"YEAH MAN", לברון ג'יימס קפץ כאילו זכה כרגע באליפות ה-NBA, אחרי הניצחון הלילה (אור לשבת) 91:105 בטורונטו, בדרכו לחדר ההלבשה. אחרי התבוסה הביתית מול מוליכת המזרח לפני כשבועיים, גם הוא ידע עד כמה הניצחון הזה חשוב.
היה זה הניצחון השישי ברציפות של קליבלנד, שהגיעה רעבה למשחק, במטרה להחזיר את הכבוד אחרי אותה הופעה מביכה באולמה הביתי. "הם קבוצה והם משחקים כמו קבוצה. אנחנו עדיין לא שם", הוא אמר אז.
אז מאז חלפו כאמור רק שבועיים, אבל כל כך הרבה השתנה. קליבלנד הגיעה לטורונטו, כשהיא מנצלת את ההיעדרות של כוכבה הגדול של הראפטורס, דמאר דרוזן, בעוד היא עצמה רוכבת על גל של ניצחונות. כעת, נראה שהקאבס הם הרבה יותר קבוצה ממה שהיה נדמה לנו.
אחרי תקופה לא פשוטה שכללה חיצי ביקורת ארסיים כנגד ג'יימס, קיירי אירווינג, קווין לאב ובעצם כנגד הקבוצה כולה, מסתבר שכל מה שהיה צריך, זה קצת סבלנות. מי שסבל כנראה הכי הרבה במהלך חודש נובמבר המסוייט, הוא כנראה המאמן דייויד בלאט, שהרגיש את מה שמרגיש כל מאמן בכל ליגה ברגע שמגיעים ארבעה הפסדים רצופים. עכשיו לפחות, הוא יכול היה לחייך.
 |
| דייויד בלאט מתרגל למקום שלו |
|
| |
נכון, בלאט הוא דמות קצת מעוררת מחלוקת בישראל, אבל אין ספק שהגעתו לקליבלנד הפכה אותו לסוג של קונצנזוס, ובצדק. קצת קשה להתחמק מרגשות הגאווה הפטריוטיים כשרואים אותו מנהל את הפרוייקט הזה שנקרא קליבלנד קבאלירס. על המגרש הוא לא מפסיק לזוז. הוא מוחא כפיים על מהלכים טובים, מעודד וחי את המשחק. כשעושים דברים שהוא לא אוהב (וזה קורה בעיקר בהגנה), הוא פשוט יוצא מדעתו.
"אנחנו משחקים עכשיו כדורסל דומה למה שאני רוצה לראות"
בסיום הוא לוחץ יד למי שצריך וממהר לחדר ההלבשה. האמת, לא קל לתפוס אותו לבד. כמאמן ראשי של קבוצת NBA בכירה, בלאט משוחח בקצרה עם עוזריו, תופס את השחקנים לשיחה זריזה ובסוף גם צריך להתמודד עם צבא תקשורת אדיר. אחרי הכל, קליבלנד היא כנראה הקבוצה הכי מסוקרת בליגה ולבלאט כמעט שאין רגע פנוי לעיתונאים, שמבקשים ראיון של אחד על אחד איתו. לאותו ערב בטורונטו הגיעו גם אח"מים גדולים כמג'יק ג'ונסון, צ'ארלס בארקלי, דיקמבה מוטומבו וטרייסי מגריידי. האנרגיות היו בכל מקום ולא פסחו גם על חדר ההלבשה.
אם תהיתם, חדר ההלבשה של הקאבס, היה כמובן הומה אדם. כולם מחכים ללברון, שמצידו ממשיך ללמוד בעל פה את דף הסטטיסטיקה של המשחק ולסרב כרגע לדבר, כך שבלאט מצליח לחמוק ולזרוק על הדרך מחמאה לקיירי אירווינג על הופעה אישית מצויינת. אחר כך הוא יוצא לתקשורת ומנתח את המשחק מחוץ לחדר ההלבשה. אין ספק, מאמן קליבלנד מתחיל להתרגל לחיים בנתיב המהיר, אבל בסוף מוצא כמה דקות לשיחה. "התגעגעתי לעברית, אין ספק", פותח בחיוך בלאט. אחרי רצף הניצחונות האחרון, מגיע גם לבלאט לחייך.
 |
| דייויד בלאט. מתחיל להשפיע |
|
| |
הקבוצה נראית אחרת לגמרי מאשר לפני שבועיים. איך אתה מסביר את זה?
"זה תהליך. מדובר בסגל חדש כמעט לגמרי ולוקח זמן להתחבר. אנחנו עדיין בפיגור אחרי חלק גדול מהקבוצות בליגה בכל מה שקשור לחיבור הקבוצה, אבל אנחנו בדרך הנכונה. אחרי שישה ניצחונות אנחנו משחקים פחות או יותר את הכדורסל שאני רוצה לראות. ברור שיש עוד דברים שצריך לשפר, אבל אנחנו בעיצומו של תהליך וזה מתחיל להיראות יותר טוב".
אתה מתחיל להתרגל לחיים האלה של מאמן NBA?
"זה שונה ממה שהייתי רגיל אליו, אין ספק. אבל אני גם אמריקאי ונולדתי בארה"ב, כך שזה לא זר לי. פשוט חייתי בחו"ל 30 שנה. איך אני מתרגל לליגה? כמו שהקבוצה עוברת תהליך של התחברות והסתגלות של אחד לרעהו, גם מבחינה אישית אני בעיצומו של תהליך. אני חושב שאני במצב אחר מהמצב שבו התחלתי את העונה, אבל יש עוד דרך ארוכה ויש גם לי עוד לאן לשאוף".
איך זה לאמן שחקנים כאלה כמו לברון וקיירי? יש הטוענים שזה לא פשוט להתמודד עם כמות אגו כזאת
"כיף להדריך שחקן כמו לברון. אנחנו מדברים הרבה וכן, אני לא מתבייש לומר שאני מתייעץ איתו לפעמים על כל מיני דברים. אני מדבר עם כל שחקן ובסופו של דבר המטרה של כולנו, כולל הכוכבים הכי גדולים, היא לעשות הכל על מנת להציב בקליבלנד קבוצה מנצחת. זה מה שכולם כאן רוצים, בין אם זה לברון, או קיירי, או קווין. הם מבינים את זה ומוכנים לעבוד קשה כדי להשיג את זה. יש עוד דברים שצריך לשפר, אבל גם זה יגיע".
 |
| ג´יימס ואירווינג. "הם מוכנים לעבוד קשה" (רויטרס) |
|
| |
"שמח לראות את פיני משתלב חזרה במכבי"
בתקופה שקצת פחות הלך לקליבלנד, היו שטענו שהשידוך בין בלאט לג'יימס לא יחזיק מעמד. אם תהיתם כיצד אלוף אירופה עבר את התקופה הזאת, תופתעו לשמוע שדי בקלות. בלאט, בעיקר בעונתו האחרונה במכבי ת"א, ידע להפריד ולהתרכז בדבר הכי חשוב מבחינתו - כדורסל. בארה"ב הוא אף מקפיד הרבה יותר על ההפרדה, כך מסתבר. האמת שקשה להאשים אותו, אחרת סביר להניח שהוא היה מתקשה לצלוח את התקופה הקשה של נובמר.
"אני לא קורא עיתונים ולא מתייחס לתקשורת", הוא מצהיר. "לא לזו הישראלית ולא לזו האמריקאית. תקשורת היא חלק מהעסק והיא חשובה. אני מכבד ומעריך אותה, אבל באמת שאני מנסה להתרכז בעבודה שלי. יש לי הרבה עבודה ומעט מאוד זמן להיכנס לדברים האלה. שוב, זה לא אומר שאני לא מעריך את התקשורת ואת התפקיד שלה בתחום שבו אני עובד".
 |
| גרשון בלאט משתפים פעולה בעבר |
|
| |
ומה עם מכבי ת"א? בלאט מעורה בעניינים ומן הסתם גם ממשיך לעקוב אחר הקבוצה. כמו תמיד, הוא גם יודע להלך בין הטיפות ולשמור על לשונו בכל הקשור לנושאים שאמורים להיות סוג של מוקש. "ברור שאני עוקב אחרי הקבוצה. בחמישי בצהריים ראיתי את מכבי מנצחת את אלבה ברלין ושמחתי מאוד, כי אני יודע כמה זה חשוב בשביל מכבי לנצח ולעלות לשלבים המכריעים ביורוליג. אני יודע כמה כל ניצחון חשוב לחברים שלי והאמת שגם לי".
כשהוא נשאל על פיני גרשון, הוא עונה בסוג של דיפלומטיות אופיינית. פיני הרי, כבר הונחת על בלאט עצמו בעבר, גם אחרי שזה כבר שימש כמאמן ראשי במשך שנתיים. "אני שמח לראות ששיתוף הפעולה בין גיא גודס לגרשון עובד. הוא חזר לקבוצה והוא משתלב בה טוב בינתיים", מפרגן בלאט. "בכלל, יש שם צוות מצויין שעושה עבודה מצויינת, כולל את אלון שטיין שהוא מוכשר בפני עצמו. האם אני הייתי מסכים לעבוד בסיטואציה כזו? אני יכול להתייחס למה שאני רואה ובינתיים זה עובד. ואם זה עובד, אז הכל בסדר".
 |
| גרשון וגודס. "שמח על שיתוף הפעולה שלהם" (חגי ניזרי) |
|
| |
"דייויד אמיתי, הוא לא יפחד להגיד לך מה באמת הוא חושב"
חזרה לחדר ההלבשה. לברון, שנמצא בתקופה נהדרת מבחינה אישית, סיים זה עתה עוד משחק של דאבל-דאבל, כולל כמה מהלכי היילייט יפהפיים. "אני מרגיש טוב עם איפה שאני נמצא כרגע, אבל מרגיש טוב יותר עם איך שהקבוצה משחקת", הבהיר ג'יימס, כשהוא שולח כמובן קריצה לסגנון אותו מנסה בלאט להנחיל בקליבלנד - משחק קבוצתי ומהיר, שכולל לחץ בהגנה וקבלת החלטות נכונה בהתקפה. אין ספק, בשבועיים האחרונים קליבלנד מתחילה לשחק יותר ויותר כמו הקבוצה של בלאט.
 |
| ג´יימס מול רוס. " מרגיש טוב יותר עם איך שהקבוצה משחקת" (רויטרס) |
|
| |
ג'יימס ג'ונס, שחקן ותיק שכמו ג'יימס כבר שיחק תחת אחד המאמנים הטובים בליגה - אריק ספולסטרה - התייחס להבדלים בין הבוס שלו במיאמי, לבין זה הנוכחי בקליבלנד: "ספו ודייויד שונים לגמרי באופי, אבל הגישה שלהם למשחק דומה. שניהם רוצים לנצח בכל מחיר ויודעים שזה לא יגיע בלי עבודה קשה. דייויד מדהים בכל הקטע של התקשורת הבינאישית. הוא יודע להיות אמיתי ולא יפחד להגיד לך באמת מה הוא חושב. הוא יעיר לכל שחקן במטרה לשפר אותו. בשביל זה יש מאמן הרי".
אנדרסון ורז'או הברזילאי, הוסיף: "דייויד ניצח כמעט בכל מקום שהיה בו. הוא הגיע לכאן עם הרבה נסיון. אני מאוד אוהב אותו. הוא ווינר. הוא אדם חכם. אני מעריך את העבודה שלו, כי הוא ניצח בכל מקום שבו הוא היה ואני מקווה שהוא יביא את זה גם לכאן. זו עדיין תחילת העונה, אבל אני בטוח שהוא יכול להביא אותנו לאן שאנחנו רוצים. אנחנו מבינים אותו הרבה יותר טוב, אנחנו משחקים אחד בשביל השני יותר, מתרגלים לשיטה שלו. זה נראה יותר טוב עבורנו. אין ספק".
 |
| ורז´או מול רוס. "מאוד אוהב את בלאט, הוא ווינר" (רויטרס) |
|
| |
עצות של אבא
גם קיירי אירווינג מצביע על השינוי במשחקו לעומת העונה שעברה, ולמרות שהוא פחות מתייחס בדבריו לבלאט, ברור שגם למאמן יש נגיעה בשיפור שחל אצלו לאחרונה: "יש צוות חדש, בין אם צוות מקצועי, או בסגל השחקנים. זו פשוט אווירה אחרת. יש כאן אנשים שיודעים מה זה לנצח וזה מדביק את כולנו. מבחינה אישית, אני לא פוחד להודות שהשינוי שעשיתי בכל הקשור ליכולות ההגנתיות שלי, נובע מסוג של עצלות. בתור שחקן צעיר אתה מוותר לעצמך, אבל השנה זה השתנה. בליגה הזאת אתה צריך להוכיח את עצמך כל הזמן ואני משתדל לתת לקבוצה שלי את ההזדמנות הכי טובה לנצח משחקים".
 |
| אירווינג. "יש כאן אנשים שיודעים מה זה לנצח וזה מדביק את כולנו" (רויטרס) |
|
| |
בלאט בינתיים, מצא מכר ותיק מהימים העליזים בליגת העל, בדמות רואן בארט, כוכב מכבי ראשל"צ לשעבר, שמשמש כיום בתפקיד ניהולי באיגוד הכדורסל הקנדי. בארט מציג בפניו את בנו, רואן ג'וניור, ילד בן 14 וחצי, שכבר עכשיו זכה לכינוי 'אנדרו וויגינס הבא', אחרי שסחב כמעט לבדו את קבוצת התיכונים שלו בטורונטו, לאליפות ארצית (ותזכרו איפה שמעתם עליו לראשונה). "היי, אני דייויד בלאט", הוא לוחץ יד לילד הענק, שכבר עכשיו עבר את אביו בגובה. רואן ג'וניור מתרגש קצת, אבל סופג הכל.
בלאט, שמחליף חוויות של אבא לכדורסלן בעצמו עם בארט, שואל את האבא אם הילד ממשיך להתפתח גופנית ונענה בחיוב. "שמעתי עליך. מי יודע, אולי בעוד כמה שנים תגיע לכאן", הוא מחייך ומתפנה לייעץ. "תעבוד קשה בשני צידי המגרש. אל תהיה שחקן חד-גוני. אם תדע לעשות גם הגנה וגם התקפה, תוכל להשפיע הרבה יותר על המשחק", מסכם המאמן במשפט שבאופן ממש לא מקרי, מזכיר קצת את הדברים שאמר אירווינג רק מספר דקות קודם לכן. לפני הפרידה הוא שולח עצה אחרונה: "אה, ואל תשכח להקשיב לאבא". נו ברור.