המסע אל הגביע הקדוש נגמר והעיר מדריד נצבעה בצבע הלבן של ריאל מדריד עם הזכייה בדסימה - גביע אירופה העשירי בתולדות המועדון המפואר ביותר בכדורגל האירופאי, אחרי שהבלאנקוס הביסו אמש (שבת) 1:4 את היריבה העירונית, אתלטיקו. לפני שנגיע לחגיגות ההזויות שנמשכו כל הלילה ויימשכו גם היום ברחובות הבירה הספרדית, צריך להבין מה קדם לאירועי כיכר סיבלס המפורסמת.
לפני שריקת הפתיחה למשחק, אצטדיון הסנטיאגו ברנבאו התמלא כמעט עד אפס מקום באוהדים שלא נסעו לראות את הגמר בליסבון, ולמרות שכל הכרטיסים נמכרו לפני כשבוע, הצלחתי להשיג כרטיס לאירוע שיירשם מאוחר יותר בלילה בהיסטוריה של המפעל הגדול. המשחק התחיל לא טוב. ריאל לא כל כך הייתה במשחק אבל הקהל בברנבאו המשיך לעודד בטירוף. את ההמשך גם אני לא צפיתי. שער מפתיע של דייגו גודין השתיק את כולנו. 80 אלף איש ישבו בדממה מוחלטת ועולמם קפא כשראה את הטעות של סאן איקר.
ההלם עבר והמשכנו להאמין. בכל התקפה או מצב נייח של הבלאנקוס, האוהדים במגרש נעמדו וצעקו: "כן, אתם יכולים". בסוף הגיע סרחיו ראמוס שהמשיך את עונת החלומות שלו ושמר על חלומה של ריאל בחיים לעוד חצי שעה. הקהל בטירוף מוחלט. מכאן, ברור לכל אחד מיושבי האצטדיון שהתואר הזה חוזר הביתה.
האופוריה נמשכה להארכה. ריאל פירקה את אתלטיקו על הדשא בליסבון ובינתיים במדריד אבוקות ושירי ניצחון מילאו ברעש עצום את העיר. נגמר המשחק. סאן איקר וסאן ראמוס הניפו את הגביע. ריאל מדריד אלופת אירופה לשנת 2013/4 והגיע הזמן לחגוג.
צפו: שחקני ריאל חוגגים על האוטובוס
 |
| החגיגות במדריד. פשוט בטירוף (עומרי זינגר) |
|
| |
בתוך דקות אחרי הנפת הגביע, רחובות מדריד התמלאו במאות אלפי אוהדים שגדשו את העיר, עצרו את תנועת המכוניות לחלוטין והצעדה מהברנבאו לכיכר סיבלס החלה. כמו צבא עצום של לוחמים, האוהדים בלבן הציתו אבוקות, זרקו נפצים ושרו שירים בקולי קולות. פסטיבל באורך של ארבעה קילומטרים של טירוף ברחובות מדריד. הפגנת הניצחון של ריאל וכיבוש הרחובות של אוהדיה הזכירה את כיבושו של נפוליאון.
 |
| אבוקות ברחובות מדריד (עומרי זינגר) |
|
| |
גם כשחיכינו בכיכר סיבלס במשך חמש שעות ולאורך כל הלילה לשחקני הקבוצה שישובו לעיר עם הגביע העשירי, האווירה, השמחה, הטירוף, השירה האדירה והמון המון המון אלכוהול לא הפסיקו לרגע. בסביבות 3:30 בבוקר, כשאני ושותפי למסע כבר עייפנו, פגשתי את חוליו וייס. חוליו אוהד ותיק של הקבוצה ולא יוותר על הזכות לראות את אליליו שבים הביתה. הוא הסביר לנו את התופעה המשוגעת: "כשפלורנטינו פרס שמע שהכיכר מלאה במאות אלפי אוהדים, הוא החליט שהחגיגות יתקיימו עוד באותו הלילה למרות שבמקור תוכננו בכלל ליום שני. אנחנו נחכה לקבוצה עד שתגיע ולא משנה השעה".
 |
| עוד זווית על החגיגות במדריד (עומרי זינגר) |
|
| |
כך זה נמשך כל הלילה. חגיגה ענקית ומשוגעת של למעלה מחמש שעות, פסטיבל ספורט משוגע של העם ספרדי שלרגע אחד שכח מכל הצרות שקיימות. בלילה אחד קסום במדריד, לא היה מיתון ואבטלה, לא היה עוני ברחובות העיר, לא הייתה משמעות לשעה, למקום או לגזע. האלכוהול זרם כל הלילה, המוזיקה הרקידה כיכר הומה אדם ורק שמחה אדירה מילאה את רחובות מדריד ללילה.
 |
| החגיגות בסנטיאגו ברנבאו. התחיל רע, הסתיים טוב (עומרי זינגר) |
|
| |
כשהשחקנים סוף סוף הגיעו (5:55 בבוקר) כל ההמתנה הארוכה בכיכר נשכחה. הרעב שתקף אותנו, העייפות והקור הגדול לא הפריעו עוד ופרץ נוסף של חגיגה החל למראה הסגל האהוב והגביע ההיסטורי. הכיכר שוב התמלאה בזיקוקים וקונפטי וגם השמש החלה לעלות על העיר. הפסטיבל נגמר, לפחות עד היום בערב. אז נצא לחגוג שוב. בכל זאת, אלופי אירופה.
 |
| האוהדים ממלאים את הסיבלס (עומרי זינגר) |
|
| |