על פניו נדמה כי חצי גמר המונדיאל בין הולנד לארגנטינה (23:00) מפגיש בין שתי נבחרות בלי דם רע במיוחד. מאז ומתמיד לאלביסלסטה היו מספר חזיתות עם יריבות מרות כמו השכנות מברזיל ואורוגוואי וכמובן האויבים המושבעים מאנגליה, עימם הדרום אמריקאים ניהלו מלחמה עקובה מדם בשנת 1982 על איי פוקלנד. למרות זאת, אם תציצו בספרי ההיסטוריה של גביע העולם, תגלו שכל פעם שהתכולים-לבנים פגשו את הכתומים, ניצוצות של טירוף התעופפו באוויר.
מעשיית יוהאן קרויף, הראסיה של "אל בוריטו" אורטגה, החיבור של דניס ברגקאמפ וכמובן ההיסטוריה הקטנה של ליאו מסי. אם חשבתם שהמשחק הערב יתנהל על מי מנוחות, תשכחו מזה. המלחמה על הגמר מתחילה.
מפגש הבכורה בין האימפריות במסגרת המונדיאל התקיים בדיוק לפני 40 שנה בטורניר שנערך על אדמת מערב גרמניה, שגם זכתה בו בסופו של דבר. אותו טורניר הציג חידוש. הזוכה המאושרת הניפה בפעם הראשונה את גביע העולם בגרסתו העדכנית, מבנה הטורניר שונה ואפילו בישראל הקטנטנה ראו לראשונה גמר מונדיאל בשידור ישיר. עם כל הכבוד לכל אלו, החידוש המרענן ביותר באותם ימים היה הצבע הכתום ההולנדי.
האורנג' הציגו לצופים הנלהבים ברחבי תבל לראשונה את "הטוטאל פוטבול" שפשוט היפנט את חובבי הכדורגל. מי שהיה האדריכל של אותה נבחרת הוא גדול שחקני הולנד בכל הזמנים - יוהאן קרויף בכבודו ובעצמו. עד לגמר הכואב, בו הפסידו הכתומים לנבחרת המקומית, קרויף וחבריו דרסו כל יריבה בתצוגות תכלית שנכנסו לפנתיאון, אך ההצגה הגדולה מכולן הייתה כמובן מול ארגנטינה.
האוהדים ההולנדים בטירוף
ההצגה של קרויף והאקדח לראש
היה זה במשחק הראשון של שלב הבתים השני, ההולנדים דרסו את התכולים לבנים בתוצאה 0:4 עם צמד של קרויף הנפלא שהמשיך כל הדרך עד לגמר הטרגי בו ההולנדים הפסידו 2:1 לגרמנים. לארגנטינאים מביניכם אין מה לדאוג, תבוסה זאת הייתה זאת רק תחילת "הידידות" בין הצדדים. כעבור ארבע שנים הייתה זאת ארגנטינה שנבחרה לארח את המונדיאל. הפעם יוהאן עלה לכותרות ולאו דווקא בשל היכולת המהפנטת על כר הדשא.
רגע לפני שנחזור למספר 14 הגדול בכל הזמנים, נעסוק במונדיאל הראשון והאחרון עד כה שנערך בארגנטינה. נכון, אמנם האלביסלסטה הוציאה מאות אלפי תושבים מאושרים לרחובות בואנוס איירס עם זכייתה הראשונה בגביע העולם, אך הארגנטינאים לא יצליחו למחוק לעולם את כתמי הבושה מאותו טורניר אפל.
באותה תקופה מי ששלט במדינה מוכת האימה הייתה החונטה הצבאית שהונהגה ביד רמה על ידי הדיקטטור חורחה וידלה הידוע לשמצה. מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים היסטוריים, מדובר באירוע הספורט השערורייתי ביותר שנערך אי פעם, בצוותא עם האולימפיאדה ב-1936 שנערכה על אדמת גרמניה הנאצית.
 |
| חורחה וידלה (מימין). ימים אפלים בארגנטינה (רויטרס) |
|
| |
עוד לפני פתיחתו של המונדיאל, נבחרות רבות איימו להחרים את הטורניר בשל המצב האיום במדינה שבה "נעלמו" אלפי אזרחים שהתנגדו לשלטון הדמים האכזר. בסופו של דבר, כל הנבחרות הגיעו לאדמת ארגנטינה, כולן מלבד כוכב אחד - יוהאן קרוייף. עד שנת 2008 היה נדמה כי הסופרסטאר ההולנדי לא הגיע בגלל המצב הביטחוני הרעוע, אך האמת המרה התגלתה בראיון חושפני למגזין "דה טלחראף".
מספר חודשים לפני המונדיאל בארגנטינה, פרצו מספר עבריינים חמושים לבית משפחת קרויף בברצלונה והצמידו אקדח לראשו של הכוכב. יוהאן נשאר בקטאלוניה לצד אשתו וילדיו החרדים, אך חבריו הגיעו בפעם השנייה לגמר המונדיאל, שוב מול המארחת שנהנתה מיתרון ביתיות מובהק. הארגנטינאים אומנם הגיעו לגמר במרמה אחרי שהביסו את פרו במשחק המכריע 0:6 ועלו על חשבון ברזיל, אך במשחק המכריע מול ההולנדים היה זה מריו קמפס האגדי שכבש צמד חוקי להמדרין והוליך את האלביסלסטה לזכייה בגביע העולם הראשון עם ניצחון 1:3 בהארכה.
 |
| יוהאן קרויף. אקדח הוצמד לראשו (רויטרס) |
|
| |
רגע של קסם תוצרת ברגקאמפ
20 שנה בדיוק חלפו מהגמר באצטדיון המונומנטאל ושוב היריבות המרות נפגשו במסגרת גביע העולם, הפעם בצרפת. כמו תמיד, לא רק הכדורגל שיחק תפקיד באותו מפגש טעון. את הרכבי הנבחרות עיטרו כוכבים כמו חאבייר זאנטי, חואן סבסטיאן ורון, דייגו סימאונה קלאודיו "פיוחו" לופס ואריאל אורטגה בצד הארגנטינאי ואילו בצד ההולנדי היו אלה אדווין ואן דר סאר, יאפ סתאם, האחים רונאלד ופרנק דה בור, אדגר דווידס ופטריק קלייברט.
למרות סוללת הכוכבים, היה זה מפגש ישיר בין שניים מהחלוצים הגדולים ביותר שידע המשחק, גבריאל בטיסטוטה בצד התכול לבן ודניס ברגקאמפ בצד הכתום. אחרי 87 דקות מרתקות של כדורגל קצבי, שני שערים (אחד לכל נבחרת) ואינספור מצבים, הגיע באטיגול ומצא רק המשקוף. דקה לאחר מכן, ניסיון הצגה כושל של "אל בוריטו" אורטגה, הסתיים בנגיחה אכזרית בסנטרו של ואן דר סאר שזיכתה אותו בכרטיס האדום.
 |
| ברגקאמפ באותו משחק (רויטרס) |
|
| |
הארגנטינאים ההמומים, שהיו במומנטום אדיר, עדיין היו עסוקים בהרחקה אך דקה לסיום ברגקאמפ סבסב את רוברטו אז'אלה ושלח טיל אדיר לחיבורים באחד השערים היפים שנראו בתולדות גביע העולם.
ואי אפשר בלי מסי
לפני שמונה שנים שתי היריבות הוותיקות נפגשו בשלב הבתים ב-2006 בגרמניה. למען האמת, אין לנו יותר מדי אינפורמציה מרגשת לגבי המשחק הזה, שהסתיים ב-0:0. הארגנטינאים וההולנדים שהוגרלו לבית המוות ביחד עם חוף השנהב וסרביה, נפגשו לקרב חסר חשיבות שהעלה את שתיהן.
 |
| מסי מול הולנד ב-2006 (רויטרס) |
|
| |
פרט פיקנטי בודד שהתרחש באותה חלוקת נקודת נטולת שערים, מתקשר למי שהערב יוליך את האלביסלסטה. למקרה שתהיתם, אנו מתכוונים כמובן לליאו מסי. הפרעוש, שהיה אז בן 18 בלבד, עלה להופעתו הראשונה בהרכב נבחרתו במסגרת המונדיאל. אם באותו משחק, הצבתו של "לה פולגה" ב-11 הפותחים התאפשרה בגלל מנוחה שהמאמן חוסה פקרמן רצה להעניק להרכבו החזק, כיום כולם יודעים שהכול יקום וייפול על יכולתו של מספר 10 האלוהי. מה שבטוח, צפוי לנו עוד פרק מרתק בהיסטוריית המשחקים הנפלאה.