אמיר לובין
|
שלום לך אחי, שלום לך ניצן. אתה יוצא היום לדרך שאין ממנה חזרה.
זכיתי וזכינו להיות איתך ברגעים טובים יותר ופחות, באלה וגם באלה הרוח הגדולה שלך מלאה אותנו בתקווה, באמונה, ובאהבה אין קץ. אף פעם לא ויתרת, לרגע לא הפסקת לחייך וגם בתוך הכאב הגדול נתת והענקת כוח ותקווה.
לא אשכח את אותו יום בספטמבר 2012, זה היה יום שבת, יום לפני שהתבשרת על המחלה הארורה. ישבנו במשרדי המועדון כדי לצפות בקלטות של שחקנים פוטנציאליים, לפני ששביט אלימלך הגיע. שכבת על הכורסא בחדר המאמנים עם כאבי ראש עצומים, כשהיום אנחנו יודעים מדוע הכדורים שנטלת לשיכוך כאבים, לא סייעו להפחית אותם.
הגעת במונית, כי היה לך קשה לנהוג בגלל כאבי הראש. למרות זאת, בצורה הכי מקצועית ומסורה, צפית בקלטות וידאו של שחקנים ללא מנוחה עד שבע בערב. עמוק בתוכך כבר ידעת שאתה סובל מדבר לא פשוט, אך לא הספקת לומר זאת לילדך, לו הבטחת כי תלך איתו להופעה של אייל גולן בערב.
זה הדבר הכי מדהים בסיפור הזה, המסירות הענקית שלך לעבודה ולמשפחה. יום לפני שגילו את המחלה, עבדת ללא הרף מהבוקר עד הערב, דאגת לבילוי של משפחתך בקאנטרי ומיד אחר כך לקחת משם את הילד להופעה, למרות הכל.
ניצן, היום אנחנו נפרדים ממך, ספורטאי הגון ואיש טוב שהפך למאמן אהוב ונערץ. ניצן, אני נפרד ממך לשלום. איתך ולצידך היו כל העת בני משפחתך, שלאהבתם לא היה גבול ולמסירותם אין קץ.
אני מבקש לנחם אותם בעצב הגדול, לחבק ולהבטיח כי רוח שירזי הגדולה לעולם לא תפסיק לדחוף אותנו קדימה להישגים ולפסגות גבוהות, בשמך ברוחך ולזכרך. לך לשלום אחי ניצן, אהבתי אותך מאוד ואני כבר מתגעגע עד כלות.
|
ניצן שירזי ז"ל (יניב גונן) |
|
|