אם תבחנו את היסטוריית מפגשי המונדיאל בין ברזיל לגרמניה, תגלו שהסלסאו והמאנשאפט נפגשו רק פעם אחת ויחידה בכל תולדות גביע העולם. היה זה במשחק הגמר בטורניר שנערך לפני 12 שנים ביוקוהמה,יפן. בסיום אותו מותחן היו אלה הקנריות הקטנות, שהניפו את הגביע הנוצץ אחרי תצוגת תכלית נפלאה של חלוץ גדול עם תספורת מצחיקה העונה לשם רונאלדו, שהעניק לזהובים את הגביע האחרון בתולדותיהם.
צפו בברזיל עולה לחצי הגמר אחרי 1:2 על קולומביה
צפו בגרמניה גוברת 0:1 על צרפת
אותו גמר הפגיש למעשה שתי נבחרות מנוגדות לחלוטין אחת מהשנייה. הנשרים אומנם התפוצצו במשחק הפתיחה עם 0:8 עצום לרשתה של ערב הסעודית האומללה, אך מאז אותו רגע ועד לסיום הטורניר, הוכיחו חניכיו של רודי פלר עד כמה משפטו הנוסטלגי של גארי לינקר היה נכון. (ע"ע מונדיאל 1990).
הגרמנים סיימו את שלב הבתים עם יכולת בינונית, השיגו שלושה ניצחונות מינימלים בתוצאה 0:1 ובשלבי הנוק אאוט הם היו צעד אחד בלבד מתואר אלופת העולם האפרורית ביותר בתולדות הגביע העולמי.
 |
| רונאלדו. היה חלק מהאנטיתזה לגרמניה ב-2002 (רויטרס) |
|
| |
למזלם של חובבי הכדורגל, האנטיתזה ממולדת הסמבה, שהונהגה על ידי שלישיית ה-R (רונאלדו, ריבאלדו ורונאלדיניו) רקדה כל הדרך אל הגמר ושבה עם גביע העולם החמישי בתולדותיה לריו הצוהלת. לא מעט שנים חלפו מאותו יום קיצי באסיה הרחוקה ואין ספק כי שתי הנבחרות עברו מתיחת פנים רצינית.
הסלסאו, שדגלו בכדורגל התקפי ושוטף, הפכו לפתע לחבורה טקטית וחסרת ברק ואילו הגרמנים האפרוריים, הפכו בשנים האחרונות לאחת הנבחרות המהנות וההתקפיות ביותר בגלובוס. נקודת המפנה אצל המאנשאפט החלה בדיוק לפני עשור בשנת 2004, כאשר חלוץ העבר האגדי יורגן קלינסמן קיבל את המפתחות לנבחרת הלאומית בצעד חסר תקדים ולא מובן, במיוחד עבור התאחדות מקובעת ושמרנית כמו התאחדות הכדורגל הגרמנית.
 |
| קלינסמן. אחראי על השינוי בגרמניה (רויטרס) |
|
| |
המאמן הצעיר וחסר הניסיון דרש שתי בקשות: לשנות את צבע המדים הלאומיים לאדום ולמנות בחור אלמוני אותו פגש בקורס המאמנים בתור עוזרו. לאותו בחור קראו יואכים לב, כיום כולכם מכירים את הברנש בתור יוגי."מדובר באחד מגאוני הכדורגל הגדולים שאי פעם ראיתי" הצהיר קלינסמן ובסופו של דבר גם השיג את מבוקשו.
הצצה במלתחת האורחים שיעלו לכר הדשא ב-בלו הוריזונטה תגלה שבקשתו הראשונה של קלינסמן לא החזיקה מעמד זמן רב מדי, אבל אם תסיטו את מבטכם לכיוון הספסל, תגלו את חברו הנאמן מקורס המאמנים, שכיום נחשב לאיש שמחזיק בפז"מ הנבחרת הארוך ביותר מבין כל 32 המאמנים שהגיעו למונדיאל בקיץ.
 |
| יואכים לב. שינה סגנון משחק (GettyImages) |
|
| |
לב, שסוגר בימים אלו עשור בצוות האימון של המאנשאפט, הצליח לשנות לא רק את סגנון המשחק ההגנתי ואת הסטיגמה הלא כל כך מחמיאה, אלא את כל התפיסה של הכדורגל הגרמני. הדוגמה המובהקת והגדולה מכולן מתבטאת בבני המהגרים שכיום פורחים במדים הלאומיים, שבעבר היו שמורים אך ורק לצאצאי הנורדים הלבנבנים.
אם בגמר מול ברזיל לפני 12 שנה עיטרו את סגלו של פלר כוכבים כמו אוליבר קאן, אוליבר בירהוף, כריסטוף יאנקר, כריסטיאן ציגה ועוד מספר גלדיאטורים בהירי עור, כיום תוכלו למצוא כור היתוך שכולל את ג'רום בואטנג, שקודראן מוסטפי, סמי חדירה, מסוט אוזיל ועוד רבים וטובים שהפכו את גרמניה החדשה לקיבוץ גלויות של כדורגל צבעוני.
 |
| סמי חדירה. חלק מגרמניה החדשה (GettyImages) |
|
| |
בזמן שלאט לאט גרמניה הפכה ליבואנית "זרים" מכובדת, הסלסאו נחשבו מאז ומתמיד ליצואנית הכדורגלנים הגדולה בעולם. אם בעבר כל ילדון ברזילאי רק חלם על היום שילבש את המדים הזהובים, כיום כוכבים כמו פפה, טיאגו מוטה, טיאגו אלקנטרה, אדורדו וכמובן דייגו קוסטה המושמץ, עושים הכול כדי לברוח מ"הקן הלא כל כך חם"
רבים מכם אולי ישללו על הסף את הטענות על השינוי הגדול שחל בשתי אימפריות הכדורגל מאז הגמר האחרון ביניהן, אך כדי להמחיש זאת שימו לב רק לחלק קטן מסגל הסלסאו מאותו יום קסום ביוקוהמה. את חוליית ההגנה עיטרו אז אגדות דשא כמו לוסיו, רוברטו קרלוס וקאפו. בחלק הקדמי יכולתם למצוא גאוני כדורגל כמו רואנלדיניו, ריבאלדו וכמובן רונאלדו.
על הספסל חיכו בסבלנות להטוטנים כמו דנילסון, ז'וניניו ואפילוקאקה הצעיר שהגיע לטבילת האש הראשונה במגרש של הגדולים. לא משנה כיצד תסתכלו על כך כיום , אולי רק ניימאר, טיאגו סילבה ודויד לואיז יכלו לפלס את דרכם לסגל עטור הכוכבים שהניף בפעם האחרונה את גביע העולם.
 |
| ניימאר. בין היחידים שיכולים היו להשתלב בנבחרת של 2002 (רויטרס) |
|
| |
שריד אחד בלבד נותר מאלופת העולם הברזילאית האחרונה, אנו מתכוונים כמובן ללואיס פליפה סקולארי. האיש והשפם, שלפני 12 שנים הותיר מחוץ לסגלו הסופי כוכבים כמו רומאריו וג'ובאני אלבר וכיום רק יכול לחלום על סקוררים בכזה סדר גודל. תופתעו לגלות שגם אצל הגרמנים תמצאו שריד נדיר מאותה נבחרת, מירוסלב קלוזה הבלתי נגמר.
הסקורר האגדי, שהגיע אז כצעיר נמרץ בן 24 והחל את מסע חירור הרשתות בנבחרתו, שבר כמעט כל שיא אפשרי במהלך הקריירה מעוררת ההערצה. מלך שערי גרמניה בכל הזמנים (70) צריך רק עוד שער אחד קטנטן כדי לסמן עוד וי צנוע בפנקס.
למי שבמקרה חזר מטיול בפלנטה אחרת או שב אלינו לאחר תרדמת ארוכת שנים, כיבוש אחד מפריד בין קלוזה לתואר מלך שערי המונדיאל בכל הזמנים, תואר אותו הוא חולק דרך אגב עם רונאלדו הברזילאי. אותו רונאלדו שכבש צמד בגמר ההיסטורי, במשחק היחיד בתולדות גביע העולם בו שתי הנבחרות נפגשו, היחיד עד היום ב-23:00.
 |
| מירוסלב קלוזה. רחוק שער אחד משבירת השיא של רונאלדו (רויטרס) |
|
| |