. הפועל ב"ש הבטיחה את הסגנות אחרי 1:1 עם מכבי חיפה, הפועל ת"א סיימה רביעית אחרי 2:4 על קריית שמונה.
אגב, 13 השערים שהובקעו במחזור האחרון אשתקד העמידו את מספר השערים בכל העונה שעברה על 606. כדי לעבור את המספר זה, שלושת משחקי המחזור האחרון יצטרכו לספק יחד 14 שערים.
6. הנבחרים
שחקן העונה - ערן זהבי. מאמן העונה - פאקו אייסטרן. מאמן העונה האמיתי - רוני לוי. הזר - קלאודמיר פריירה. נבחרת הישראלים - חיימוב, דסה, טיבי, צדק, בן הרוש, אזולאי, בוזגלו, קהת, מיכה, זהבי, גדיר. הלהיט - בית"ר ירושלים חוזרת, הקבוצה הכי מהנה לצפייה. המאוסים - אוהדי עירוני אשדוד, אלונה ואיזי, יואב כץ. העקיצה - אלי שגב והבקרה. המסקנה - רק מכבי חיפה יכולה להחזיר את התחרותיות לליגה. הכי מעצבן - בית הדין העליון הופך את ההחלטה. השורה התחתונה - אליפות מתוך שינה, יורדות לא ראויות, יותר מדי מחזורים של חוסר עניין. ברוכות הבאות, בני יהודה וכפר סבא. התגעגענו.
 |
| רוני לוי. מאמן העונה האמיתי (רדאד ג´בארה) |
|
| |