מדריך האוהדים המלא: חוויית הצפייה בסמי עופר

בשעה טובה ומוצלחת נחנך לו אצטדיון סמי עופר. כ-3,500 צופים הגיעו אמש (רביעי) למשחק הבכורה של היכל הכדורגל המפואר בישראל וזכו לראות את טוסיין ריקטס כובש את השער הראשון אי פעם באצטדיון, ואת הפועל חיפה גוברת 0:2 על הפועל עכו.

כן, האירוע החגיגי כלל גם כדורגל, אך הפעם משימתי התרכזה בפן אחר לגמרי. יצאתי לשטח כדי לבחון לעומק את חווית הצפייה באצטדיון, המתקנים, השירותים, דרכי ההגעה ושאר הפרמטרים השונים - מעיניו של אוהד. בכתבה הבאה תמצאו סקירה רחבה שתכין אתכם כראוי לרגע בו תדרכו במתקן המרשים, וגם כמה טיפים חשובים.

תחבורה
לא סתם בחרה עיריית חיפה להתמקד בקמפיין לקידום השימוש בתחבורה הציבורית בסביבת סמי עופר, שכן בדומה לאצטדיון החדש בנתניה, גם היכל הכדורגל החדש של חיפה מוגבל בכמות מקומות החנייה הסובבים אותו, מוגבל מאוד. במשחקים מלאי קהל (כמו כל משחק בית של מכבי חיפה בעונה הקרובה), ייאלצו האוהדים לחשוב על פתרונות יצירתיים. אחד מהם, הוא הגעה ב-"מטרונית", לה תחנה הממוקמת בצדו המערבי של האצטדיון.

אך אוהדים שיגיעו למשחקים הגדולים ברכב פרטי, יהיו חייבים להגיע לפחות שעה קודם לכן כדי למצוא מקומות חנייה בקרבת האצטדיון ולהמנע מעומסי תנועה גדולים בקרבת ההיכל. אם במשחק גביע הטוטו בין הפועל חיפה להפועל עכו התגלו קשיים במציאת חנייה, מה יהיה במשחקיה של מכבי חיפה?

פתיחה חלקה להפועל חיפה בסמי עופר

בעניין הזה, האוהדים האדומים מהכרמל יכולים להיות קצת יותר מרוצים מאלו של מכבי, שכן מרבית הסיכויים שעם יציאה מוקדמת והגעה מתוכננת של עד חצי שעה לפני שריקת הפתיחה, תישאר חנייה זמינה. מגרשי החנייה בחלק הצפוני של האצטדיון הם המבוקשים והקרובים ביותר לקופה הראשית, כאשר גם בחלק המזרחי ישנו מגרש חנייה גדול שקרוב לכניסה. יש לציין כי מכבי חיפה חוסמת את הגישה לחניות הפרטיות במשחקי הליגה, להוציא את בעלי המנויים שרכשו מקום חנייה שמור.

האוהדים רוכשים כרטיסים בקופה הראשית (אופק מזרחי)

אם הצלחתם להעמיד את רכבכם הפרטי בקרבת האצטדיון, נסו לתכנן את היציאה בהתאם. סמי עופר סובל מעומסי תנועה כבדים בפתחי הכניסה והיציאה שלו ולכן ככל שתגיעו ותצאו מוקדם יותר, כך יעלו הסיכויים שתעברו את המשוכה הזו בשלום.

מתקנים וגישה
הקופה הראשית ממוקמת במפלס התחתון שבצפון האצטדיון. מלבדה, קופות נגישות אחרות ניתן למצוא גם צפון-מזרחית לאצטדיון ודרום מערבית, במפלסים העליונים. במשחק הבכורה מנויים רבים התלוננו על הליך קבלת הכרטיס למשחק (לבעלי מנוי) שכלל תורים ארוכים ומייגעים, אך מדובר בליקוי שיגיע לכדי פתרון עם חלוקת המנויים. מכירת הכרטיסים הרגילה, התנהלה באופן סדיר ונוח.

מערכת הכרטוס האלקטרוני נוחה ומהירה להפליא. לאחר הבידוק הביטחוני, על האוהדים להעביר את הכרטיס בחיישן, שבתגובה מדליק אור ירוק ופותח את המעבר למבואת הכניסה. חלל זה ממוזג היטב ומזכיר את המקבילים שלו באצטדיון נתניה ובאצטדיון המושבה. לצד הקפיטריה, מהמבואה ניתן לעבור ליציעים ולשירותים. חשוב לציין שמרגע מעבר הכרטיס, אין יציאה למרחב פתוח מלבד היציע. לכן אלו מכם שמעשנים, קחו זאת בחשבון. בסוף המבואה ישנו חלל סגור המיועד לעישון.

הקופה הראשית בסמי עופר. ממקומת במפלס התחתון שבצפון האצטדיון (שי לוי)

חוויית צפייה
הגענו לחלק החשוב ביותר. לאלו מכם שמתקשים להאמין, תהיו בטוחים שישנה נקודת מבט טובה למגרש מכל מושב באצטדיון, היות שכר הדשא נמוך מהשורה הראשונה. כמובן שיש חלקים טובים יותר וכאלו שפחות, אך בניגוד לשאר המגרשים הפזורים ברחבי הארץ, בסמי עופר אין מושב שלא צופה על כל המגרש. אז מה בכל זאת יכול לשפר את נקודת המבט?

באופן טבעי, ככל שעולים במעלה השורות כך נקודת המבט רחבה יותר, אך מנגד יש לשמור על קרבה לדשא שכן זו אחת הנקודות החשובות בסמי עופר. ללא גדרות ובמרחק נגיעה מכר הדשא, הקהל באמת הופך להיות חלק מהמשחק. מכאן, שיש להיצמד לחיבור בין המפלסים, בין אם יושבים בקומה התחתונה ובין אם בעליונה.

סמי עופר במלוא הדרו. היכן היציעים הטובים ביותר? (שי לוי)

אם לא התפנקתם במנויי כסף/זהב/יהלום, היציעים "הרגילים" הטובים ביותר הם 116 (קומה תחתונה) ו-220 (קומה עליונה) שבמזרח המגרש. יציעים 113-118 ו-218-222 הסובבים אותם, מעולים גם כן. מן העבר השני, יציעים 309 ו-304 הם הטובים ביותר בחלק המערבי התחתון של המגרש (גובלים עם יציע העיתונאים), כאשר היציעים המקבילים להם בקומה העליונה, מיועדים לבעלי מנויים משודרגים. חשוב לקחת בחשבון כי במשחקים מעוטי קהל יחסית (כמו אלו של הפועל חיפה), הקומה העליונה תהיה סגורה, כמו גם היציעים המזרחיים.

השורות עצמן די מרווחות ולכן הגישה אל המושבים נוחה. בשני קצוות האצטדיון מסכי LED ענקיים שמקרינים הרכבים, חילופים, צילומי תקריב ומהלכים נבחרים במהלך המשחק. עצה שלי - עדיף להשאיר את העיניים על כר הדשא כשרוצים לצפות במתרחש, אך באשר לשעון הזמן, ההרכבים והכובשים, המסכים עושים את העבודה.

אוהדי הפועל חיפה בסמי עופר. חלק מהמשחק (שי לוי)

החיסרון הגדול של סמי עופר טמון גם ביתרון שלו. כמות המושבים הרבה יוצרת אווירה מעט רדומה במשחקים מעוטי קהל, בדומה לאצטדיון ברמת גן. מנקודת מבטו של אוהד שיושב בחלק המערבי, צפייה במשחק אל מול יציעים עצומים ורחבי היקף ללא אף נפש חיה, עושה עוול עם אצטדיון בסדר גודל כזה.

רעש ותאורה
המגרש עצמו מואר לחלוטין על-ידי נורות לבנות המורכבות לאורך גג האצטדיון, לכן לא תמצאו בסמי עופר את ארבעת עמודי התאורה הענקיים והמוכרים ממגרשי הכדורגל הסטנדרטיים. בשורה התחתונה - רואים פשוט מעולה, אך מעניין יהיה לראות את הצל שיוצר הגג על משטח הדשא טרם שקיעת השמש, זאת במידה שייערכו משחקים בשעות הרלוונטיות לכך.

פסל השלום העולמי בסמי עופר. מה יהיה לפני השקיעה? (שי לוי)

באשר לשמע, מערכת הכריזה לא תפסח על אוזניכם, אך מה שנמצא מעניין במיוחד הוא השקט המדהים השורר באצטדיון בדקות המתות כשאין שירה אחידה וגדולה הבוקעת מהיציעים. נכון, אסור לשכוח שהאצטדיון נבחן במשחק בין הפועל חיפה לעכו ואי אפשר להשוות זאת ל-15,000 מנויים ירוקים, אך כבר יצא לי לשבת ביציע ולצפות במשחק בין שתי הקבוצות הללו עם פחות אוהדים, וזה היה נשמע אחרת.

מבט על הדשא ממרכז היציע המערבי (אופק מזרחי)

מצד אחד, בסמי עופר שומעים הכל; את הוראות המאמנים, צעקות השחקנים ואפילו את הוויכוחים עם השופט, זאת כיוון שהרעש הבוקע מהיציעים שלצדך - מעומעם הודות לתכנון אקוסטי מוקדם. מצד שני, הדבר עלול ליצור בעיות רבות לארגוני אוהדים באשר לתיאום שירי העידוד, היות שיציע העיתונאים השקט חוצץ בין היציעים המערביים. אך זאת בעיה מינורית; 3,500 אוהדים שלא מצליחים להרים שאגה אחידה, זו כבר בעיה גדולה יותר ויש לי הרגשה שלפחות העונה, נראה בסמי עופר גם משחקים עם כמות צופים קטנה יותר מזו שהגיעה אל משחק הבכורה.

אוהדי הפועל חיפה בסמי עופר. שומעים הכל מכר הדשא (שי לוי)

קולינריה ושירותים
כל מי שהיה במשחק אחד או שניים בקריית אליעזר, בטח זוכר את כריך הסלמי-חמוצים האגדי של המזנון. אך אל דאגה, גם סמי עופר מציע מגוון רחב של אפשרויות להרגעת הרעב בבטן. במבואת הכניסה ישנם בין שלושה לארבעה מתחמי קפיטריה, בהם ניתן למצוא חטיפים רבים (מלוחים ומתוקים), קפה (טחון במקום) בשלל צורותיו (אפילו אייס-קפה ואייס-וניל), מאפים טריים (בורקסים, קרואסונים), קרטיבים ושלגונים. סמי עופר מציע גם נקניקייה בלחמנייה, בייגלה, עוגות ועוד - בהחלט היצע מרשים.

מבואת הכניסה והקפיטריה (אופק מזרחי)

באשר למחירים, אין הפתעות. כוס משקה קל תעלה 10 ש"ח, כמוה גם בייגלה. נקניקייה בלחמנייה תעלה 20 ש"ח, בעוד שעבור טילון תאלצו להיפרד מ-13 ש"ח. את הבשורה המרה יקבלו האוהדים "המפצחים" למיניהם שיסבלו מהדרה של גרעינים, האסורים לפיצוח ברחבי היציעים. מכאן מומלץ שלא ליפול קורבן למוכרי הגרעינים שמחוץ לאצטדיון, שכן לא תוכלו להיכנס עם הגרעינים פנימה. המזנון מציע קבוקים כחלופה אפשרית.

המסך והאוהדים (אופק מזרחי)

עם הירידה למחצית, חלק לא מבוטל מהאוהדים נוהר אל הקפיטריה הקרובה ביותר לפתח היציע. עצה נוספת - הרימו ראש ופנו לקפיטריות הקיצוניות יותר, שם הלחץ קטן בהרבה. שימו לב שלכל קפיטריה שני פתחי הזמנה, בעלי היצע מוצרים שונה.

ממבואת הכניסה ניתן לצאת למספר תאי שירותים - לגברים, לנשים ולנכים, כשהעומס הצפוי באזור הוא לפני המשחק ובמחצית. האמת? צפוף. מעט תאים סגורים ושטח פנים מצומצם, מה שיוצר קצת עומס. גם במקרה הזה, בדומה לוויסות הלחץ בקפיטריה, אפשר להמשיך לאורך המבואה ולמצוא שירותים פחות עמוסים. מבחינת ניקיון, משחק בכורה זו לא חכמה גדולה, אך ראוי לציין את העובדה שהשירותים מצוידים במייבש ידיים אלקטרוני ונייר סופג, סבון נוזלי וברזים מהודרים.

בשורה התחתונה, לאלו מכם שטרם ביקרו בו, היכל הכדורגל החדש והמפואר בישראל מעניק חוויה עוצרת נשימה. מילים ותמונות לא יתארו את ההרגשה המדהימה עת רגלך פוסעת לראשונה על משטח הבטון ביציע, כשכר הדשא פרוס לפניך כשטיח והיציעים המפוארים, העצומים והמאונכים, מצליחים להשכיח לרגע את רמת הכדורגל בארץ ולגרום לך להרגיש באירופה. עד שריקת הפתיחה הבאה, הכינו את עצמכם לאצטדיון סמי עופר.