אין ספק כי טרנד הריצה הגיע לכולנו בצורה זו או אחרת. אם זה לא אנחנו זה מישהו מהמשפחה, אם לא משפחה אז חברים, ואם לא חברים אז ההוא שמכיר את ההוא. לצד הבשורה הנהדרת הזו, עומדת בשורה פחות טובה - הטרנד מגיע אך ההתמדה דווקא לא. סיפור שמוכר ללא מעטים מאיתנו...
התהליך די חוזר על עצמו. בהתחלה אנחנו מאוד מתרגשים, ניגשים לחנות הספורט הקרובה וקונים כל ציוד אפשרי, מעדכנים את כל החברים שהתחלנו לרוץ, מורידים את האפליקציה, ולפתע, אנחנו כבר רצים שלוש פעמים בשבוע.
אז מה הבעיה? שלוש פעמים בשבוע הופכות לפעמיים בשבוע, פעמיים בשבוע הופכות לפעם בשבוע, ופעם בשבוע הופכת מהר מאוד ל"השבוע באמת שלא הספקתי, בשבוע הבא אני חוזר ובגדול!". השלב הבא זה החזרה לשגרת ה"חוסר-ספורט" כמובן...
רבים מאלו שאינם מתמידים פונים אליי בשאלה איך עושים זאת, איך הופכים את הריצה לשגרה גם אחרי ההתלהבות ההתחלתית? יש מספר תשובות לכך, שתלויים באופי שלכם
יעדים, יעדים, יעדים
כמו שבלימודים ובעבודה לא תגיעו לשום מקום אם לא יהיו לכם יעדים, כך גם בעולם הריצה. אם אין מטרה אמיתית, אין למעשה סיבה לצאת ולרוץ, וההיעלמות ממסלולי הריצה מגיעה במהרה. בשנים האחרונות יש אינפלציה של מירוצים, אין סופ"ש שלא עובר בלי מרוץ כלשהו ברחבי הארץ.נצלו את העובדה הזאת והרשמו מדי כמה שבועות למרוץ שיגרום לכם להגיע ליעד אחר.
היעדים יכולים להיות: שיפור זמן אישי, הגדלת מרחק ריצה או שמירה על הקיים.
כאשר המטרות האלו קיימות, כל ריצה מקרבת מטרה ולמעשה מקבלת משנה חשיבות. ההתמדה מובילה לתוצאות ואנחנו במהרה מבינים את חשיבותה ושומרים על שגרת האימונים.
צוות לעניין
כפי שציינו, ההתרגשות של תחילת האימונים בדר"כ חולפת במהרה, וכשאין ריגוש אנחנו כנראה נפסיק ונחפש אותו במקומות אחרים שאינם מתחום הספורט. מה הפיתרון? לתגבר את הריגוש הספורטיבי בריגוש חברתי.
הצטרפו לקבוצת ריצה הקרובה למקום מגורכם. היום יש שפע של קבוצות מקבוצות מסודרות בתשלום הכוללות ליווי עם מאמן ועד קבוצות ריצה חברתיות בה נפגשים אנשים שונים במטרה לרוץ ביחד.
 |
| לרוץ ביחד. תמיד טוב (יוסי ציפקיס) |
|
| |
אם פחות מתאים לכם קבוצה גדולה, חפשו פרטנר/שכן טוב שירוץ איתכם. המפגש, השיחה שלפני ואחרי והמחויבות אחד כלפי השני ("אני לא אבריז כי לא נעים לי מהחבר") עושים את שלהם ונותנים הרגשה של "צוות".
כל האופציות שהוזכרו, יובילו אתכם לשיפור תוצאות, ולשמירה על הכושר משום שיש תחושה של "אסור לוותר כי אני לא לבד" - עוד אלמנט חיובי שגורם לנו להרגיש טוב, וכשאנו מרגישים טוב, אנחנו מתמידים.
גיוון ושבירת שגרה
למרבית האנשים יש שעו ריצה קבועות ומסלולי ריצה קבועים (לרב בקרבת מגוריהם). כל שגרה יכולה להכניס לנו שעמום וחוסר דרבון בחיים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בריצה.
שנו מדי פעם את מסלול הריצה, קחו את הרכב וסעו למקום עם מסלול שונה, טוואי שטח אחר קושי ברמה אחרת ותגלו שפתאום האימון עובר במהרה ובכיף גדול. נסו גם לרוץ בשעות שונות מכפי שהורגלתם, לפעמים זה קשה אבל שינוי בשעה גם יוצרת גיוון וגם גורמת לכם להכיר את גופכם ואיך הוא מגיב לריצה בשעות שונות.
השיטה שלכם....
קראתם את הכתבה ודווקא אין לכם כל בעיית מוטיבציה? אתם מוזמנים לשתף אותנו בתגובות בשיטה שלכם להתמדה. אנחנו תמיד מוכנים ללמוד.
הכותבת הינה מאמנת כושר וריצה, מרתוניסטית, והבעלים של "אימונעים"