אנגליה, התגעגענו

ארסנל של המאמן הוותיק ארסן ונגר פשוט אפורה. זה לא התחיל היום, אפילו לא העונה. האפרוריות החלה בארסנל כבר מאז עזיבתם של תיירי הנרי ופטריק ויירה,  הכוכבים מהדור הקודם של התותחנים. הקבוצה והמאמן לא מוצאים את עצמם. אפשר לומר הרבה על הדור הנוכחי של הגאנרס. הכוכבים שנחתו באמירויות כמו אוזיל, אלכסיס ודני וולבק הפיחו תקווה לאוהדי ארסנל אך מתחילת העונה הקבוצה נראית חסרת מעוף, יצירתיות ומוטיבציה.

לא פעם ראינו במשחק מול האל, כמו במשחקים רבים אחרים, את הבלמים ובייחוד מטרסאקר, מגיע עד אחרי קו החצי, מרים את הראש ורואה שחקנים מחכים למסירה בעמדה שלהם, הרחק מהקפטן, מאפיין קבוע במכונה התשושה של המנג'ר הצרפתי. רק בסיום המשחק ארסנל לחצה בעיקר כדי למזער נזקים.

אלכסיס סאנצ´ס ו-ויקטור ווניאמה (רויטרס)

משהו חסר במחזיקת הגביע, לא בטוח שאלה שחקנים פצועים או רכש איכותי,  פשוט חסרה רוח במפרשי הספינה העייפה. כאשר תחושת האכזבה הכללית של ונגר  משחקני הקבוצה ניכרת על המגרש, השחקנים צועקים אחד על השני על בעיות מיקום ומסירה שגויה, חוסר שקט מאפיין את המשחק ברוב הדקות, אין ברירה אלא לרענן. השחקנים הקיימים בסגל לא רעים על הנייר אבל המצבים לא מגיעים ולדעתי ישנו אשם עיקרי במצב הקבוצה והוא סמכות הכדורגל העליונה במועדון כולו, האיש על הקווים והאיש שחליפותיו המיושנות מקרינות זקנה ואפרוריות על הקבוצה כולה. ארסן ונגר צריך ללכת ויפה שעה אחת קודם.

המאמן, מנג'ר, סקאוט ראשי, אחראי טקטיקות והמוטיבטור, פשוט הזדקן. פניו החמוצות כבר חסרות השראה מזה שנים וזו עונת הנפל הגדולה ביותר שלו. לאחר שנכנס למירוץ הכוכבים והכסף, נכנע לתכתיבי הפרמייר ליג כשרכש בסכומים מופרזים כוכבים מוכחים, נגמרו התירוצים. המאמן פשוט לא פוגע ואיבוד העשתונות שלו מול מוריניו הוכיחו סופית שהשועל הזקן איבד את זה לגמרי. משחקה של ארסנל מאופיין במיעוט מצבים מול השער וכפועל יוצא מיעוט בעיטות למסגרת. לחץ על הקבוצה היריבה לא קיים, הקישור אחורי חלש ולא עושה עבודתו ולמעשה רוב חלקי המגרש לא מתפקדים, מלבד הרכש הנוצץ אלכסיס, מה שמעיד שהבעיה היא לא בשחקן מסוים אלא בקבוצה כולה. גם בעיית הפציעות הכל כך אופיינית לארסנל בעידן הנוכחי הינה חלק מחוסר המוטיבציה לשחק, מזל? מגמתיות? כושר לקוי? הכל נכון והכל מצטבר לקבוצה שפשוט לא בא לה לשחק.

ארסן ונגר מיצה את עצמו וקבוצתו נראית כך. עייפות, מיצוי ואפרוריות הם המאפיינים של התותחנים בשנים האחרונות והעונה ארסנל אפילו לא תגיע ל'תואר' הקבוע שלה במקום הרביעי. עצוב לראות קבוצה הטוענת לכתר מסיימת עונה כבר באוקטובר. עצוב לראות קבוצה כבויה, עצוב לראות את ונגר תקוע אי שם בחצי הראשון של העשור הקודם. מאסנו בבינוניות, עלינו לפנות לכיוון אחר. ונגר הביתה.

ארסן ונגר. מיצה את עצמו (רויטרס)

ויש גם דברים חיוביים: לא פחות מ-28 שערים נכבשו היום בפרמייר ליג. 28. מספר בלתי נתפס. הליגה האנגלית הנהדרת מוכיחה לנו מדי שבוע שהיא נמצאת ברמה אחרת, עם עוד הצגה לאוהדים המקומיים ולחובבי הכדורגל מרחבי הגלובוס. 

שאפו לסאות'המפטון על תצוגת תכלית ב-0:8 המדהים על סנדרלנד. תענוג היה גם לראות את מנצ'סטר סיטי מפרקת את טוטנהאם. בעצם, תענוג היה לראות את קון אגוארו מפרק את טוטנהאם.