שי לב
|
ריצה על הליכון. לא חייבים לסבול (רויטרס)
אנשי הריצה מתחלקים בגדול לשני חלקים. אלו אשר רצים בחוץ ואלו אשר רצים במכון הכושר. בעקבות הגשמים, גם אלו אשר אוהבים לרוץ בחוץ מוצאים עצמם רצים בחדר הכושר על ההליכון, אך הם לא מצליחים ליהנות מהריצה ורצים למעשה בצורה טכנית של לסמן וי.
אם אתם חלק מאותם רצים שעברו מכיפת השמיים לתקרת המכון, הנה מספר דרכים אשר יעזרו לכם להעביר את הריצה בכיף.
אולי תפתיעו את עצמכם
ייתכן ואתם לא צריכים שום "טריק" כדילרוץ על ההליכון ופשוט תתאהבו בזה. יש אלפי רצים בישראל אשר פוקדים את מכוני הכושר לפחות שלוש פעמים בשבוע ורצים על ההליכון בהנאה מרובה - אולי אתם חלק מהם
הסחת הדעת
אחת הטענות המרכזיות כנגד ההליכונים היא השעמום וחוסר הגיוון לעומת הריצה בחוץ. כאן ישנם מספר פתרונות אשר יכולים לתת מענה: ריצה מול מסך טלוויזיה, ריצה עם מוזיקה, ריצה קלה ליד חבר/ה או ריצה עם פנים למתאמנים. זה אמנם לא נוף מתחלף אבל זה משהו...
עזבו את המדדים
אחת הסיבות לייאוש טוטאלי מההליכונים היא ההתעסקות הבלתי פוסקת במדדים על המסך: המרחק, הזמן, הדופק, הקצב וכו'. אם זה מפריע לכם, פשוט הניחו מגבת על לוח המדדים וכך תוכלו להתרכז בדברים אחרים.
אם הנוף לא משתנה, לפחות ההליכון כן
אם אתם לא רוצים להתשגע לחלוטין, אל תרוצו בכל פעם על אותו הליכון. בחדרי כושר יש לפחות עשרה כאל ווהם כולם זהים אך פונים לכיוון אחר. זהו שינוי הנוף הכי טוב שתוכלו לקבל בין ריצה לריצה.