הסופרבול מגיע: ווילסון, בריידי והכדור שביניהם

הסופרבול ה-49 בין ניו אינגלנד פטריוטס וסיאטל סיהוקס בלילה שבין ראשון לשני בגלנדייל (01:30) יספק לנו סיפורים רבים. הקוורטרבק שהפך לאגדה מול מי שאמור לשלוט בליגה אחריו. הקבוצה המצליחה ביותר בשני העשורים האחרונים מול האלופה שרוצה לזכות בפעם השנייה ברציפות. הרסיבר הטוב בליגה, מול ההגנה המכונה ליגיון הבום ושומר הפינה המוכשר מכולם.

אה, וכמעט שכחנו - שתי המדורגות ראשונות בשתי החטיבות, שנפגשות לקרב ישיר על כל הקופה. כל כך הרבה סיפורים מספק לנו הסופרבול ה-49 בין סיאטל לניו אינגלנד, אבל יש סיפור אחד שפשוט השתלט על השיח הציבורי בארה"ב בשבועיים האחרונים (אליו נגיע בהמשך).

אם בעבר היתה קבוצה אחת פייבוריטית, הפעם אפילו בלאס וגאס מתקשים להחליט מי עדיפה. בתכל'ס, לכו תבחרו מה אתם מעדיפים: את התה של בוסטון או הקפה של סיאטל? את אירוסמית' או פרל ג'ם? את חופשי על הבר או פרייז'ר?

אם טום בריידי ומאמנו ביל בליצ'יק הגיעו ביחד לשישה סופרבולים לפני זה שייערך ביום שני לפנות בוקר וזכו בשלושה, אל תופתעו אם ראסל ווילסון ומאמנו פיט קארול יתפסו את מקומם בעתיד הקרוב.

בליצ´יק. הגיע לשישה סופרבולים וזכה בשלושה (רויטרס)

1. דיפלייט-גייט
כולם מכירים את השגעון שיש לאמריקאים עם פוטבול. דמיינו לכם את גמר ליגת האלופות בכל שבוע ותקבלו את ההרגשה שיש בכל אחת מהערים שיש להם קבוצה מקצוענית ב-NFL.

על רייטינג אין בכלל מה לדבר. קחו למשל את נובמבר האחרון, שבו ניצבו שמונה משחקי פוטבול ברשימת עשר התוכניות הנצפות של אותו חודש. עכשיו תכפילו את זה פי כמה ותקבלו את שיגעון הסופרבול. רק כך אולי, אפשר להסביר את מה שקרה בשבוע וחצי האחרון, מאז התפוצצה פרשת ה"דיפלייט-גייט".

אז על מה המהומה? ובכן, עד 2006 היתה הקבוצה הביתית אחראית על כל 24 הכדורים שבהם נעשה שימוש במהלך כל משחק. מאז, לא מעט בזכות התערבות אישית של בריידי אגב, השתנה החוק וכל קבוצה היתה אחראית על 12 הכדורים של ההתקפה שלה.

בריידי. החוק של הכדורים השתנה לא מעט בזכותו (רויטרס)

אחרי שההגנה שלה חטפה לבריידי כדור במשחק העונה הרגילה בין שתי הקבוצות, הבחין איש התחזוקה של אינדיאנה כי הוא איננו מנופח. בגמר ה-AFC הקולטס היו עירניים יותר ואחרי שחטפו כדור נוסף שיצא מהידיים של בריידי, צפה הפרשה ועלתה על פני השטח.

נכון, כדור פחות מנופח הרבה יותר קל לתפוס ויותר קשה לשמוט, והעובדה שכל קבוצה אחראית לכדורים שלה מספקת יתרון ברור לניו אינגלנד ולה בלבד. על פי לא מעט מאוהבי המשחק, מדובר ברמאות הרבה יותר מובהקת וחמורה מאשר ההרשעות על ריגול איתן התמודדו הפטריוטס בעבר.

ריגול, בצורה כזו או אחרת, הפך לדבר מקובל כמעט בכל ענף ספורט, גם אם כיום קוראים לו סקאוטינג. לדעת רבים, במקרה הזה מדובר בפגיעה הרבה יותר חמורה בעיקרון הספורטיביות. ועדיין, יש כאלה שלא ממש מתרשמים מהעבירה האתית.

ניו אינגלנד. פגעה בצורה חמורה בעקרון הספורטיביות? (רויטרס)

ניו אינגלנד אומנם זרקה הרבה, אבל ניצחה את המשחק בזכות משחק הריצה. היא גם הביסה את אינדיאנפוליס שלוש פעמים העונה (בקדם עונה, בעונה הרגילה, ובפלייאוף), כך שסביר להניח שלכדורים לא היתה השפעה עד כדי כך מכרעת. בנוסף, גם לליגה (איך לא) יש חלק בעניין, שהרי אם נושא הכדורים כל כך חשוב, מדוע היא לא לוקחת אחריות ומספקת אותם לכל משחק.

ה-NFL אולי מגלגלת מיליארדי דולרים ויכולה להרשות לעצמה כמעט כל דבר, אבל בשנה האחרונה היא ספגה מכה תדמיתית קשה בעקבות הדרך שבה טיפלה בפרשיות ריי רייס, אדריאן פיטרסון וה"דיפלייט-גייט". כעת היא גם חשופה יותר מתמיד לביקורת, שלעתים מגיעה גם מהשחקנים עצמם (חכו לריצ'רד שרמן).

2. סיומה של תקופה? הצחקתם את בריידי
ב-29 לספטמבר, הפטריוטס נפלו למאזן 2:2 אחרי תבוסה קשה בקנזס סיטי (41:14). בריידי נחטף לטאצ'דאון וסיפק משחק חלש, כשההגנה שלו לא מצליחה לשמור עליו בתוך הכיס.

בליצ'יק החליט להכניס את הקוורטרבק המחליף, ג'ימי גרופולו, שמסר לטאצ'דאון לפני הסיום והפרשנים כבר החלו להתייחס לבריידי כאל שחקן שכבר עבר את השיא. הדיבורים על סיומה של תקופה החלו לצוץ, כשהכוכב בן ה-37 נראה צועק על חבריו תוך שהוא משדר אותות מצוקה.

בריידי. הפרשנים כבר התייחסו אליו כשחקן שעבר את השיא (רויטרס)

"זה היה משחק חלש של כולם", אמר בריידי בסיום. "אנחנו צריכים להבטיח שתצוגה כזו לא תחזור על עצמה". והיא אכן לא חזרה. ניו אינגלנד ניצחה 11 מתוך 13 המשחקים שנותרו לה מאז ועד לסיום העונה הסדירה תוך שהיא משפרת את ההגנה שלה בכל פרמטר, כולל זו שסביב בריידי עצמו.

היא הביסה ללא תנאי קבוצות כמו סינסינטי, שיקגו, דנבר, דטרויט, מיאמי ואינדיאנפוליס, ורגע לפני המשחק הכי חשוב שלה העונה, כבר מדברים עליה כ"ניו אינגלנד הטובה ביותר אי פעם". בריידי? אם הוא יזכה, הוא ישבור כל שיא אפשרי. ולחשוב שהוא נבחר רק במקום ה-199 בדראפט.

3. קארול ו-ווילסון
קארול, בניגוד לבליצ'יק, נחשב למאמן של שחקנים, כזה שכולם אוהבים. הוא מתרגש, מחייך, מתרגז וחי את המשחק על הקווים הרבה יותר מיריבו ביום שני. ווילסון התאים לו כמו כפפה ליד. הן מבחינת סגנון המשחק המגוון, והן מבחינת האופי הפתוח, אך גם הבלתי מתפשר שלו.

קארול. נחשב למאמן של שחקנים שכולם אוהבים (רויטרס)

הקוורטרבק הצעיר של הסיהוקס נבחר במקום ה-77 בדראפט 2012 ולכן סיפורו מזכיר במידה מסוימת את זה של בריידי. "תמיד הערצתי אותו", הודה ווילסון, בזמן שנזכר במפגש הראשון שלו מול האגדה החיה. אז, באוקטובר 2012, זה נגמר בקאמבק אדיר וניצחון 23:24, במה שלימים הפך למשחק הפריצה שלו.

"אחרי אותו משחק, קואץ' קארול בא אלי ואמר לי שהמפתחות בידיים שלי. משם בעצם, הוא הפסיק להגביל אותי ונתן לי חופש פעולה". אגב, זה מה שסידר לסיהוקס ניצחון גדול על גרין ביי בדרך לסופרבול. נכון, גם לקארול עצמו מגיע קרדיט, אחרי שורה של החלטות לא אורתודוקסיות ברבע האחרון (כמו מסירת טאצ'דאון של בועט הפאנטים למשל), אבל קור הרוח של ווילסון עשה את ההבדל.

ווילסון. קור הרוח שלו עשה את ההבדל עבור סיאטל (רויטרס)

דווקא במשחק הגרוע ביותר שלו בעונה, אחרי שנחטף לא פחות מארבע פעמים, ווילסון ידע להתעשת וניצח את גרין ביי עם שורה של מהלכים גדולים. עכשיו יש לווילסון הזדמנות גם לנקום עבור מאמנו כדי לסגור מעגל מול הקבוצה שהעסיקה אותו עוד לפני שהגיע בליצ'יק.

4. רוב גרונקובסקי
רוב גרונקובסקי רק בן 25, אבל כבר נחשב לאחד השחקנים המוערכים בליגה כמי שהשתלט על דירוג ESPN השנתי שלפני הסופרבול. פעם הוא היה אחד משני טייט אנדים קטלניים שהיו לפטריוטס, אבל מי שהיה אז החצי השני שלו, ארון הרננדס, מואשם בימים אלה ברצח (ושווה כתבה בפני עצמו).

גרונק, גם אם סבל בשנים האחרונות מפציעות, עושה שפטים בשחקני ההגנה שמולו ולכן נחשב לשחקן בלתי עציר. "הפאטס הולכים רחוק עד כמה שהוא לוקח אותם", הסבירו אנשי ESPN את הבחירה בגרונק לשחקן החשוב ביותר בסופרבול, בעוד הפרשן סטיבן איי סמית' הרחיק לכת ואמר: "הוא הטייט אנד הטוב בכל הזמנים".

גרונקובסקי. "הפאטס הולכים רחוק עד כמה שהוא לוקח אותם" (רויטרס)

אם לפני שלוש שנים הוא עלה פצוע לסופרבול מול ניו אינגלנד, הפעם הוא יהיה שם בגלנדייל, אבל יפגוש את ההגנה הכי טובה ובטוחה בעצמה. עד כמה בטוחה? כששאלו את מגן סיאטל, ג'רמי ליין, מה הופך את גרונק לשחקן כל כך טוב, הוא השיב: "אני לא חושב שהוא כזה טוב". לגרונק, הר אדם שקשה לעצור, יהיה בוודאי מה לומר בעניין הזה בסופרבול.

5. ריצ'רד שרמן
רק שחקן בקליבר של ריצ'רד שרמן יכול להתייחס לפרשת ה"דיפלייט-גייט" כמו שעשה. "הרקורד של הפטריוטס מדבר בעד עצמו בפרשיות מהסוג הזה", אמר שרמן, לפני שפתח את הפה כנגד הליגה וכנגד יריבתו. "האם הם ייענשו? כנראה שלא. בטח לא כשהקומישנר רוג'ר גודל ובעלי הפטריוטס, רוברט קראפט, אוכלים צהריים ומצטלמים אחד בבית של השני. אם זה לא ניגוד אינטרסים, אז מה כן". מה שעוד יותר מפתיע, זה ששרמן לא נענש על הדברים שאמר.

באופן כללי, נדיר למצוא שחקני הגנה פופולאריים ומוכרים כל כך כמו שרמן, שהפך לפרזנטור של כמה חברות גדולות, ואף מופיע על עטיפת המשחק MADDEN החדש. אבל מי שנולד בשיכוני העוני של קומפטון בלוס אנג'לס, יודע להוציא את המקסימום מהבמה שניתנה לו.

שרמן. יודע להוציא את המקסימום מהבמה שניתנה לו (רויטרס)

ההתבטאויות שלו כנגד שחקנים יריבים וקברניטי הליגה כבר הפכו לשם דבר ונדמה שהוא יכול להשבית איזור שלם עבור כל קוורטרבק. הבעיה היא שמולו יתייצב מי שהיה מגן הפינה הטוב מכולם לפניו. קבלו את דארל ריביס, שחוזר לעצמו תחת בליצ'יק ומזכיר את היכולת הטובה מהימים בניו יורק ג'טס. יהיה חם.

6. מרשון לינץ' והתאום
מי שמכונה החיה אמור לעשות הרבה כאב ראש להגנה של ניו אינגלנד. האיש, שכמו שרמן, לא ממש סופר אף אחד בליגה ובשל סירובו התמידי כמעט להתראיין כבר שילם מאות אלפי דולרים בקנסות (במהלך שבוע התקשורת שלפני הסופרבול, הוא ענה תשובה אחידה לכל שאלה: "אני כאן רק כדי להימנע מקנס").

קשה לראות את לינץ' מספק את המספרים מהסופרבול הקודם מול דנבר, אבל הוא יהיה שם כדי לאיים בכל דרייב. אגב, מולו יעמוד סוג של אח תאום בדמותו של לגארט בלאונט. הראנינג בק ששוחרר בנובמבר מפיטסבורג אחרי סדרה של עבירות משמעת, חתם שלושה ימים מאוחר יותר בניו אינגלנד, שבה כבר הספיק לשחק לפני כן.

לינץ'. אמור לעשות הרבה כאב ראש להגנה של ניו אינגלנד

מול אינדיאנפוליס ראינו אותו חוצה את קו הטאצ'דאון שלוש פעמים, אבל שלא תטעו, בלאונט עדיין לא אפקטיבי כמו לינץ' ובטח שלא מספק את אותה כמות הבקעות בקביעות. ובכל זאת, הוא מוסיף מימד נוסף להתקפת הפאטס שלא היה לה קודם.

7. קייטי פרי והפרסומות
אחרי שגברה על קולדפליי וריהאנה על קו הסיום, קייטי פרי תהיה זו שתהיה אחראית על מנת הבידור הדרושה בהפסקת המחצית. אז נכון, קשה להאמין שפרי תיתן לנו רגע זכור כמו זה שסיפקה לנו ג'נט ג'קסון בזמנו, אבל כשלני קרביץ לצידה, בטוח שיהיה שמח. אדינה מנזל בעלת הקול הבלתי נשכח משיר הנושא של "לשבור את הקרח" תשיר את ההמנון האמריקאי, בעוד ג'ון לג'נד ישיר את "אמריקה היפה" הקלאסי.

חלק בלתי נפרד מהקאלט של הסופרבול, הן הפרסומות היצירתיות והיקרות, באירוע בעל הרייטיג הגבוה ביותר בשנה. אז הפעם NBC קבעה מחיר שיא של 4.5 מיליון דולר לחצי דקה והצליחה למלא מן הסתם את כל הסלוטים.

פרי. תהיה אחראית על מנת הבידור הדרושה במחצית (רויטרס)

על פי הדיווחים, חברות הרכב יככבו פחות השנה, אך מצד שני נקבל כמה שמות חדשים בזירה הקבועה של הסופרבול, בהם מותג הסוכריות החמוצות "סקיטלס", שמצטיין גם כך בפרסומות מטורפות, ו-"ויקטוריה סיקרט", שחזרה לזירה וכבר הדליפה את אחת הפרסומות שלה, שנראתה חמה מתמיד. אל תזפזפו לרגע.

8. כרטיסים במחירים מופקעים וג'יזל בונדשן
אם חשבתם שחצי דקת פרסומת תעלה לכם הרבה, חכו עד שתשמעו כמה עולה הכרטיס הכי זול למשחק. אז ככה, על מושב בפינת היציע העליון באיצטדיון בגלנדייל תצטרכו לשלם 4,500 דולר. שמעתם נכון, משהו כמו 17 אלף שקל לכרטיס בודד. שכחו מה"דיפלייט-גייט". קבלו את ה"אינפלייט גייט".

את ג'יזל בונדשן הכנסנו בעיקר כדי להכניס תמונה של האישה שמאחורי טום בריידי. ושלא תטעו, היא מבינה את הספורט, וכבר יצאה בעבר נגד אלה שהשמיצו את בעלה. ראו הוזהרתם. ועכשיו, תבלו.