תירוץ ולא מירוץ: הסיבות למניעת חיים ספורטיביים

רבים מאיתנו מכירים חברים, מכרים או בני משפחה שמאוד רוצים להיכנס לתחום הריצה, אבל לא מצליחים. תמיד יש איזה משהו שמפריע להם להתחיל בשגרת חיים חדשה וספורטיבית ואנו מוצאים את עצמנו מגלגלים עיניים לאחר עוד תירוצים שמתחילים לעייף אפילו אותנו.

אם אתם לא מכירים את תופעת ההתחמקות מה"לא מתחילים לרוץ" או שסתם בא לכם לראות הכול במרוכז, הכנו עבורכם את רשימת התירוצים הגדולה שאף פעם גם לא מפסיקה לגדול ולהפתיע. אתם מוזמנים לשתף אותנו בטוקבקים במקרה ופספסנו משהו או שיש לכם תירוץ מקורי משלכם.

אין לי זמן – התירוץ הנפוץ ביותר ואולי גם המעצבן מכולם. בסופו של דבר, לכולנו יש שגרת חיים דומה של לימודים, עבודה ילדים וכו' ונראה כי דווקא אלו שלא מתחילים לרוץ מעדיפים שלא למצוא את המשבצת הנכונה.

כמו בשאר התירוצים, הבעיה היא כנראה בחוסר מוטיבציה או בדומה לתחומים אחרים בחיים – ארגון זמן לא נכון.

מרתון ת"א. זה לא כיף לרוץ לבד

אני רוצה אבל אין לי כוח – עוד אחד מהתירוצים הנפוצים ביותר, וכמו בזה שכבר הוזכר קודם לכן, מדובר פעמים רבות בראייה לא נכונה של המציאות. דווקא אנשים שמרגישים חסרי אנרגיות ו"כוחות" יקבלו "זריקת מרץ" לחייהם אם ישלבו פעילות ספורטיבית ולא ההיפך. לכאורה זה נראה כמו אבסורד, אבל רוב המתאמנים יגידו לכם שזה אכן כך.

אין לי איפה לרוץ – עוד תירוץ שכיח מוביל ברשימה שאינו תואם את המציאות. ריצה, בניגוד לכדורסל, טניס או ענפי ספורט אחרים, איננה דורשת פרטנר או מסלול מקצועי. ניתן לרוץ גם במדרכות וכבישים עירוניים או להיכנס לכמה דקות לאוטו ולהגיע לפארק. זה היופי בריצה, בגדי התעמלות ונעליים מתאימות הם הדברים ההכרחיים היחידים וכל השאר זה רק בונוס.

אין לי עם מי לרוץ – מדובר לכאורה בחצי תירוץ, כי זה באמת לא נעים לרוץ לבד. מאידך, כל אחד מאיתנו צריך להיות מוטיבטור של עצמו וגם לא חסרים באמת רצים אחרים שמחפשים פרטנרים – צריך רק להתאמץ ולמצוא. אגב, אם זה התירוץ שלכם, נצלו אולי את הטוקבקים כדי למצוא פרטנר כאן.

אצנית פצועה. פעמים רבות מדובר בפגיעה שאינה רלוונטית או לא מפריעה (רויטרס)

הכותבת הינה מאמנת כושר וריצה, מרתוניסטית והבעלים של "אימונעים"